שלום יש לי שאלה....

[DoveBird]

שלום יש לי שאלה....

היי לכולם

אני די חדש בפורום זה...אני בן 30 ,לא מזמן התחתנתי, לפני שנה בערך, ובסך הכל חיי הנישואים שלנו יודעים עליות ומורדות. רציתי אבל לשאול שאלה אחרת אם אחרי שמתחתנים אני גם מצרף אליי את משפחת הכלה ? כלומר, האם גם האימא של הכלה הופכת להיות כמו אימא שלי, או כמו משפחה נוספת שלי, בעצם בדיוק משפחה נוספת שלי... אני קצת מבולבל כי לאחרונה יש לנו פה הרבה סדקים,ומלא אי נעימיות בגלל דברים לא מובנים כאן. למשל היום קרה שחמתי , האימא של זוגתי , איבדה את שליטתה והתפרצה אליי ולא הבנתי מדוע ? סך הכל אני חייב לציין שיש בינינו הרבה מתח ביני לבין חמותי בזמן האחרון... בעצם בשנתיים האחרונות מאז שאני מכיר אותה.... מה שמביא למתח ביני לבין אישתי.. זהו, אני מצטער שאני שואל זאת כל כך בכנות, וכל כך בתמימות כנראה שאף פעם לא לימדו אותי את הנושא,ואני לא ידעתי כנראה למה אני נכנס, אז אשמח לקבל פה תגובות ממכם אנשים יקרים... תודה, dove

 

[אמא לבוגרים]

שלום דב,

אמא של אשתך היא חמותך ולא אמך ובוודאי לא אשתך ! נישאת לאשתך ! לכן, חבל שמישהו ובמקרה הזה חמותך תפגע במערכת היחסים בינך לבין אשתך. יש כמה אפשרויות לדעתי: * לשוחח איתה על העניין. כלומר שאינך מוכן שתתפרץ עליך. האמת לא כתבת על מה אבל אני מניחה שזה נובע מחוסר שביעות רצון. אז בהחלט אין לה להתערב בחייכם. אולי רצוי שאשתך בעצם תדבר איתה. אתה יודע לילדים סולחים לחתן ולכלה פחות. * לשמור מרחק. פחות להתראות. שכל אחד יחיה את חייו. תשאל.אנחנו כאן כדי לענות. אף אחד לא מומחה. קח את הדיעות שישמעו כאן ותעשה מה מתאים לך ולזוגתך. שבת שלום

 

[כל שנה בדצמבר]

לכל אחד יש ניסיון אחר עם חמות.

חמותי למשל לא מתערבת בנינו ולא מעירה הערות - בכל 16 שנות נישואיי לא שמעתי ממנה מילה רעה.אפילו לא אחת. נשבעת. הייתי מתרגזת אם היתה מתערבת לנו בזוגיות. צריך לברר מה עמדתה של אישתך כלפי היחס של אמא שלה אליך. האם היא חושבת שזה בסדר מה שחמותך עושה? האם היא מתנגדת לכך? אחרי שתפתרו את השאלה הזו בינך לבין אישתך, תוכלו להחליט איך להגיב להתנהגות חמותך.

 

[אודרי11]

לא סיפרת בעצם כלום...

רק שהיא התפרצה עליך, ושהמצב בניכם מתוח....קצת רקע אולי? אתה יודע שלמטבע יש שני צדדים, אז אין לי תשובה או עצה בשבילך אם אני לא יודעת קצת פרטים. ואגב אני חמות לשתי כלות, והיחסים מאד טובים.

 

[אור חבצלות]

חמותך היא לא אמך. נכון. אבל היא חלק

ממשפחתך עכשיו. וצריך לדעת לשוחח בפתיחות על בעיות, לפרגן ולהעביר בקורת בשעת צורך. חלק אינטגלי מהחיים ולא רק בתוך המשפחה. וחילוקי דעות אני מניחה שיש לך גם עם רעייתך,אני מניחה, חילוקי דעות אינם פוגעים באהבה. ביחסים בינאישיים, מה עוד יחסי משפחה קרובים, צריך תמיד להקשיב, לשקול, להסביר והכי חשובלדעת להתפשר. גם עם החמות. בוקבץ "כסא החותנת" - קקטוס. זהו כסא קטן לחותנת טובה. לרעות יש גם בקוטר של 5 מ'.

 

[מיקאלה1]

דב תשמע, יכול להיות שחמותך אדם שמתפרץ מטבעו

יש אנשים כאלה, את זה אתה בטח כבר יודע, איך היא עם אנשים אחרים. לגביך, תבדוק עם עצמך, האם כשעולה דילמה במשפחה החדשה שלכם, האם אתם משתפים את החמה? האם אשתך משתפת אותה? אם כן, תעשו את זה בשיחה שבה כל אחד מביע את דעתו עם כבוד הדדי, לא על רגל אחת, ממש שיחה בה דנים בנושא. אם אשתך משתפת את חמותך, והיא מתקיפה אותך, אתה צריך מהתחלה לשים לחמותך גבול. ולהגיד לה שאתה ואשתך תפתרו את הבעיה בדרך שלכם, ותודה על העצה. תנסה לא להגרר לויכוחים להביע את דעתך, לשמוע את דעתה ולהגיד שתחשוב על זה. ותחליט עם אשתך.

 

[alona 9]

כן

אחרי שמתחתנים אתה מקבל משפחה נוספת.. כן אמא של הכלה יכולה לאהוב אותך כבן ,לדאוג גם לך כמא אמיתית...בדרך כלל זה מתקבל בברכה.כשזה במינון הנכון, כתבת על סדקים והתפרצויות מצידה,יכול להיות שזה בא מתוך רוע,טפשות או בעיה נפשית, ואולי...... מתוך דאגה לבתה, נשאלת השאלה, כיצד אתה מתנהג? מה הרקע למתח בינך לבינה? (חמותך)..מה חושבת זוגתך על ההתערבויות הללו שלה.. מתח סתמי ללא סיבה?..התפרצויות?.. אולי כדאי שתבדוק את עצמך,וברגע שתחליט שאצלך הכל בסדר..דבר איתה..הצב לה גבולות.. ואולי היית צריך להרחיב מעט על הסיבות הגורמות לה להתפרץ מולך..

 

[גלבועא]

בקר טוב דֹּב

כפי שכבר כתבו לך כאן, התמונה שאתה מצייר לא ברורה דיה, ולכן קשה מאוד לכתוב לך תגובה "אובייקטיבית". עם זאת אתה התחתנת עם זוגתך ולא עם חותנתך, אשר על כן אינך צריך "לקבל" בשוויון נפש התפרצות שלה, אבל לדעתי אינך חייב לקבל שום התפרצות של אף אחד בשוויון נפש, וגם אתה עצמך אסור לך להתפרץ על מישהו/מישהי. מה דעתך להרחיב?

 

[בת אל 7]

נכון אין מספיק נתונים כדי להביע דיעה אבל

מאד כדאי שישררו יחסים תקינים עם החותנת כל הצדדים יצאו נשכרים מכך, ביני ובין חמתי זל" שררו יחסים יוצאי דופן,לטובה אהבתי אותה והיא אהבה אותי ,ולא פעם אמרה לי שאיתי היא מסתדרת יותר טוב מאשר עם ביתה, ביתה היתה מקנאה בי(גיסתי) בשל כך. אני מתגעגעת אליה בטרוף. היא השאירה בחיי חותם עז.

 

[גלבועא]

גם זוגתי ואמי היו חברות טובות

ויחסיי עם חותנתי סבירים מאוד. אבל, לא כולם מסוגלים לטפח מעכות יחסים סבירות עם הורי החתן/הכלה.

 

[גלבועא]

מערכות יחסים ../images/Emo10.gif

 

[m i t a l y]

ביני לבין חמותי זה סיפור אהבה ../images/Emo23.gif

היא אישה בת 80, אישה חמה ואוהבת אותי ואת שתי בנותיי (גם את בתי הגדולה שקוראת לה סבתא, והיא מצידה קוראת לה "נכדתי", למרות שהן לא). מצידי, זו חוויה מתקנת במלוא מובן המילה וגם לה. לפני כשלושה שבועות היא החליטה שאני חייבת לבוא כי היא רוצה לקנות לי מתנה ליום הולדתי. בהתחלה לא הסכמתי אבל כל כך היה לה חשוב, שנעתרתי לבקשתה. אז באתי והיא לקחה אותי לקניון גבעתיים - שם התעקשה ממש לקנות לי תיק חדש מעור שעלה 600 ש"ח ואח"כ לקחת אותי למסעדה, לארוחת צהריים. כשנפרדנו ראיתי דמעות בעיניה והיא אמרה לי שאני מזכירה לה את בתה בצעירותה (שנפטרה לפני שנה מסרטן). היה מרגש. ודרך אגב, גם בין בעלי לאמי יש מערכת יחסים יפה ולא פעם אני רואה שהם מדברים אחד עם השניה בטלפון, אמי מספרת לו דברים שלי היא לא מספרת.

 

[בת אל 7]

מרגש מיטלי../images/Emo45.gif

 

[m i t a l y]

../images/Emo24.gif

 

[DoveBird]

תודה על כל התגובות ... ../images/Emo13.gif

חמותי טוענת שאני אדם קר במיוחד אליה, שאני מתנהג אליה מאוד קריר, שזה אולי נכון, אבל אני חושב שזה הטבע שזה שזה בעצם האופי שלי,ואני לא חושב שאפשר להאשים אותי בזה, ומכאן התפרץ הוויכוח בינינו.... לפני שבועיים היה כעס ביני לבינה שלא הסכמתי שהיא תתייחס אלי כמו אל בנה, כי מה לעשות אני מרגיש שיש לי אימא אחת וזאת האימא הביולוגית שלי..ואני מרגיש שאולי על זה יש בה כעס שהיא מרגישה פגועה שאני לא נותן לה להיות כבנה.... אבל שוב האם זה דבר רע ? האם חטאתי בזה שאני אמרתי שיש לי אימא אחת ? האם שאני מתחתן אז האימא של הכלה הופכת אוטמטית להיות כמו אימא שלי ? שוב סליחה שאני מרגיש ממש מטומטם שאני שואל כאלה שאלות אבל זה הגיע למצב כזה שנוצר הרבה מתח ביני לבין אישתי סביב משהו שאני אף פעם לא ידעתי או פעם לא לימדו אותי.... אשמח לתגובות .... תודה רבה שוב... על כל התגובות שלכם, אתם נפלאים.. dove.

 

[אמא לבוגרים]

אם כך

קל לי להבין את חמותך עפ"י מה שאתה כותב כעת. אני בטוחה שהיא כבר הספיקה לזהות שאתה אדם קר ובכך אין לי מה לומר. זה אתה וזה בסדר. אבל אתה מעלה סוגייה שונה. אני רואה בדמיוני את חמותך שמחבקת אותך אל משפחתה ורוצה לתת לך תחושת אמא. לא ,לא אמא שלך. אמא באמת יש רק אחת. אבל תחושת אמא והכוונה חום ואהבה. תחשב רגע הפוך . חמות שמתייחסת אליך בקרירות ותהיה לה כמו אויר. אני בטוחה שהיית מרגיש רע עם זה. אם אכן על כך המתח אני חושבת ( וזו דעתי) שעליך לגלות קצת חיבה אליה (בכל זאת אתה נשוי לבתה ולא תיארת משהו אחר חוץ מרצונה ל"חבק". אני גם הייתי נפגעת אם חתני היה מתווכח איתי על החום שאני מעניקה לו.ודב יש הבדל בין חום לבין חנק. ותודה.

 

[בת אל 7]

דב מבין השורות אני למדה ,שאתה

אוהב להרגיז את חמתך(תתקן אותי אם זה לא נכון) ואפילו נהנה מזה. משחק איתה ,במאבקי כוחות. רוצה להראות לה מי הצודק פה. 1) אני קר ואני כזה 2)אמא יש רק אחת אולי אתה לא מהטיפוסים החמים ביותר, אבל בטוח שאליה אתה קר במיוחד במקום לחפש מי צודק אם יש אמא אחת או לא,שזה באמת לא משנה או לחפש את מידת הקור שבך,,, חפש איך לתת לה מעט יחס,,,אתה לא חיב כל מה שבלבבך, לעלות על לשונך ולהגיד לה,,אתה אוהב את אמך יותר, יפה מקובל,,בשביל מה לאמר זאת???? שנה כוון 180 מעלות תשקיע מאמצים כיצד לרצות אותה,, ולא מי צודק. דב אומנם אתה דב , אבל כדאי שתרפה קצת את חיבוקי הדב שלך חמתך יותר מבוגרת תן לה כבוד בתור אדם מבוגר אל תעשה השואות ואל תספר לה על כך. הדבר ישפיעה לטובה גם על יחסך עם אשתך וזה כבר שוה בהצלחה.

 

[אודרי11]

צר לי לאכזב אותך דב....

אבל אני בצד שלה.... אם היה לי חתן כמוך...בחיי שהייתי מאד נעלבת.

 

[בת אל 7]

אודרי../images/Emo45.gif

 

[גלבועא]

דב, אתה לא יודע מה אתה מפסיד

חותנתך לעולם לא תהיה אמך, היא גם יודעת את זה. היא מרגישה מתח חזק אתך, וכנראה שאתה לא מעניין לתת לה הסברים, אז היא בוחרת בדרך היחידה - עימות. אני יכול להבין שאינך מעוניין ביחסים "חמים" עם חותנתך, אבל תחשוב על ההפסד האדיר שלך: חותנת מפרגנת תמיד תחזק את חיי הנישואין שלך. חותנת מפרגנת זה באמת כמו אמא נוספת, זה עוד דמות נשית חזקה וחכמה שתעשה הכל למען הזוגיות שלך, למען הנכדים שלך. להגיד "אני כזה וזהו" זו גישה ילדותית מאוד. שבאמת גם מצדיקה משפט כמו "אמא יש רק אחת" - אבל אתה גבר בן 30, אינני יודע אם אתה כבר הורה, אבל כהורה לא תוכל לדבוק בגישות ילדותיות מהסוג הזה, ותהיה חייב להשתנות. קדימה... גש אל חותנתך, תן לה חיבוק ענק וידידותי, תאמר לה שאתה לא יודע מה עבר לך בראש, שאתה מצטער ומתנצל וגו' וגו' וגו' בהצלחה