שלום, חדשה כאן...

  • פותח הנושא LiatH
  • פורסם בתאריך

נטאשKה

New member
ברוכה הבאה


אנחנו במקום דומה, אם כי אצלינו הסיבות הנן אידיאולוגיות בלבד.

הבית מטבען לאט, לאט בחודשים האחרונים. עדיין יש פה מוצרי חלב וביצים, כי הפרטנר רואה עצמו כצמחוני (התחיל מקרניבור מושבע אז יש שיפור גדול). אני שותה בעיקר חלב סויה ולעיתים מתפה עוד למוצרי חלב. אבל ככל שאני לומדת יותר ומתנסה יותר במתכונים טבעוניים, אני נפרדת ממוצרי הביצים חלב בקלות יותר.

למה הבישול הפך לך למעמסה? אולי נוכל לעזור
 
אפרופו הדרגה

אצלנו יש שלושה שממש מתקשים
אחת, בת תיכף 17, מספרת אחרי שבוע שבו לא נראה חלבון מן החי בתפריט הביתי , כי חלמה בלילה על עוף
פיתחה קרייבינג מטורף, אז למרות הסלידה שפיתחתי, הכנתי לה מעוף פרי ריינג', לפחות זה.
יש אצלנו ביצים שמובאות מחבר אצלו התרנגולות כבר כמה דורות מסתובבות בלהקה בשטח, מטילות כחפצן ומשמשות בעיקר להדברת רימות זבובים. אבל בגדול נעשית כאם השתדלות. הצעיר מוכן לחיות על לחם עם חומוס או טחינה


מנסים מנסים, רק שיתוף
 

נטאשKה

New member
אני חושבת שעם כל הקושי

אצל מי שכבר נמצא בצד השני (כבר עבר את התהליך, שלם עם עצמו, אין לו קרייבינגס וכדומה) - דווקא הסבלנות והסובלנות לתהליך של האחר, היא שעשויה "למשוך" אותו מעבר לקו. הנטיה האנושית היא לרצות דווקא את מה שאסור וברגע שיש חוסר סבלנות לתהליך שלך, זה הופך לאסור ומושך.

אצלינו מראש הגעתי גם לעצמי וגם לפרטנר (הקרניבור המושבע לשעבר, כזכור) לא בגישה של "אסור מוצרים מן החי" אלא בגישה של "יש כ"כ הרבה דברים טעימים אחרים, בוא נאכל אותם", ע"מ שלא הוא ולא אני, במקומות השונים שלנו על סקאלת התהליך, נחוש שמונעים מאתנו, או שאנחנו מונעים מעצמינו.

לדעתי ההסתכלות על טבעונות כמניעת אכילת מוצרים מהחי דומה להסתכלות על דיאטה כדיאטת הרעבה, שתמיד נשברים בה בסוף וטורפים.
 

LiatH

New member
שבוע שיגרתי...

אני עובדת מישרה מלאה (9 שעות) + שעה וחצי על הכבישים.
קמה בכל בוקר ב-05:00, אוספת מהצהרון ב-16:00.
מעבר לזה לוקחת לחוגים 4 ימים בשבוע, יום אחד לנקיון הבית (כולם עוזרים למעט הילד הקטן), יום אחד לקניות.
לסופהשבוע אני מגיעה בלי נשימה ואז צריך לבשל לשישי, שבת ולשאר השבוע עבור הילדים הגדולים ובדרך כלל גם עבורי.


אני מניחה שלאט לאט אני אצבור מספיק מתכונים טעימים ו"מהירים" ואמצא את קיצורי הדרך שלי.

לפחות הבן האמצעי הפסיק להתלונן על המחסור בעוף ולקבל את התזונה החדשה.
אחרי כמה ימים בפסח בהם היינו באילת והוא אכל מה שרצה, הוא ראה כיצד ההתנהגות שלו משתנה חזרה
לעצבנות וכעסים ותחושה רעה והבין מה מבחינתו המחיר של פולקע ומוצרי חלב.

אגב, בזמן שהבית מתנהל כמות שהוא, בזמן שאנו מוזמנים לארוחה אצל הוריי, הילדים אוכלים מה שהם רוצים.
 

נטאשKה

New member
לו הייתי במקומך

עם רמות העומס שיש לך, הייתי דואגת שיהיו לי חומרי בסיס מוקפאים. למה הכוונה? שתמיד תהיה לי שקית של ירקות קפואים מוכנים בפריזר שאפשר לזרוק למחבת עם ירקות או פסטה, או אורז, או בפני עצמן.

הייתי דואגת להכין רוטב עגבניות בכמות גדולה ולהקפיא. להכין קטניות בכמות גדולה ולהקפיא (הייתי מכינה בכמויות של עד חודש לדברים, לא יותר). הייתי דואגת שתמיד תהיה לי תבנית עוגיות/עוגה בהקפאה שאפשר להפשיר יום לפני (נהדר לאירוחים בהתקלה).

הייתי דואגת שתמיד יהיו לי בבית פסטות, אורז, קטניות שלא מצריכות השרייה ובישולן קצר. הייתי דואגת בקנייה השבועית לקנות ירקות ופירות במגוןן גדול לכל השבוע שתמיד מהווים נשנוש נהדר (כשאני הייתי ילדה והייתי מבקשת "משהו טעים" היו מכינים לי צלחת ענקית של ירקות ופירות. זה גם מחנך שלא ללכת מייד ל"ג'אנק" וגם משביע מאוד).

הייתי דואגת שתמיד יהיו לפחות שתי חבילות לחם בפריזר, או חבילת לחם חבילת לחמניות. הייתי קונה טחון טבעוני של טבעול שאפשר להוסיף לתבשילים.

הייתי מכינה קציצות אפויות בכמות שמספיקה להקפאה.

בקיצור, הייתי "מכסה את הבסיסים שלי" משתי הבחינות
כך שאם אין כח וזמן לבשל, את תמיד תמיד מכוסה. אם תעשי שישי אחד בחודש בישול גדול כזה להקפאה, בשאר ימי השישי תוכלי לבשל אוכל טרי ומגוון לשאר השבוע.

אגב ממליצה מאוד להכין בבישול השבועי כמות גדולה של ירקות צלויים בתנור, במרינדה או לא. זה מחזיק מעמד כשבוע במקרר, משדרג כל סנדוויץ, נהדר כתוספת לסלט, חמה או קרה וגם בפני עצמו כתוספת למנה עיקרית, או כנשנוש.

לגבי מתכונים - אם יש משהו ספציפי אז זה בדיוק המקום לשאול, יש פה כמה בשלנים בחסד
 

ladybug6

New member
היי ליאת, ברוכה הבאה


כל הכבוד לכם (ובמיוחד לך) על השינוי בבית, זה ממש לא קל - גם שינוי אישי הוא קשה אז שינוי של כל אורח החיים המשפחתי והתמודדות עם הילדים זה בהחלט אתגר. עם הזמן לומדים לתמרן את שגרת החיים החדשה ולמצוא דרכים להקל על עצמך.
אבל עם ילדים + עבודה - קל זה אף פעם לא נהיה, וזה כבר לא קשור לטבעונות...


קיבלת עצות מצוינות לייעול הבישול, גם אני מיישמת חלק גדול מהן, במיוחד הקפאת קטניות מבושלות במנות קטנות, כנ"ל לגבי קיצוץ ירק והקפאה במנות, רוטב עגבניות, לפעמים קציצות ירק/עדשים ומאפים, ועוגות. גם לי תמיד יש ירקות קפואים במקפיא (כאלה שקונים אותם קפואים) ואם ממש אין זמן או כח לבשל, מקפיצים שקית כזו במחבת עם קצת רוטב סויה, סילאן ותבלינים, מוסיפים פנימה פסטה / אורז פתיתים / בורגול - ויש ארוחה למופת. או לחילופין לוקחים גוש של רוטב עגבניות קפוא, זורקים לסיר עם אורז יבש, כמה ירקות מהמקפיא (אפונה/שעועית/קטניות מבושלות) + מים, ואחרי שעה יש תבשיל מהמם.

רק הערה קטנה לגבי צריכת דבש, ביצים ו-b12:
b12 זה ויטמין שכל צמחוני או טבעוני צריך לצרוף בתוסף (ההמלצה הכללית היא שכולם יקחו תוסף, גם מי שכן אוכל בשר, כי הספיגה מהאוכל הרבה פעמים בעייתית).
להסתמך על הביצים זו טעות!
תקני לכם צנצנת של ויטמין B12 למציצה מתחת ללשון ושכל אחד מבני הבית יקח מזה פעמיים בשלוש בשבוע.
מעבר לזה שביצים הן מקור גרוע ל-b12.

לגבי הדבש,
מכיוון שסילאן משמש בדיוק אותו תפקיד - אני אישית פשוט מעדיפה את הסילאן.. ולא רואה סיבה "להתעקש" על הדבש.
 
למעלה