שלום- חזרתי
רוצה לספר איך משפחה באמת חד הורית שמקום לקבל עזרה, נרמסת ע"י מי שאמור לעזור להם.
הייתי עם תינוקת חמודה כשרכשתי דירה קטנה בקומה ראשונה , פונה לחזית,השכנים היו שקטים , בקומת קרקע גרה קשישה נמרצת שדאגה לנקיון בחצר. לאחר כמה חדשים נכנסו לגור בבנין זוג צעיר שקנו את הדירה מעמידר במחיר מוזל, הדירה היתה ערפית והאשה ישבה שעות בכניסה והציקה לשכנים, כמובן בגלל שהיתי לבדוהיתה לי דירה טובה, היתי הקרבן שלה.
לאחר כמה שנים נולד לי הבן,
ההצקות של השכנה גברו ואני השכרתי את הדירה ועברתי לעיר רחוקה, הבן פרח בגן אבל הבת עברה מבי"ס דתי לבי"ס חילוני וילד אחד הציק לה, אחרי שנה עזבנו לעיר הולדתי. שם גרנו שנתיים ובינתיים חברה ספרה לי שלשכנה קרה אסון במשפחה והיא מרוב דכאון השכירה את הדירה שלה ועזבה את הבנין,
אני חזרתי לדירה שלי,
בינתים התפנתה דירה בבנין והשכנה הנ"ל שחזרה לדירה הכניסה "תגבורת" צעירה אחרת גם חד הורית.ואז האיומים הפכו לאלימות פיזית.פעם ביום שישי חזרתי מהעבודה מיהרתי הביתה בריצה כדי להספיק לבשל לשבת ובאותו רגע הן התכוננו לערוך מסיבת יום הולדת, כמובן שבחצר, הצעירה שחשבה שאני בורחת ממנה, זרקה עלי תפוח ,אני נכנסתי הביתה חשבתי לעצמי, איך הם חוגגים יום הולדת במקום ציבורי ואני לא יכולה להכנס לבית שלי בבטחון, פתחתי תריס וזרקתי כוס זכוכית בצד, לא איפה שישבו. מאותו רגע היתה מהומה גדולה, הם רצו לכיוון הדלת וניסו לפרוץ אותה אחר"כ המבוגרת שבניהן רצה לכיוון המרפסת וטפסה , היו המון שכנים למטה אבל אני לא הרגשתי. אחת פרצה את הדלת והשניה נכנסה דרך התרים והתנפלו עלי. בנסיון להחלץ מחניקה, עשיתי לה סריטה קטנה בפנים, הגיעו משטרה ואמבולנס, שתי "המסכנות" נלקחו צוחקות לבי"ח ואני לתחנת המשטרה, כשהילדים שהיו קטנים נשארו בבית לבד .לבסוף שחררו אותי בערבות
.מכאן התפתחו לבן חרדות לצאת מהבית.
.אין לי טענות למשטרה, אני שומרת חוק, אבל אני יודעת ששוטר אחד עזר להן.
אני התלוננתי שוב ושוב ברווחה אבל העו"ס ריחמה עליה. אנחנו הדיירים הפכנו להיות שקופים. גם הקשישה סבלה מהן ופחדה לצאת מהבית. יום אחד היא ספרה לי בתנועות ידים שאחד הילדים שלהן רדף אחריה עם מקל-נורא.
גם לדיירים שלי עולים חדשים מבוגרים הם הציקו.
שוב עברתי לעיר הולדתי ובסוף השנה ניסו לאלץ אותי דרך בית משפט להכניס את הבן שלי לפנימיה, אני סרבתי כי אחרי שנה מוקדם להעביר אותו שוב. והוא נשאר ללמוד עוד 3 שנים באותו מקום.
זהוא לבינתים, המשך יבוא.
רוצה לספר איך משפחה באמת חד הורית שמקום לקבל עזרה, נרמסת ע"י מי שאמור לעזור להם.
הייתי עם תינוקת חמודה כשרכשתי דירה קטנה בקומה ראשונה , פונה לחזית,השכנים היו שקטים , בקומת קרקע גרה קשישה נמרצת שדאגה לנקיון בחצר. לאחר כמה חדשים נכנסו לגור בבנין זוג צעיר שקנו את הדירה מעמידר במחיר מוזל, הדירה היתה ערפית והאשה ישבה שעות בכניסה והציקה לשכנים, כמובן בגלל שהיתי לבדוהיתה לי דירה טובה, היתי הקרבן שלה.
לאחר כמה שנים נולד לי הבן,
ההצקות של השכנה גברו ואני השכרתי את הדירה ועברתי לעיר רחוקה, הבן פרח בגן אבל הבת עברה מבי"ס דתי לבי"ס חילוני וילד אחד הציק לה, אחרי שנה עזבנו לעיר הולדתי. שם גרנו שנתיים ובינתיים חברה ספרה לי שלשכנה קרה אסון במשפחה והיא מרוב דכאון השכירה את הדירה שלה ועזבה את הבנין,
אני חזרתי לדירה שלי,
בינתים התפנתה דירה בבנין והשכנה הנ"ל שחזרה לדירה הכניסה "תגבורת" צעירה אחרת גם חד הורית.ואז האיומים הפכו לאלימות פיזית.פעם ביום שישי חזרתי מהעבודה מיהרתי הביתה בריצה כדי להספיק לבשל לשבת ובאותו רגע הן התכוננו לערוך מסיבת יום הולדת, כמובן שבחצר, הצעירה שחשבה שאני בורחת ממנה, זרקה עלי תפוח ,אני נכנסתי הביתה חשבתי לעצמי, איך הם חוגגים יום הולדת במקום ציבורי ואני לא יכולה להכנס לבית שלי בבטחון, פתחתי תריס וזרקתי כוס זכוכית בצד, לא איפה שישבו. מאותו רגע היתה מהומה גדולה, הם רצו לכיוון הדלת וניסו לפרוץ אותה אחר"כ המבוגרת שבניהן רצה לכיוון המרפסת וטפסה , היו המון שכנים למטה אבל אני לא הרגשתי. אחת פרצה את הדלת והשניה נכנסה דרך התרים והתנפלו עלי. בנסיון להחלץ מחניקה, עשיתי לה סריטה קטנה בפנים, הגיעו משטרה ואמבולנס, שתי "המסכנות" נלקחו צוחקות לבי"ח ואני לתחנת המשטרה, כשהילדים שהיו קטנים נשארו בבית לבד .לבסוף שחררו אותי בערבות
.מכאן התפתחו לבן חרדות לצאת מהבית.
.אין לי טענות למשטרה, אני שומרת חוק, אבל אני יודעת ששוטר אחד עזר להן.
אני התלוננתי שוב ושוב ברווחה אבל העו"ס ריחמה עליה. אנחנו הדיירים הפכנו להיות שקופים. גם הקשישה סבלה מהן ופחדה לצאת מהבית. יום אחד היא ספרה לי בתנועות ידים שאחד הילדים שלהן רדף אחריה עם מקל-נורא.
גם לדיירים שלי עולים חדשים מבוגרים הם הציקו.
שוב עברתי לעיר הולדתי ובסוף השנה ניסו לאלץ אותי דרך בית משפט להכניס את הבן שלי לפנימיה, אני סרבתי כי אחרי שנה מוקדם להעביר אותו שוב. והוא נשאר ללמוד עוד 3 שנים באותו מקום.
זהוא לבינתים, המשך יבוא.