שלום, חדשה כאן

[עצת נפש]

שלום, חדשה כאן

אני מחפשת פורום לבנות שעברו הטרדה מינית.
זכור לי שפעם ראיתי בתפוז, וכעת לא מוצאת אותו.
אשמח אם מישהו ישלח לי קישור.
תודה רבה!

 

[נטעוסית]

הנה:

קישור לפורום

 

[עצת נפש]

תודה, ושאלה שמקומה כן כאן:

האם יש לתיאוריה שלי שם מדעי, הוכחה פסיכולוגית?

שאבא "מאמץ", שגידל את הילדה מגיל שנתיים +, לכשתתבגר, הוא יימשך אליה מבחינה מינית?

 

[נטעוסית]

לעצת נפש

לא בטוחה שהבנתי את שאלתך לגבי התאוריה.
לגבי המציאות - משיכה של אבא מאמץ לביתו תתכן, כמו גם משיכה של אב ביולוגי לביתו. במקרה השני, הטאבו, אולי, חזק יותר.
למרבה הצער, אנחנו עדים לפגיעות מיניות מכל הסוגים, גם בתוך המשפחה. המונח לגילוי עריות הוא "אינצסט".

מה את מחפשת... מעבר ל"הוכחות מדעיות"?
חשובה יותר מהמונחים, היא ההשפעה של הפגיעה עלייך, על הבחירות שלך, על חייך, על נפשך.

 

[עצת נפש]

לא יודעת מה אני מחפשת... )=

ביסוס פסיכולוגי/מדעי/עובדתי לקורה בחיי, אולי.

וההשפעה גדולה, יותר מדי...

 

[יעל ניסן]

נשמע

שאת מחפשת תוקף.
בדרך כלל בפסיכולוגיה חוקרים/בודקים את ההשפעה אמיתית, המשוערת או המדומיינת של הזולת (או החברה) על מחשבותיו, רגשותיו והתנהגות של היחיד תוך שמתמקדים על תהליכי החשיבה שלו, מושגי העצמי שלו, עמדותיו, קשריו הבין אישיים וכד'

תוקף חיצוני external validity - זו היכולת להסיק מסך הנתונים שאת מציגה על חייך, משהו על המציאות הטבעית.

 

[נטעוסית]

לעצת נפש

אולי את מחפשת תיקוף. (אישור)
תיקוף לכך שפגיעות כאלו אכן מתרחשות בעולמנו, תיקוף לכך שאת חווית פגיעה כזו, תיקוף לרגשותייך, למחשבות שלך, לתחושות שלך בעקבות הפגיעה.

אני מניחה שישנם מחקרים שיכולים 'לתקף' את מה שקרה ולהצביע, אולי, על תופעה.
עוד דרך להשיג תיקוף, היא באמצעות קרובים, חברים או מי שעברו חוויות דומות.
גם בפסיכותרפיה מקבלים תיקוף, הבנה ועוד...

 

[עצת נפש]

יעל ונטע-

יעל- מחפשת תוקף? לצערי לא הבנתי את דבריך.
נטע- אפשר לומר שאני מחפשת "אישור". קרה משהו בחיי, אכן, אני רק רוצה (ולי עצמי לא ברור כ"כ למה אני רוצה) "תיקוף"/אישור פסיכולוגי לתיאוריה ההיא שכתבתי, לגבי אב מאמץ.
התיקוף אולי יתן "לגיטימציה" למחשבותיי כיום, לכעסי ולעיוותים שנוצרו בי בעקבות מה שעברתי.

צר לי, אך אין לי כוחות ללכת לטיפול.
את הכוחות האלה אני צריכה ע"מ להמשיך בחיי, כאילו כלום.

 

[יעל ניסן]

הביטי

את לא צריכה אישור של אף אחד לכעוס
ושום הסבר תקף ומתוקף לא ממש משנה. מה זה משנה אם יש לזה שם ב'פסיכולוגית' או לא? את היא זו שצריכה לקום כל בוקר ולחיות את חייה גם אם קוראים לזה בפסיכולוגיה א' או ב' וגם אם יש לזה סימוכין.

השאלה היא מה יעזור לך נכון להיום... מתוך הבנה שמה שנעשה כבר נעשה ואי אפשר להזיז את מחוגי הזמן אחורה ולתקן או למנוע.
איך היום, עם הכעס שלך והעוותים שנוצרו בך את ממשיכה את חייך ובונה את עצמך באופן חיובי.

 

[נטעוסית]

אלייך

פגיעה מינית ובידי אב (מאמץ או ביולוגי), אדם שאמור להוות עוגן ומקור לבטוח בו, היא עיוות נוראי וכל תחושה או הרגשה היא לגיטימית בעקבות עיוות כזה. העיוות הוא במה שנעשה לך.
את כותבת מצד אחד על ההשפעה הגדולה של מה שקרה - עלייך, על כך שרוצה וזקוקה ללגיטימציה למחשבות, לרגשות העזים - ומצד שני - כותבת שצריכה להמשיך בחייך, "כאילו כלום". האם זה רצוי? להמשיך "כאילו כלום", האם זה אפשרי?

טיפול אכן מצריך משאבים, אבל הוא יכול להיות גם מקור לתמיכה ולחיזוק. המוקד יכול להשתנות בהתאם למה שאת זקוקה לו, בשלבים שונים.
גם אם טיפול הוא לא אופציה כרגע מבחינתך, עשי מה שתומך בך ושימי לב ועקבי אחרי התחושות לך.
יש בנות שהשיתוף של בנות אחרות בסיפוריהן, מקל עליהן, מאפשר לעבד את החוויה ולקבל אישור ותוקף ויש בנות ששיתוף כזה מכביד ומעמיס עומס רגשי מיותר. (ובמידה ולא נעזרים במקביל בטיפול פרטני - הסיכון לכך גדל)

 

[Optimistic Girl]

בקשר למחקרים וכו

תשאלי גם בפורום לימודי פסיכולוגיה בתפוז
אולי שם תמצאי את התשובות !

 

[answer110]

רק אוסיף כי

ככל שתחפשי יותר עובדות ותוקף לדברים, כך תמצאי אותם יותר, וכך הדברים יימשכו להתרחש (וזה תקף כל תחום בחיים ד"א לטוב ולרע).

זה מן מעגל לא בריא שכזה, של ללכת אחורה במקום קדימה.

את מחפשת עובדות ואישורים לכך שהדברים שאת לא בטוחה בהם כעת, נכונים ולא להיפך - וזאת מכלל המידע שקיים כרגע בעולם. ז"א שאת מבקשת לבסס לעצמך אג'נדה מסויימת, שהינה שלילית.
כלומר, גם כך ראייתך ותפיסת עולמך כרגע שלילית, אז מדוע את מבקשת ליצור לעצמך ראייה שלילית עתידית עוד יותר? (אני לא בטוחה שאת יכולה לראות זאת מהמקום בו את עומדת כעת)

האם את מבינה את נקודתי?

הייתי מציעה לך לא לבנות את הבלוג שלך, כי שם המידע שיצוף יקח אותך למחוזות שכבר היית בהם או אפילו חמורים יותר, אלא ללכת לטיפול מקצועי אישי שירים אותך כלפי מעלה.

 

[answer110]

סליחה

קראתי את המילה "לבנות" לא נכון, אבל עדיין, לא הייתי ממליצה לך להכנס ולקרוא פורומים של בנות כאלה, בדיוק מאותן הסיבות.
כל אחת מהן עברה חוויה שונה לחלוטין משלך, פרשה אותה באופן לגמרי שונה ממך ובמקום להתפתח ולהתקדם למען עצמך, את תשקעי בבעיות של אנשים אחרים. זו דעתי.

 

[עצת נפש]

למה-

למה אתה אומר: "את מחפשת עובדות ואישורים לכך שהדברים שאת לא בטוחה בהם כעת," אני בטוחה בדברים! אין לי ספק לגבי מה עברתי, ואין לי ספק לגבי איך לנסח אותם, גם מבחינה משפטית! (1) ניצול ואונס, 2) ניצול ומעשה מגונה- והכל בקרב במשפחה)

כעת אני מבקשת ביסוס לתיאוריה פסיכולוגית שעלתה בי.

לגבי שיטוט בפורומים של בנות שנתקפו מינית- אני מבינה מה שאתה אומר, תכלס זה לא מקדם כ"כ את האדם קדימה.
אבל לאנשים שעברו חוויות קשות שמשפיעות עליהם בהמשך, לפחות לי, יש סוג של תרפיה עצמית ע"י כך שדשים ודשים ומתעסקים במה שהיה (סוג של מזוכיזם אולי?)
אני אוהבת לבכות את מה שהיה, לכעוס ולרתוח.

 

[עפרה מהודר]

רק רוצה להגיד שעצוב לי שעברת כאלה דברים. ולא אכפת לי אם יש לזה הסבר פסיכולוגי או לא.

 

[answer110]

בהחלט הנקודה שלי. ההסבר הפסיכולוגי לא חשוב.

 

[answer110]

את שואלת ועונה. זה מעניין.

ראשית את יכולה לפנות אלי בגוף נקבה .

ולעניין,

לגבי הפסקה השנייה, התרפיה שאת מדברת עליה היא הקלות שבבחירה בין להיות במקום כואב לבין להיות במקום אוהב. ובדרך כלל, קל יותר וטבעי להיות במקום כואב.
להיות במקום אוהב דורש תרגול, עד שזה הופך להיות קל ובלתי נסבל להיות במקום הכואב.
לכעוס ולרתוח, אפשר גם בלי להתמזג ולהזדהות עם חוויות גרועות יותר משלנו ובכך להחמיר את מצבנו.

בקשר לפסקה הראשונה: ברור שאת בטוחה במה שעברת, לא טענתי אחרת. אך, אם את בטוחה בדברים, בעצמך, במה שעברת.. וכו, לשם מה את זקוקה לפרשנויות נוספות כאשר יש לך הפרשנות המדוייקת שלך? הלא את בטוחה בה במאה אחוזים?

ותראי, מי אני שאמנע מאדם לחקור את עצמו או תהליך מסויים שעבר, אבל לענייות דעתי השאלה הראשונית היא תמיד - מה המטרה של כל התהליך הזה?
לאן הוא יביא את אותו אדם בסופו? כיצד הוא ירגיש במהלכו, ויותר חשוב - בסיומו?

בהצלחה.

 

[עפרה מהודר]

ואולי

אולי אפשר לעשות את שני הדברים יחד?
גם לגלוש בפורומים וגם לקבל טיפול?

הרי סביר שגם הבנות בפורומים ממליצות לחברותיהן לקבל טיפול. לא?

וברגע של משבר תמיד אפשר לפנות למרכז לנפגעות תקיפה מינית -- טל' מקוצר 1201.
גם זה עוזר לא להרגיש לבד.

 

[עפרה מהודר]

דרך אגב

הגישה הזאת, בה "דשים ודשים ומתעסקים במה שהיה" - נקראת בשם המקצועי: עיבוד של טראומה.
ואפשר לעשות אותה ביותר ביעילות ועם קצת פחות כאב, במסגרת טיפול.

 

[answer110]

תשובה

ברור, אפשר לעשות את שני הדברים יחד, אני פשוט הצעתי את מה שלדעתי הכי יעיל ומקוצר ושיכול להביא לצמיחה אישית מהירה ובריאה יותר. נכון, זה נשמע מאוד טכני, ודורש משמעת, אבל זו רק עצה ותלוי מאוד באדם עצמו. איני מכירה את מבקשת העיצה. הבחירה כמובן תמיד אישית.