לחוצה בזמן
New member
שלום . יש לי בעיה ואין לי למי לפנות
אני בת 21. אני ושני אחיי (17,26)חיים עם אבי הסובל מהפרעות נפשיות אשר אינו מודע להן אפילו. מאז ומתמיד היו לו את ההפרעות (למרבה הצער הן כרוכות מזכרונות הילדות שלנו)אך הן הלכו וגברו עם השנים במיוחד לאחר שאיבדנו את אימינו ממחלת הסרטן לפני כשנתיים.מיד לאחר שאימי נפטרה עוד לא כ"כ הבחנו בזה, אך מסתבר שזה היה השקט שלפני הסערה. מצב הרוח שלו תמיד יהיה רוטן ומריר,הוא לא רוצה לקבל עזרה מאף אחד בנושאי הבית אך תמיד יתלונן שאף אחד לא עוזר לו בעבודות הבית ושהוא "עובד קשה" אך בעצם עבודות הבית מסתכמות כולה בפעמיים כביסה בשבוע וכשהוא לוקח את הסל הוא מתנשף כדיי שנרגיש אותו. הוא מדבר לעצמו במטבח מה להכין ומה לעשות כדיי שאנחנו שיושבים בסלון נראה "שהוא עובד קשה".הוא כל הזמן טוען שהוא עושה את הכל בבית וקניות שזה מאוד קשה לו לסחוב את הכל (למרות המעלית שלפני שהותקנה רק תלונות שמענו)ובינתיים יש רק חלב וחלה בבית אבל כשאני מביאה משהו מהסופר הוא ישר כועס ומתעצבן עליי. יש לו עכשיו חברה ואף פעם הוא לא רוטן וכועס איתה זה עולם אחר כמו בן אדם אחר. כל גבר שהוא קונה לבית או לנו זה סתם כדיי להרשים אותה נגיד שעון לאחי הגדול כי אבי וחברתו ראו ביחד, גם לי אותו הדבר אף פעם לא עשה לנו משהו מהלב.תמיד הוא אוהב לסבול שיהיה לו קשה בחיים הוא לא מסוגל להנות (חוץ מכל החופשות שלו עם חברתו)אנחנו נכנסים למטבח הוא ישר קם מהמתה ובודק אותנו כל הזמן מה אנחנו עושים, אוכלים וכו.. כמו שוטר. הוא בכוונה עושה לעצמו רע הוא מנתק לגמריי את קשריו עם אחיו שהם כל המשפחה שיש לו, הוא מתמקד אך ורק בחברתו שאיתה הוא כמו זיקית. הוא כל הזמן רק מתנשף לתשומת לב, כל הזמן מדבר לעצמו דברים מוזרים... עם אחי הקטן הוא עוטף אותו בצמר גפן עם אחי הגדול הוא מתנהג כמו זר ואיתי הוא רק מוציא עליי את כל המרירות מחוסר התקשורת הכללי. בכל פעם שיש טיפה חילוקי דעות הוא ישר מתפוצץ עלינו האופן מאוד קיצוני למרות שזה מכלום. הוא חמום מוח, הוא שונא את אימו בגלל שנטשה אותו כשהיה קטן ואביו היה בדיוק כמוהו - אוהב לחיות בסבל ומתרברב על זה ולא רוצה עזרה ובסוף גמר את חיו בבית לוינשטיין לאחר נסיון התאבדות. גן אחיו ניסה להתאבד עקב בעיה כספית. אבי מאוד רציונלי אך לא ירצה לקבל עזרה פסיכולוגית לעולם בטענה שזה מה שיגרום לו לקריסה אז עדף ככה להמשיך. בשנה האחרונה ביתי נהפך לגהנום ואני ואחי הגדול רק חולמים על היום בו נצא מהבית רק בגללו אך לצערינו אין לנו אמצאים כספיים לצאת.יש לו גם מחלה של נקיון וזה עוד יותר ממרר אותנו כי גם מתי שנקי אז לא נקי. אימי ז"ל ידעה על זה אך כשחלתה כבר לא היה ניתן לעשות כלום . איני יודעת מה מו מי זאת המחלה הזאת אני רק יודעת שזה הורג אותנו באיטיות .
אני בת 21. אני ושני אחיי (17,26)חיים עם אבי הסובל מהפרעות נפשיות אשר אינו מודע להן אפילו. מאז ומתמיד היו לו את ההפרעות (למרבה הצער הן כרוכות מזכרונות הילדות שלנו)אך הן הלכו וגברו עם השנים במיוחד לאחר שאיבדנו את אימינו ממחלת הסרטן לפני כשנתיים.מיד לאחר שאימי נפטרה עוד לא כ"כ הבחנו בזה, אך מסתבר שזה היה השקט שלפני הסערה. מצב הרוח שלו תמיד יהיה רוטן ומריר,הוא לא רוצה לקבל עזרה מאף אחד בנושאי הבית אך תמיד יתלונן שאף אחד לא עוזר לו בעבודות הבית ושהוא "עובד קשה" אך בעצם עבודות הבית מסתכמות כולה בפעמיים כביסה בשבוע וכשהוא לוקח את הסל הוא מתנשף כדיי שנרגיש אותו. הוא מדבר לעצמו במטבח מה להכין ומה לעשות כדיי שאנחנו שיושבים בסלון נראה "שהוא עובד קשה".הוא כל הזמן טוען שהוא עושה את הכל בבית וקניות שזה מאוד קשה לו לסחוב את הכל (למרות המעלית שלפני שהותקנה רק תלונות שמענו)ובינתיים יש רק חלב וחלה בבית אבל כשאני מביאה משהו מהסופר הוא ישר כועס ומתעצבן עליי. יש לו עכשיו חברה ואף פעם הוא לא רוטן וכועס איתה זה עולם אחר כמו בן אדם אחר. כל גבר שהוא קונה לבית או לנו זה סתם כדיי להרשים אותה נגיד שעון לאחי הגדול כי אבי וחברתו ראו ביחד, גם לי אותו הדבר אף פעם לא עשה לנו משהו מהלב.תמיד הוא אוהב לסבול שיהיה לו קשה בחיים הוא לא מסוגל להנות (חוץ מכל החופשות שלו עם חברתו)אנחנו נכנסים למטבח הוא ישר קם מהמתה ובודק אותנו כל הזמן מה אנחנו עושים, אוכלים וכו.. כמו שוטר. הוא בכוונה עושה לעצמו רע הוא מנתק לגמריי את קשריו עם אחיו שהם כל המשפחה שיש לו, הוא מתמקד אך ורק בחברתו שאיתה הוא כמו זיקית. הוא כל הזמן רק מתנשף לתשומת לב, כל הזמן מדבר לעצמו דברים מוזרים... עם אחי הקטן הוא עוטף אותו בצמר גפן עם אחי הגדול הוא מתנהג כמו זר ואיתי הוא רק מוציא עליי את כל המרירות מחוסר התקשורת הכללי. בכל פעם שיש טיפה חילוקי דעות הוא ישר מתפוצץ עלינו האופן מאוד קיצוני למרות שזה מכלום. הוא חמום מוח, הוא שונא את אימו בגלל שנטשה אותו כשהיה קטן ואביו היה בדיוק כמוהו - אוהב לחיות בסבל ומתרברב על זה ולא רוצה עזרה ובסוף גמר את חיו בבית לוינשטיין לאחר נסיון התאבדות. גן אחיו ניסה להתאבד עקב בעיה כספית. אבי מאוד רציונלי אך לא ירצה לקבל עזרה פסיכולוגית לעולם בטענה שזה מה שיגרום לו לקריסה אז עדף ככה להמשיך. בשנה האחרונה ביתי נהפך לגהנום ואני ואחי הגדול רק חולמים על היום בו נצא מהבית רק בגללו אך לצערינו אין לנו אמצאים כספיים לצאת.יש לו גם מחלה של נקיון וזה עוד יותר ממרר אותנו כי גם מתי שנקי אז לא נקי. אימי ז"ל ידעה על זה אך כשחלתה כבר לא היה ניתן לעשות כלום . איני יודעת מה מו מי זאת המחלה הזאת אני רק יודעת שזה הורג אותנו באיטיות .