שלום חדשה....

[קינואה88]

שלום חדשה....

היי אני בת 18, לפני גיוס ולא מרגישה טוב בכמה תחומים (שאני מניחה שמשפיעים זה על זה): 1. פיזית - אני מרגישה חסרת אנרגיות ועייפות תמידית. יש לי גם המון בעיות שינה, קשה לי להירדם ושעות השינה שלי מבולגנות לחלוטין. ישנה ביום, ערה בלילה...אני לי מושג מה לעשות עם זה וזה די משבש לי את כל מהלך היום. חוץ מזה שיש לי בעייה של חזה לא סימטרי באופן בולט, והצד הגדול גם ממש כואב. זה משפיע עליי פסיכולגית ונפשית - זה כל הזמן בתודעה שלי, אני מרגישה לא בנוח עם עצמי בסביבת אנשים, קשה לי להיות משוחררת ושלא נדבר על מגע אינטימי עם בנים (נושא שעוד יוזכר בהמשך). זה ממש מפריע לי ואין מה לעשות בנדון. אני הולכת עם צמר גפן בחזייה בצד הקטן וזה פשוט מתסכל...ועוד מעט אני גם מתגייסת מה שאומר מקלחות משותפות ולהיות כל הזמן בסביבת אנשים.אני מאוד חוששת מזה. אני יודעת שיש אופציה לניתוח פלסטי אבל אפשר לעשות אותו רק אחרי גיל 21 (סיום ההתפתחות), שזה עוד 3 שנים. מה אני אומרה לעשות עד אז? 2.חיצונית - טוב חלק מזה נרשם למעלה - הקטע של החזה הלא סימטרי. זו בעייתי העיקרית מבחינה חיצונית. ברור שישנם עוד דברים שנחמד היה לשפר אבל פסדר, אפחד לא מושלם...מה שכן מטריד אותי זה פצעי הבגרות שכבר 4 שנים לא עוברים. ניסיתי משחות למינהין, אנטיביוטיקה ואני לא יודעת אם כדאי להתחיל טיפול ברואוקטן בגלל התופעות לוואי וגם בגלל הצבא... 3.מימוש עצמי - אני מרגישה שאני לא ממומשת. היה לי הרבה זמן עד עכשיו ולא עשיתי איתו כלום (היו אילוצים ודברים לא צפויים שמנעו ממני לעשות דברים שתכננתי אבל הייתה גם סתם התפדלעות). תכננתי לעבוד ולהררוויח כסף, ללמוד נהיגה, ללמוד לפסיכוטרי,לעזור בבית. לא עשיתי שום דבר מזה. וגם עכשיו אני לא עושה, יש לי פסיכומטרי עוד חודש ולא נגעתי בזה, אני תמיד דוחה את הלמידה ובסוף איכשהו מבזבזת את זמני במחשב/טלויזיה או עיסוקים אחרים. ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות - לגשת או לא? אולי במקום ללמוד לפסיכו' כדאי ללמוד נהיגה?או אולי לעבוד כי מצבי הכלכלי ומצבה הכלכלי של משפחתי לא בשמיים? אין לי מושג אני מרגישה תקועה במקום ואין לי גם מוטיבציה לעשות כלום...ויש לי תחושת פספוס גדולה גם של התקופה האחרונה וגם של תקופת התיכון - כאילו לא נהנתי מספיק ולא עשיתי דברים מספקים וחיוניים, כאילו סתם הרגתי את הזמן ומשכתי את השעון. ובשביל מה? לא ניצלתי רגעים ועכשיו אני מתחרטת על זה, זו תחושה נוראית, כי אין לך מה לעשות בנדון. 4. זוגיות וכיוב' - טוב אז אני בת 18 ומעולם לא היה לי קשר/ מגע עם מישהו ולו גם הקטן ביותר. עוד לא התנשקתי אפילו! וזה מתסכל אותי לפעמים. אני גם חוששת ממה שעלול להיות בעתיד, כי נראה לי שכבר פיתחתי פחד מכל הדברים האלה - כי אני לא יודעת איך לעשות אותם ואיך להתנהג. כאילו אם תהיה סיטואציה עם אופציה לנשיקה אני חוששת שאני אתקפל או לא יאפשר להגיע אליה מראש רק מהפחד של לא לדעת להתנשק. ועכשיו גם עם החזה הלא סימטרי אני בכלל חוששת מהדברים האלו כי אני מרגישה מאוד לא בנוח עם עצמי. בעיה נוספת בתחום הזה היא שאין לי מושג איפה אפשר להכיר. אני לא יוצאת יותר מידי, לא אוהבת את הקטע של להכיר דרך האינטרנט. יש לי ידידים שחלקם אפילו הראו רצון למשהו, אבל לא יודעת קשה לי להיות עם מישהו שהוא ידיד שלי (טוב למעשה קשה לי להיות עם כל אחד אבל לא משנה...) ומכיר אותי ושיש לנו חברים משותפים (לא נראה לי נחמד שכל העולם מעורב במערכת היחסים) ואני גם לא רוצה שהוא יידע על הקטע של החזה. עוד בעיה בתחום היא שלאחורנה התחלתי לפחד שמע אני דו מינית או לסבית. כי לא הייתי אף פעם עם מישהו, זה פשוט לא הגיוני שעד גיל 18 לא הייתי אפילו עם מישהו אחד! וחוץ מזה שיש הרבה בנות שאני יכולה לומר עליהן שהן מושכות ורואה את עצמי איתן...זה ממש מפחיד אותי הקטע הזה, אני לא יודעת מה לעשות... אז תודה למי שמקדיש תשומת לב ואשמח לתגובות.

 

[schlomitsmile]

ברוכה הבאה!../images/Emo140.gif את די מזכירה לי את עצמי בגילך... אני מקוה שגם את תמצאי תפקיד בצבא, שימלא אותך. אני הייתי מורה-חיילת (מה שבטעות נקרא 'נערי רפול') וזה נתן לי המון משמעות, וגם כיוון לעתיד. כפועל יוצא מזה, גם התחושות הקשות התפוגגו . גם את החבר הראשון הכרתי שם... ואם בענייני הלב עסקינן- עצם העובדה שעדיין לא היה לך קשר עם מישהו, לא אומרת כלום. לדברים הטובים באמת, שווה לחכות ../images/Emo99.gif בעיניי לפחות, לא שווה להגיע לאינטימיות רק בשביל לעשות ../images/Emo127.gif-עשיתי זאת. כשיגיע האדם הנכון, והרגע הנכון, זה יקרה. אם את נמשכת גם או רק לנשים, יתכן שהאדם הזה יהיה בחורה. האמנם זה נורא כ"כ? נכון שזה שונה ממה שקורה אצל הרוב, אבל מה חשוב הרוב? חשוב שתהיי נאמנה לעצמך ושיהיה לך טוב, לא? לגבי חוסר הסימטריה בשדיים- אנחנו לא רובוטים, ולא מכונות שנבנו עפ"י שירטוט. לרוב האנשים יש איזושהי א-סימטריה באזור כזה או אחר, במידה כזאת או אחרת. אני יכולה להבין, שכיון שמדובר בשדיים, זה טעון רגשית, ולכן מציק לך. מה שאני מנסה לומר, הוא שבעיניי לפחות (וגם בעיניי מי שיאהב אותך, אני מניחה) זה לא פגם. כמובן שאם יש כאבים- רצוי לבדוק אצל הרופא, ולא להתבייש, רופאים רואים ושומעים הרבה דברים, זאת העבודה שלהם. ../images/Emo42.gifשלומית

 

[קינואה88]

תודה-

הצלחת קצת לעודד אותי כשאמרת שאני מזיכרה לך את עצמך כשהיית בגילי ושהדברים הסתדרו לבסוף. לגבי החוסר סימטריה - אני יודעת שאפחד לא סימטרי,אבל כמו שציינתי אצלי זה מאוד בולט ובעייני זה סוג של פגם (ברור שהכל יחסי ויש דברים הרבה יותר גרועים אז צריך לומר תודה שזה רק זה...), בייחוד בגלל שזה מקשה עליי נפשית וגורם לי לחוש לא בנוח עם עצמי ומוריד לי את הבטיחון. הייתי אצל רופאים מספר פעמים, ואני עדיין בתהליכי בדיקה... נקווה לטוב...

 

[Bubblez]

כמה דברים..

קודם כל.. ברוכה הבאה! 1. לפי מה שאני יודעת אפשר לעשות ניתוח פלסטי בגיל 18, לא חייב לחכות עד גיל 21 אני מכירה כמה וכמה בנות שעשו.. אני הייתי ממליצה לך להוועץ עם עוד כמה רופאים. אני רוצה שתשמי .. אלב למשפט הבא- "זה כל הזמן בתודעה שלי".. אני חושבת שכדי לך להבין שזה לא כל כך נורא, וסביר להניח שרק את מייחסת לזה כל כך הרבה חשיבות, את צריכה לנסות להכניס לתודעה שלך תכנים אחרים שימריצו אותך להרגיש טוב יותר עם עצמך. . ולעודד את עצמך בלאמר לעצמך שזה דבר שניתן לתיקון ושיש בך דברים אחרים שמושכים ולהתמקד בהם! 2. לגבי פצעי הבגרות, תראי אני במקרה עושה עבודת גמר על זה, וחבר יקר פעם אמר לי. . שכל מה שנפש מתגלה טוב בפנים ובעור של האדם.. זה בפן הפסיכולוגי, אבל אולי זה עניין תורשתי או רפואי.. תוועצי עם רופא עור.. אולי יש לך אקנה שזה די נפוץ.. או שאת צורכת מזון לא כל כך מזין לעור וחסרים לך ויטמנים מסוימים. 3. אל תרדי על עצמך! אם תעשי את זה, לא תגעי לעשייה.. אל תתיחסי לחיים כאילו זה מרוץ וצריך לעשות הכל לפי ספר.. תעשי את הכל בקצב שלך.. את בסה"כ רק בת 18וזה שאת מרגישה ויודעת שעשית משהו לא בסדר זו כבר התחלה.. תמשיכי משם.. ותדעי שהזמן לא בורח הוא צועד.. חשוב לדעת לצעוד איתו ולא מאחוריו.. אם את מרגישה פספוס יש לך הזדמנות לתקן את זה.. תעסיקי את עצמך! זה לא מאוחר.. ואם את מבולבלת.. תתחילי ממשהו שיש לך הכי הרבה דחך ורצון לממש אותו.. תתחילי מדבר אחד וככה תתקדמי.. בהצלחה! 4. תראי , אני חושבת שהמחסור בזוגיות נבע מכך שהיית מוטרדת יותר מדי והשקעת את האנרגיה שבך במחשבות על זה שאולי נשארת מאחור בתחום העשייה שלך, לגבי החיצוניות שלך ולגבי המיניות שלך.. תפסיקי לחשוש! תתחילי ליזום, תצאי למקומות, אולי תכנסי לתוכנית מסוימת (צבא בקרוב?!) ושם תכירי אנשים וגם את עצמך טוב יותר! תעשי יותר דברים, תעסיקי את עצמך, תפתחי את עצמך .. תפנקי את המחשבות שלך בדברים חיובים ואת תראי שאם תהיי אקטיבית יותר ולא פסיבית! אנשים יבחינו בזה ויותר חשוב את תהיי מודעת לזה ותרגישי טוב יותר עם זה! מאחלת לך בהצלחה! עופרי..

 

[קינואה88]

תודה רבה, אהבתי את התשובה שלך...

יש הרבה מאוד חיוביות בתשובה שלך! (כן זה משפט קצת מוזר אבל אני מבינה את עצמי) 1. בגדול אפשר לפני גיל 21, אבל קיים סיכוי שהשדיים עוד ישתנו ואז תהיה יהיה שוב חוסר פרופורציה. חוץ מזה שאני מתגייסת עוד איזה חודש וזה לא הזמן היכ מתאים לדברים כאלו... נכון זה באמת כל הזמן בתודעה שלי. וזה די קשה להכניס לתודעה דברים אחרים...ניסתי כבר לא פעם לעשות ולחשוב על דברים שיסיחו את דעתי, אבל זה די קשה.. 2. כן שמעתי כבר הרבה אנשים אומרים שפצעים זה ביטוי של לחצים ותחושות נפשיות, כנראה שזו אחת הסיבות ושאצלי זה שילוב של כל הגורמים. התחלתי טיפול רפואי, עכשיו רק נשאר להפחית לחצים... 3. אני לא מהאנשים שמתייחסים לחיים כמרוץ, אני מאלה שאוהבים לקחת את הזמן שלהם בדר"כ. אבל הסביבה התחרותית מאוד מאוד מלחיצה ואף אחד לא רוצה להישאר מאחור (למרות שזה די מה שקרה איתי). "ותדעי שהזמן לא בורח הוא צועד.. חשוב לדעת לצעוד איתו ולא מאחוריו.. " - אהבתי את המשפט הזה, אני אאמץ אותו! האמת שאין לי כ"כ דחף ורצון לממש כלום כרגע, אבל את צודקת אולי באמת אני אתמקד במשהו אחד, גם בלי חשק. 4 כן, הסכמתי עם כל מה שאמרת. אבל קצת בעייתי לי לצאת למקומות.(מה גם שבד"כ כשיוצאים לאנשהו זה עם חברים ולא נוח לי לנסות להכיר מישהו כשאני ליד אנשים שאני מכירה, לאדעת למה האמת זה פשוט ככה...) נקווה שבכל זאמת משהו יסתדר...