היי שוב אני..
אחרי וידוי בפורום נשים אחרי לידה.. על הרגע שבו הרגשתי הכי הכי לבד.. המליצו לי להגיע לביקור פה.. אז הגעתי לראות אם אני שייכת לפה.. אז בקצרה. אני בת 31 נשואה שנתיים ואמא לילד מקסים בן שנה ועשרה.. את אבא שלי אבדתי למחלת לב בגיל 4 ואני לא זוכרת אותו בכלל.. ככה שאין לי הרבה רגשות כלפיו.. מכבדת את הזכרון שלו.. אוהבת אותו כי הוא היה אבא שלי.. וכולם אומרים שהוא איש מדהים. אבל אני לא זוכרת אותו.. אמא שלי.. אמא שלי נפטרה כשהייתי בת 20, כל האחים והאחיות שלי כבר היו נשואים עם ילדים ואני הייתי רווקה, גרתי עם אמא שלי וטיפלתי בה בתקופה שהייתה חולה (שנתיים, חודשיים ועשרה ימים - אבל מי סופר
אני ממשיכה לחיות בלעדיה.. לפעמים כועסת עליה.. לפעמים מתגעגעתאליה המון חולמת אותה..
