שלום חברס
אולי תוכלו לעזור לי... אני בן אדם שלכאורה ניתן לסווג אותו כדי נורמלי: עובדת,מתי פעם יוצאת עם אנשים,קוראת,משתתפת בפעילויות וכו' אבל יחד עם זאת אני מרגישה לבדי רוב הזמן.אני מרגישה שאין אנשים שבאמת מסוגלים להבין אותי,ואני מרגישה שאני חיה במן עולם כזה,מרוחק,ומבודד,משלהם. ואני מנתקת את עצמי,ונשארת לבד,וזה מפריע לי. אני בן אדם דכאוני,תמיד הייתי\והבדידות רק מחריפה לי את הדכאון. או שאולי הדכאון גורם לבדידות,אני כבר לא בטוחה. בכל מקרה..הבעייה איתי,שאני שופטת אנשים אחרים,וזה משו שהייתי רוצה להשתחרר ממנו. אני שופטת אנשים שהם לא עמוקים וחושבים מחשבות וקוראים ספרים פילוסופיים כמוני...ומילא שהייתי פילוסופית אמיתית,אבל אני בכלל לא קוראת ספרים ואני כבר לא מתעניינת בזה.אני מתעניינת בזה לפעמים (אולי זה מה שעוצר אותי) אבל כבר למדתי להבין שלא יצא מיזה כלום וזה סתם טחינת מים. אבל כשאני עם אנשים אחרים,מדברת איתם,קשה לי להשתלב בשיחות הרגילות והיומיומיות האלו..ואני מסווגת את האנשים כשטחיים. למרות שאני יודעת שהם לא באמת שטחיים.הם פשוט נהנים מהחיים.משהו שאני לא מצליחה לעשות. איך אני יכולה לשפר את המצב שלי ולשנות את התפיסה שלי? אני רוצה להשתנות באופן נואש. בא לי להצליח להתחבר לכל האנשים,לקבל אותם כמו שהם,ולא להיות כלכך ביקורתית וסנובית. בא לי לצחוק ולהנות מהחיים ולא כל הזמן להיות טרודה במחשבות ובדברים שלא קיימים בכלל. אני לא יודעת איך לסיים הודעות..אז אני פשוט אסיים.ביי.
אולי תוכלו לעזור לי... אני בן אדם שלכאורה ניתן לסווג אותו כדי נורמלי: עובדת,מתי פעם יוצאת עם אנשים,קוראת,משתתפת בפעילויות וכו' אבל יחד עם זאת אני מרגישה לבדי רוב הזמן.אני מרגישה שאין אנשים שבאמת מסוגלים להבין אותי,ואני מרגישה שאני חיה במן עולם כזה,מרוחק,ומבודד,משלהם. ואני מנתקת את עצמי,ונשארת לבד,וזה מפריע לי. אני בן אדם דכאוני,תמיד הייתי\והבדידות רק מחריפה לי את הדכאון. או שאולי הדכאון גורם לבדידות,אני כבר לא בטוחה. בכל מקרה..הבעייה איתי,שאני שופטת אנשים אחרים,וזה משו שהייתי רוצה להשתחרר ממנו. אני שופטת אנשים שהם לא עמוקים וחושבים מחשבות וקוראים ספרים פילוסופיים כמוני...ומילא שהייתי פילוסופית אמיתית,אבל אני בכלל לא קוראת ספרים ואני כבר לא מתעניינת בזה.אני מתעניינת בזה לפעמים (אולי זה מה שעוצר אותי) אבל כבר למדתי להבין שלא יצא מיזה כלום וזה סתם טחינת מים. אבל כשאני עם אנשים אחרים,מדברת איתם,קשה לי להשתלב בשיחות הרגילות והיומיומיות האלו..ואני מסווגת את האנשים כשטחיים. למרות שאני יודעת שהם לא באמת שטחיים.הם פשוט נהנים מהחיים.משהו שאני לא מצליחה לעשות. איך אני יכולה לשפר את המצב שלי ולשנות את התפיסה שלי? אני רוצה להשתנות באופן נואש. בא לי להצליח להתחבר לכל האנשים,לקבל אותם כמו שהם,ולא להיות כלכך ביקורתית וסנובית. בא לי לצחוק ולהנות מהחיים ולא כל הזמן להיות טרודה במחשבות ובדברים שלא קיימים בכלל. אני לא יודעת איך לסיים הודעות..אז אני פשוט אסיים.ביי.
