פינצ' יקר!
אינני יודע, מה חושבים אחרים, אבל אני יודע, מה אני חושב. האמת היא וגם אתה יודע זאת: אין לי זמן לשטויות. זו לא מליצה כלל. בכל זאת אני מתייחס לדבריך ברצינות גמורה, כי אני מאמין בכנותם. תחילה להתנצלות שלך מאתמול. המלה שהזכרת ועליה התנצלת איננה מלה גסה. רק מקובל לומר אותה בלשון יפה יותר: צואה. רק האופן, שבו כתבת את הדברים, מעיד על יושר וכנות מצדך ולדברים אלו יש להתייחס במלוא הרצינות. עכשיו לענייננו. בתורה נכתבו 613 מצוות, שמתוכן 248 מצוות "עשה" (כמניין אבריו של האדם) ו- 365 מצוות "לא תעשה" (כמניין גידיו של האדם). המצוות הללו הן "אבות" ומתוכן נגזרות "תולדות". ה"תולדות" אינן נזכרות בתורה במפורש אולם חכמים הכלילו אותם בין איסורי התורה מתוך כוונה למנוע עבירות חמורות בשוגג. ישנן מצוות, שאין להם כל אזכור בתורה ואף אינן "תולדות" של איסורים הכתובים בתורה, אולם חכמים הסמיכו למצוות "לא תעשה" אחרות כדי למנוע עבירות אלו. עכשיו לענייני העולם הזה והעולם הבא. העולם הבא איננו מוזכר בתורה אלא ברמז. פסוק אחד רומז עליו כמעט בפורש אולם בדרך עקיף:
ויאמר ה' אל משה: הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ... ("דברים" ל"א ט"ז).הגמרא במסכת "יומא" (דך נ"ב ע"א) מביאה ברייתא: "תניא: איסי בן יהודה אומר: חמש מקראות בתורה אין להם הכרע..." ואחד מחמש המקראות הוא הפסוק שלפנינו. מה הפירוש? ביחד עם התורה שבכתב ניתנה גם התורה שבע"פ. התושב"ע לא ניתנה באופן כפי שאנו רואים כיום את הגמרא אלא בצורת כללים כיצד לפרש את אותם מצוות, שפרטיהן לא נכתבו בתורה במפורש. למשדל: מצוות סוכה. בתורה לא כתוב, כיצד יש לבנות את הסוכה אולם כללי התושב"ע הבהירו לנו כל אלה. כיוון שבזמניהם אסור היה לכתוב את התושב"ע וכיוון שהיו חכמים, שלמדו את הכללים בדרך שונה, אי לכך הלכו אחרי הכלל "אחרי רבים להטות". תוכל לראות כלל זה מיושם בימינו בצורה בולטת במערכת הכשרות. יש כשרות רגילה, שנקבעה ע"פ רוב דעות, אולם יש כשרות מהודרת לפי כל הדעות. לפיכך המהדרין מבקשים חצאת ידי חובת הכול ולכן מעדיפים את הכשרות המהודרת. מה הקשר לפסוק ולברייתא שלעיל? ביחד עם התורה שבכתב ניתנו התרגום, סדר החלוקה לפסוקים וכן טעמי המקרא (מסכת "מגילה" דף ג' ע"א). לפי הברייתא שלעיל הטעמים לא הכריעו בפסוקים הנ"ל היכן יש לקבוע את ההפסק העיקרי. במקרה שלנו המלה, שאיננה מוכרעת, היא:
וקם. לפי המובן הפשוט עלינו לקרוא את הפסוק כך:
הנך שוכב עם אבותיך (הפסק) וקם העם הזה... כלומר: יש כאן שתי פעולות, המתחלקות באופן אינטואיטיבי. כיוון שאין לפסוק זה הכרע, עלינו לבחון דרך נוספת להבנת הפסוק:
הנך שוכב עם אבותיך וקם... (ברצף) ומכאן רמז לתחיית המתים. לגבי שאלותיך בעניין הצדיקים, שנענשו בעולם הזה, ע"פ המסורת הקב"ה מדקדק עם צדיקים בעולם הזה כדי להביא אותם לעולם הבא בשלמות. לעומתץ זאת יש רשעים, שגם להם זכויות לא מועטות, אולם כיוון שבעיקרם הם רשעים, הקב"ה נותן להם שכר לעוה"ז על מנת שלא יהיה להם פתחון פה לעוה"ב. תחזקנה ידיך
על כל הדברים שהעלית.
