שלום, יש לי שאלה:

שלום, יש לי שאלה:

האם אפשר לומר: "הצפרדע הזה", "שלושת הצפרדעים"?
מאחר וצפרדע היא נקבה, אין אפשרות בשום צורה להתיחס אליה כזכר?
 
שלום גם לך

סקירה קצרה:
במקרא מינהּ הדקדוקי של המילה "צפרדע" הוא נקבה: ... לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה.
אמנם יש כמה פסוקים שניתן להתלבט לגביהם: ... יַעֲלוּ הַצְפַרְדְּעִים... וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים... (במקום 'תעלינה', 'ותמותנה') אבל מכוון שדרך המקרא להשתמש לעתים בצורה זו גם כלפי עתיד נסתרות, אין ללמוד מכאן על דו-מיניות הצפרדע.
בלשון חכמים המילה "צפרדע" במין דקדוקי זכרי נפוצה למדיי: (המילון ההיסטורי).
בעברית המודרנית כבלשון המקרא – צפרדע = נקבה (ונראה לי שזו האפשרות היחידה המופיעה במילונים).
האם ניתן לומר "הצפרדע הזה"?
– כאמור יש לכך ביסוס בחלק מרבדי העברית הקדומה. גם המשקל של המילה דומה למילים זכריות (פסנתר, קלסתר וכד'). אף יש סביר להניח שיבינו אותך, ובכל זאת, האפשרות הזו אינה מקובלת בעברית המודרנית (אע"פ שבטח תוכל למצוא לה אי-אלו אלפי תוצאות בגוגל) והיא נשמעת קצת מוזרה לדעתי.
 

sailor

New member
לטעמי, שם של בעל חיים

שאין לו הטיות זכר ונקבה, ניתן כשרוצים להדגיש שהכונה לזויג מסוים להתיחס אליו בלשון הפוכה למין הדקדוקי.
 
יש טעם בדבריך.

אך בחלק גדול מהמקרים זה נשמע מוזר ביותר: הנמלה הזה הלך. הנשר הזו עפה.
[אגב בתנ"ך יש "אֶחְבְּשָׁה לִּי הַחֲמוֹר וְאֶרְכַּב עָלֶיהָ" (שמ"ב יט כז) אף על פי שלנקבת החמור דווקא יש שם ייחודי].
 
תודה לשניכם.

ובצרוף מקרים חביב, מבחינתי, החליטה האקדמיה לאחרונה
שניתן לומר ״ראשת עיר״, ראשת ממשלה״ וכד׳.
אם כך זה מה שאעשה: לזכרי הצפרדע אקרא ״צפרדעים״, ולנקבות - ״צפרדעות״.
זה פתר לי שתי בעיות חריזה!
 
למעלה