שלום, חדש כאן.

שלום, חדש כאן.

אציג מעט את עצמי, אני בן 25, רווק(למזלי הטוב),וכרגע אני עדיין בעל חזות חרדית. מאז ילדותי ממש היית כל הזמן בספקות לגבי נכונות הדת,כמובן שהיו לי תקופות שבהן במאמצים עצומים הצלחתי להשקיט קצת את המוח ולתת איזו תקופה של "צידקות", אבל זה אף פעם לא תפס יותר מידי. מאז שהתבגרתי הספקות כבר הפכו לסימן קריאה ברור של "אין אלוהים",אבל האופי המאד פחדני שלי השאיר אותי בתוך החיים שאני לא מאמין בהם,לאחרונה התחלתי כצד לדאוג לעתדי ואני לומד כעת לתואר ראשון(במקום חרדי, מה לעשות) אשמח להשתלב ולתרום כאן בפורום. נ.ב. לגבי כתיבה בשבת,בעייתי!! אני גר בבית של ההורים כך שלמצוא דרך לכתוב בשבת מצריך לוגיסטיקה מסובכת עבורי.
 

nini132

New member
ברוכבא

ולו כי יש לך ניק נחמד
השתלבות קלה מהירה ובטוחה "אין אלוהים", משמע אתאיסט?
 
שלום איש

אני רק תוהה למשמעות מסכת הזכוכית? משהו כמו ההינומה של כלות לא חרדיות שרואים להן את כל הפנים... אכן מזלך שהנך רווק, ולכאורה בידך לבצע את השינויים שבשביל רבים מאיתנו הוא כמעט בלתי אפשרי בתנאים אלוץ לגבי התואר במוסד חרדי, במקרים רבים אני מוצא את זה הכרחי כי הפערים בין בוגרי חינוך ישיבתי לחינוך ממלכתי הם כל כך גדולים במקצועות הרלוונטים עד שכמעט בלתי אפשרי לעשות את התואר במוסד חילוני.
 
אני בעד

לו יכולתי הייתי גם עושה זאת, אם לא שהיו בועטים בי לאט לאט מהמוסד בו ניסיתי להשלים את לימודי ה"גבוהים".... יש מלגות טובות, לגברים יש שעות מצוינות אפשר לשלב עם עבודה (שהרי התוכנית היא שתשב ותרבוץ בכולל כל הבוקר והצהריים ובערב תעשה לביתך) בהצלחה לחדש. כאן אין צורך במסכות, ואפילו מומלץ להסירם.
 
זה אפשרי

כיום יש פתיחות גדולה בחלק מהאוניברסיטאות לעזור לחרדים כך שזה אפשרי. גם נותנים הקלות בסכם הכניסה וגם יש אפשרויות עזרה במכינות רק צריך להתאמץ וכישרון קצת מעל הממוצע.
 
הניק הוא דו משמעי

א. התחושה שלי היא שאני מסתובב עם מסכה שקופה על הפנים כבר המון שנים. ב. השבריריות של המצב הזה, קיימת תחושה כאילו כל שנייה זה עלול להתפוצץ, או ש"יעלו עלי" וינפצו באכזריות את המסכה שלי ,או אולי סוף סוף אני עצמי אחליט לפוצץ את המסיכה המעיקה הזו.
 

סוג ב

New member
../images/Emo245.gif

יתרון הרווקות הוא עצום- לידיעתך. שמחים שהצטרפת.. הצלחה.
 

mister xy

New member
אפשר להציע לך שידוך?

סתם...
בטח אתה שומע הרבה את השאלה הזו.
 
אצלי הסימן המובהק לזה שאנשים הבינו שאני שונה

זה שהתדרות של המישפט הזה יורדת ויורדת.,.... וסתם ככה כבר חשבתי שאכפת לך מימני
 

רגל שם

New member
חכם למד מניסיונם של אחרים...

קודם כל ברוך הבא, ושתי עצות זהב שיצילו את חייך. א. אל תתחתן עם דתיה/ חרדית בשום אופן!!! כל חייך תצטער על כך, בדוק!!! ב. תתחיל להתחבר עם יוצאים בשאלה, אפילו לך למפגשים, האדם נמשך אחר החברים שלו, ופתאום הכל נהיה קל ופשוט יותר, נסה זאת. בהצלחה
 
תודה!

תודה על קבלת הפנים החמה ! לגבי עם מי להתחתן, יש לי בעיה, ההורים שלי מדהימים! הם עושים בשבילי הכל ברמות שלא יאמנו וגם היום הלימודים שלי והמחיה שלי הם על חשבונם לחלוטין וזה אפילו לא עמד לדיון שאולי אממן זאת בעצמי,ובכלל אפשר לומר שאין להם חיים משל עצמם אלא החיים שלהם זה לדאוג לנו,כך לדוגמא כשהייתי ילד שמעתי מחבר שלי שהוריו נסעו לנופש לבדם ופשוט לא הבנתי את זה ,למה נוסעים אם לא לוקחים את הילדים? בקיצור הורים באמת מדהימים באהבה ובדאגה שלהם, וממש קשה לי עם האופציה לעשות להם רע, ומצד שני ברור שלא אתחתן עם מישהי מסיונרית שתמרר את חיי, כך שכרגע אני מקורקע,עד מתי? על זה צריך להתפלל הרבה.....
 
להורים מדהימים

מגיע ילד מדהים. ולפחות כנות כוונות. לגבי מימון לימודים - עד מתי יממנו אותך? אתה כבר לא בן 15. מלבד המלגות שמוצעות לכל דורש במגזר החרדי (אמרת שאתה לומד במקום חרדי כמדומני) יש לך גם אפשרות לעבוד וללמד. אם הוריך מדהימים, יש מצב שהם גם יקבלו אותך עם התוכניות השונות שלך, שהם כבר בטח קלטו אותם בעצמם. אתה לא מקורקע בגלל זה... ואם אתה מרגיש כך, אפשר לפתור גם את זה לאו דווקא בגלל הדת, פשוט איני חושבת שזה הולם - שבנאדם בוגר יחיה את חייו על חשבון אחרים, גם אם הם הוריו. (אלא אם כן להוריך האפשרות וזה לא מדגדג להם את קצה הארנק, והם מתחננים אליך וכו' וכו'....)
 

אגס 10

New member
אני חושב שאת טועה בדבר אחד שכתבת

כתבת"אם הוריך מדהימים, יש מצב שהם גם יקבלו אותך עם התוכניות השונות שלך" הוא דיבר על אי רצונו להכאיב להורים,זה לא קשור אם הם יקבלו אותו או לא, יתכן מאוד שהם יקבלו אותו אבל יכאבו מאוד,ואת זה הוא לא רוצה לעשות להוריו. א"א להתעלםמ מזה שמה שלא יהיה כמה שההורים יהיו מדהימים וכמה שההורים יהיו מוכנים לקבל את בנם גם אם הוא יצא בשאלה עדיין הכאב שלהם יהיה כאב חד עד בלתי נסבל על הבן שלפי הבנתם צלל לשאול תחתיות. רק לסבר את האוזן תתארי לעצמך שיום אחד בנך מגיע הביתה ומודיע לך שהוא החליט להפוך לחרדי קנאי מהקיצוני שבקיצוניים אלה ששופכים אקונומיקה על כל מי שלובשת לא לרוחם וכו' האם זה לא יכאב לך עד עומק הנפש?וכל זה למרות שאני בטוח שאת אמא מדהימה,זה ממש לא קשור.
 
אם לזרום אם המשל שלך

מה שבטוח, שארצה יותר מכל שבני ישתף אותי. (לא רק בשביל שיתן לי את הצ'אנס לדון איתו בנושא). בספר ציפורים מתות בסתר יש בן אחד שמתרחק מהמשפחה ומצטרף לקרקס נודד, (תסלח לי הפוקרת אם איני מדייקת בפרטים) במהלך העלילה ההורים קוראים ידיעה בעיתון די ישן שהגיע לאזורם המרוחק אחרי זמן רב, וכך נודע להם שבנם נאסר בעוון רצח. מלבד התיאורים המופלאים-כואבים, בתוך כל הכאב העובדה שהדבר נודע להם באיחור, בלי שהילד ייתן הזדמנות להוריו להיות שם בשבילו היא קשה להורים מאוד. (בידיעה בעיתון צוטט הבן כשבקשתו היחידה היא שאמא שלו לא תדע מכך. האם המשיכה את המשחק והמשיכה את חייה כאילו לא ידעה) סתם נזכרתי בקטע הזה, אבל הוא גם ממחיש... כהורים, אנחנו רוצים לדעת מה עובר על הילד שלנו. הוא הילד שלנו. לא? תאר לעצמך שלבן שלך בגיל ההתבגרות מסתבר שהוא נמשך לגברים. מה תעדיף? שהוא יסתיר זאת ממך לנצח, (בגירסא החרדית שלו - ישתדך עם בחורה, וכו' או בגירסא בה אתה או הוא יוצאים בשאלה חי בארון או שלא, אבל מסתיר זאת ממך....) או שישתף אותך ?
 

אגס 10

New member
עדיין זה לא יפתור את בעיית הכאב

יתכן בהחלט שהורים מעדיפים שבנם ישתף אותם בלבטיו,אבל בגלל זה הכאב שלהם יהיה פחות? כשכתבת שאם ההורים מדהימים הם יקבלו אותו כמו שהוא ולכן אין לו מה לפחד מהכאב שיגרם להם הערתי שזה ממש לא קשור,הם יכולים לקבל אותו כמו שהוא כי הם אנשים מדהימים אבל עדיין הכאב שלהם יהיה קשה מנשוא אותו דבר גם לגבי מה שכתבת כעת,יתכן מאוד שההורים יעדיפו שבנם ישתף אותם אבל עדיין הכאב שלהם יהיה קשה מנשוא.
 
למעלה