שלום חברים

[shekef]

שלום חברים

פעם ראשונה בפורום שלכם, בחיפוש אחר תשובות. כמה טוב שיש למי לספר. אבי בן 73 מאובחן, בשלבים יחסית מוקדמים של המחלה. עדיין נוהג, יוצא וחוזר, אך שוכח המון. כל יום שואל מחדש "אצל מי אנחנו בחג" "מי יהיה שם?" כשהולכים לקניות, אמא נותנת לו משימה והוא חוזר עם כמויות אדירות, למשל. היום בבוקר אבא החליט שהוא יוצא לקופת חולים בשש בבוקר. כמה שאמא ניסתה להסביר לו שאין אף אחד בקופת חולים הוא התעקש לצאת, לבוש בחולצה קצרה שאיתה הוא ישן. כשאמא לא רצתה שייצא דחף אותה בעדינות ויצא. מה עושים? היא פוחדת שייצא כשהיא לא שמה לב ואז לא תדע איפה הוא ומה עלול לקרות וכו'. הוא גם חולה סכרת שאסור לו להפסיד ארוחה. להחליף מנעול? הוא לא ירצה מפתח? מה עושים? אהיה אסירת תודה לכל עצה. דורית.

 

[ליאורלילי]

שלום דורית, מבינה את הדאגה שלכם

אביך בשלבים ראשונים אך ההתנהגות שתארת איננה כל כך של שלבים ראשונים. אני הפסקתי לבעלי את הנהיגה כשעוד הלך לעבודה, התלבש ויצא בשעות נורמליות. אם הוא קם מוקדם בבוקר ואינו מודע לכך שקופת חולים סגורה ואינו שם לב למה שהוא לובש, אני לא חושבת שכדאי שהוא ינהג או יעשה קניות לבד. נכון, את לא רוצה לסגור אותו בבית אך חייבים להערך לכך שהוא ישכח את הדרך חלילה או ישכח תרופות או אוכל וזה מסוכן עבורו. תעשו התייעצות משפחתית ותחליטו איך לגרום לכך שהוא יהיה בפיקוח אך לא ירגיש זאת. מצאו דרך למנוע ממנו נהיגה כי יש סיכוי שיקרה משהו בזמן הנהיגה והוא מסכן את עצמו ואת הציבור. רצוי לדבר עם הרופא שאבחן אותו ושאמא תקבל גם כן הסברים והנחיות למצב האמיתי ומה שמחכה לה, זה קשה אך אין ברירה. ישנן קבוצות תמיכה של עמותת "עמדא" שבהן משתפים ושומעים מנסיון האחרים בהתמודדות עם המחלה. שימו לב לכספים, אם הוא אחראי להם, כי גם כאן יכולה להיות בעייה של בזבוז או איבוד כסף. אני לא הייתי לוקחת לו את המפתח כדי שלא ירגיש כלוא, אך להתחיל לשים לב אם יש סימנים של אי מציאת הדרך כשנמצאים איתו בחוץ. אני בכוונה זהירה בהגדרות כי בעלי ברוך השם הסתדר בחוץ עד ששמנו לב שטעה דווקא במדרגות הבניין ומאותו רגע לא נתתי לו ללכת לבד. לכן, עלינו להיות צעד אחד קדימה ולחשוב מה יכול לקרות. אני מקווה שעזרתי מעט ואם יש לאמא צורך לדבר אתי או עם חברות אחרות בפורום, כתבי לי ואשלח במסר טלפון. אני יודעת כמה כל זה קשה ויש חשיבות בשיחה אישית עם אנשים שכבר עברו זאת ולצערנו בעלי ניסיון. שיהיה לכם סוף שבוע נעים, טובה

 

[shekef]

אני חושבת שאמא שלי חוששת מהרגע שאבא

כבר לא ייצא מהבית לפעילויות הקבועות. לכן היא לא מספרת את כל האמת לרופאה שלהם. הרופאה אמרה שברגע שתרגיש שמשהו השתנה לרעה - תדווח למשרד הרישוי וייקחו לו את הרשיון. אבא שלי תלוי באמא לחלוטין בעניין התרופות. מדי פעם הוא אוכל בחוץ דברים שאסור לו, אבל כשהוא בבית - הכל באחריותה. מצד אחד היא פוחדת לחשוב קדימה. היינו פעם אחת בקבוצת תמיכה ולא חזרנו לשם. אנחנו עדיין לא שם ומפחיד לשמוע בשלב זה לאן הדברים מדרדרים. מצד שני - היא זקוקה לעזרה. לאט לאט היא לוקחת שליטה על כל ענייני הכספים. עשינו כמה מהלכים בבנק לפי עצת עו"ד. מה עוד ניתן לעשות בשלב זה בבית כדי להגן עליו ולהקל עליה?

 

[ענתי44]

בעיניי השלב הכי קשה

הוא השלב הראשוני. גם בני המשפחה חשים שנפלו השמיים, ונמצאים בהלם וחוסר אונים ובעיקר החולה שמצד אחד חש שמשהו לא טוב קורה לו ומצד שני מכחיש ומנסה להיאחז חזק בעצמאותו ובחייו הישנים והמוכרים. כמו שטובה כתבה לך דבר ראשון לא לתת לו לנהוג. זה מסוכן גם לו וגם לנהגים ונוסעים אחרים, וכבר קרו תאונות קטלניות. אני סבורה שאמא שלך זקוקה לעזרה בטיפול באבא כי הוא חזק ונחוש בדעתו. גם קשה לאמא להפנים שהגבר בו התאהבה והקימה איתו משפחה הופך ל"ילד" הקטן והתלותי שלה. גם אמא שלי חולת סכרת, ואחד הדברים הראשונים שעשיתי זה לקחת אחריות על התרופות שלה כי היא כמובן או שכחה לקחת או לקחה כמה פעמים ( הגענו למיון עם הרעלת כדורים ) ולחולה סוכרת אי נטילת תרופה או מינון יתר ( בעיקר באינסולין ) כמו אי אכילה בזמן זה מסוכן. האם כבר הוצאתם לו סיעוד? כי מגיעות לו שעות סיעוד כלומר עזרה. זה יכול להיות כמה שעות בבית, מרכז יום חצי יום או עובד זר. כדי להתכנס בני המשפחה הקרובים ולהחליט מה עושים? כי להיכנע לנחישות שלו ולתת לו לעשות מה שהוא רוצה היא מסוכנת. הוא עלול להוציא כספים בלי הבחנה, לאבד כספים, לתת לאנשים. הוא עלול לשכוח פתאום ברגע אחד את הדרך הביתה. מכר שלי נשלח ע"י אשתו לשפוך זבל. הוא ביצע את זה מידי יום, ואז ברגע צעד במקום הביתה לצד השני. תוך דקות הוא נעלם. חיפשנו אחריו ואין זכר. למזלנו הוא הגיע למקום מרוחק והתחיל לקרוא לאשתו. אישה טובה הצליחה לחלץ ממנו את הכתובת, והסיעה אותו הביתה.

 

[shekef]

למעשה אתן צודקות. כבר זמן רב שיש סימנים.

מבחינת האוטו הוא ממש לא מה שהיה, אך תודה לאל עדיין חוזר ובזמן. אמא שלי אומרת שהיא מרגישה שעמום, כי כל מה שהוא מסוגל לדבר עליו זה על ילדותו בבולגריה. כמה אפשר לשמוע בסבלנות את הסיפורים, בלי האפשרות לחלוק עם מישהו את חוויות היומיום? בזה אי אפשר לעזור לה, פרט להקשבה. מה שאת כותבת נמצא מעבר לפינה....... אשמח לכל רעיון כיצד אנו הילדים (אני הצעירה בת 39) יכולים לעזור להם.

 

[ענתי44]

את יכולה לעשות הרבה למענה

החל מללכת איתה לרופא המשפחה וליידע אותו במצב לאשורו. אנחנו במחלה הזו חייבים לתכנן תמיד 2 צעדים קדימה. ואולי עכשיו התמזל המזל ולא קרה כלום. אבל ברגע אחד פתאומי ולא צפוי יכול לקרות משהו ואז כמו מגדל קלפים הכל יתמוטט. אסור לאבא לנהוג, או לצאת לבד. בשלבים האלה שאני לקחתי שליטה נלוויתי למשל עם אמא לקניות. היא שתמיד קנתה בתבונה שמה המון דברים שלא נחוצים ואני מאחורי הגב החזרתי. בקשר לאמא, אולי תתקשרי לעמדא לראות אם ניתן לייעץ לה לא בקבוצה, או אולי אפשר שעו"ס תשוחח איתה שיחות שיעזרו לה. לא קל לאמא עכשיו. בנוסף, כשתהיה לאבא עזרה זה ישחרר את אמא לעיסוקים משלה, זה הזמן לעודד אותה להירשם לחוגים במתנ"ס להתקשר לחברותיה שיזמינו אותה לבית קפה או הצגה בשעה שמישהו אחר נשאר עם אבא. היא חייבת זמן לעצמה בלי אבא. אפשר גם את העיצה של טובה שמישהי מאיתנו ידבר עם אמא באופן אישי. אתם, הילדים יכולים לעזור המון, לקיים תורנות הגעה לבית ההורים, להזמין את אמא לימי כיף, וכמו שאתם עושים להקשיב לה. ולדאוג שאבא יקבל עזרה. זה למען אבא אבל לא פחות, אולי יותר למען אמא. הוא בגיל של חוק סיעוד. כך שמגיעות לכם עזרה ל- 18 שעות שבועיות. בידקו בעבודתו בעבר או בין המסמכים שלו אולי יש לו ביטוח סיעודי שניתן להפעיל לממן עזרה. אתם יכולים, כאשר אתם יכולים גם לצאת עם אבא לטיול, בין אם זה לקניון או לשבת איתו בבית קפה וככה אמא תוכל להחליט או להצטרף או לנצל את הזמן לעצמה. אתם גם יכולים ביחד לממן אם בשלב הראשון לא תרצו עזרה של עובד זר, להוסיף עובד ישראלי שיתלווה לאבא ויקח אותו לטיול בפארק. לדעתי אבא זקוק לסדר יום קבוע ופעילות מסודרת. אתם מכירים את אבא ומה שהוא אוהב ורואים מה הוא מסוגל לעשות, ולפי זה להתאים לו פעילות. בין אם זה לשחק שש בש, לצעוד ולהפעיל עצמו או כל מה שיוכל לתת לו יציבות ועיסוק.

 

[shushino]

מאובחן, בשלבים יחסית מוקדמים של המחלה

שלום לך, אביך נמצא במעקב על ידי רופא גריאטר ? האם ניתם להגיש בקשה לעזרה סיעודית אם לא כדי שתעשו זאת . המחלה התחלתית היא דימנציה,זה יכול להגרר לאצהיימר פשוט תתייעצי עם עמותת אלצהיימר. יש לכם זכות להגיש טופס תביעה לביטוח לאומי שיתנו לכם שעות סיעודיות 10 שעות או 16-18 שעות. אתם יכולים לראות באתר שלי:http://www.shushi.2all.co.il/DEFAULT.asp אשמח לעזור לכם... בברכת חג שמח

 

[shekef]

לאחר פסח חזרנו לשגרה, וכל עוד

אין אירועים חריגים - אמא שלי לא מתכננת קדימה. כנראה מפחיד מדי. אני שומרת את האינפורמציה שנתתם ואתחיל לברר בעצמי לגבי עזרה בבית. תודה רבה בינתיים על כל מה שכתבתם.