טיפול שורש.
מזון מתוק, כאשר הוא נצרך במידה הנכונה, אינו אמור לגרום להופעת מיגרנה. אם את נוהגת לצרוך מתוק במידה מתונה ולמרות זאת, את מזהה את המזון המתוק כאחד הגורמים להתפרצות ההתקף, השאלה שצריכה להישאל היא, מדוע זה בעצם קורה אצלך מלכתחילה? מדוע כאשר את אוכלת מתוקים, הם מעוררים אצלך התקף מיגרנוטי ואצל אדם אחר לא? התשובה היא, שאצלך כפי הנראה, קיים חוסר איזון באיברים מסויימים [עפ"י הרפואה הסינית], ליקוי במנגנון שאמור באופן תקין, למנוע תופעות כאלה, אך כאשר קיים בו שיבוש, הגוף מייצר מיגרנה. על מנת להגיע למצב שאינו דורש ממך, לוותר על מרכיבי תזונה שאת אוהבת ולהמשיך להינות מהם ככל אדם אחר [כמובן שבמידה הנכונה], יש לאבחן את מקור הבעיה- את השורש ולטפל בו. תאווה גדולה לטעם מסויים, מעידה עפ"י הרפואה הסינית, על חוסר איזון באיבר/ים פנימיים. משיכה חזקה לטעם המתוק, מרמזת על בעיה באדמה של האדם. בר"ס, את האדמה מייצגים האיברים טחול וקיבה. בפן הנפשי והקוגניטיבי, אדם שיש לו צורך מוגבר במתוק, מתאפיין גם בנטיה לדאגנות מופרזת, נטיות אובססיביות קטנות או גדולות, לעיתים תהינה בעיות של ריכוז וזכרון, קושי להיפרד ולהניח דברים מאחור. ברמה הפזית יתכנו, חולשת שרירים- בעיקר בגפיים, עייפות וצניחות אנרגיה במהלך היום, נפיחות של הבטן, נטיה לעצירות או שילשולים, במקרים יותר מתקדמים בצקות והצטברויות נוזלים ועוד. מצבים אלו רובם או מיעוטם, מאפיינים בר"ס חולשת אדמה ברמה זו או אחרת, שצורך בטעם המתוק עשויה לרמוז לה. מקווה שלא הפחדתי מידי. המטרה היא רק לתת עוד זוית ראיה, הפעם דרך עיניים סיניות. הרגישי טוב. שירי.
