שלום חגית

lula12

New member
שלום חגית

צריכה את עזרתך ועצתך. אני בת 29 ,נשואה כשנתיים+. מאוד אוהבת את בעלי ויודעת שגם הוא אוהב אותי. בתחילת נישואינו עברנו משברים לא קלים בעקבות מצב כלכלי, לאהיה לנו איפה לגור, ההורים לא עזרו לנו, הורי שנינו גרושים וכל אחד התעסק בחייו שלו ולנו לא היה קל. היו לנו בעיות עם המשפחות בעקבות כך ובעקבות דברים נוספים. היום, ברוך השם ותודה לאל, קנינו בית ואנחנו מרגישים מחוזקים יותר שעברנו ביחד את המשבר ומרגישים מאוד מאוחדים ! אחת הבעיות שהיו לנו זה שחמי לא רצה שנתחתן, הוא גידל לבד את הילדים ומרגיש בעלות עליהם, הרגיש שאני לוקחת לו את הבן. הוא בן אדם מאוד קשה שגם עבר הרבה בחיים, אדם מתוסכל מאוד. בדרך הוא ניסה להעביר הרבה מסרים לבעלי, אך בעלי עם הקשיים, לא הקשיב לו, למרות שלפעמים הוא כן הצליח להשפיע עליו. ועכשיו לסוגיה שבה אשמח אם תייעצי לי מה לעשות : בעלי ואביו קנו רכב ביחד לפני שהתחתנו. חמי שילם יותר ובעלי ההפרש. נכון להיום הרכב אצלינו, שווה כ-100,000 ש"ח בערך. בעלי נתן את ההפרש הכספי לחמי עבור הרכב, אך מה ? חמי לא רוצה לרשום הרכב על שמו היות ופוחד שהוא ירשום גם על שמי. אני פשוט נגעלת מהמצב הזה ומהחומרניות הזו, מבינה שאנשים שומרים על עורם היום, אבל איך הוא מעז לעשות זאת ? בהתחלה הוא גם ביקש ממנו שלא אסע לבדי ברכב. הוא חי בפחד שמנצלים אותו ותמיד נזהר. הו לי ויכוחים עם בעלי על כך. ובעלי באמת ניסה לדבר איתו כי חשבנו למכור האוטו הכסף במשכנתא ולקנות משהו צנוע יותר, אך חמי לא הסכים !!! צרכינו לא מעניינים אותו.והכי עצוב זה שבעלי שילם לו והרכב לא רשום על שמו. מה עליי לעשות . האם להרפות ? זה לא צודק. אני חושבת שהכל צריך להיות שווה בשווה בזוגיות כזוג נשוי ומה נעשה אם נרצה למכור אותו בעתיד ? הרי כל עוד הרכב על שמו, הוא בשליטתו וזה מה שחמי רוצה להשיג, טוען שאני לא קניתי אותו ואין לי זכויות עליו. ביום ביום אנחנו לא בקשר איתו, רק בעלי, אני מנסה כמה שפחות להתעסק איתו וכל אחד חיי את חייו. הוא גם חינך את בעלי לחומרניות וזה ממש מקומם אותי. מה עושים ?
 
נראה שחמך ממורמר וכועס על חייו ומנסה לגייס

את בנו. כדאי שתשוחחי עם בעלך ברצינות על הנושא, לא דווקא ספציפית על עניין המכונית אלא על השותפות והשותפות הכלכלית שאת מצפה לה שצריכה להיות חלק מזוגיות תקינה. בעלך צריך לשים לאביו גבולות ולאמר לו שאתם זוג וכאשר הוא מקבל ממנו משהו זה ניתן לשניכם והוא אינו מסכים אחרת. לא נראה לי שמדובר פה בחומרנות אלא יותר זה שלא הפנים או לא מעוניין להפנים שבנו חיי בזוג. יתכן שהקושי של האב מגיע מהמקום האישי שלו כגרוש עם מאבקי כוח על רכוש וכסף שחווה לקראת הגרושין והוא אינו מעריך וסומך על מוסד הנישואין. ובכל זאת הוא צריך ללמוד לקבל אותך ככלתו על כל המשתמע.
 
למעלה