../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif והרי תגובתי :
קודם כל תודה רבה על הכל. ריגשתם אותי, שימחתם אותי , והאמת? לא חשבתי שתעשו אחרת... כן, אני סוג של אחת שיודעת, אבל זה בכל זאת משמח , אז תודה. תראו .... בחיים יש קטעים שמאלצים אותנו לנהוג בצורה מסויימת שמתבררת לאחר מעשה כנכונה (או שלא...). אני אדם שמאוד שם לב לכל צעד ושעל שלו. נדיר שתשמעו ממני :"אויש, לא שמתי לב"... אני שמה לב להכל. וכשאני אומרת הכל, זה הכל ! לפעמים אני שמה לב הרבה לפני שמשהו באמת קורה , וזה בא מאינטואיציות חדות, לא משגיונות שווא .... אני יודעת כבר כמה זמן שמשהו קורה מתחת לפני השטח וחיכיתי לצעד הזה, וזה בסדר. מה שמפתיע - מזעזע, מה שצפוי- מן הסתם צפוי. החכמה בחיים היא להיות בלתי צפויים ... סוג של אסטרטגיית לחימה, אתם יודעים ... אבל יש כאלו שלא מבינים בזה... החיים שלי לא מתחילים ונגמרים בזה שאני מנהלת פורום עושים שוק בתפוז. אני כל הזמן חיה. כל הזמן קורים לי דברים. אני לא משועממת בשיט. כל הזמן עוברת ממקום למקום והכי הרבה : פוסעת במסע של עצמי. לפעמים הגורל מזמן לי אנשים שמהווים טריגר לצעד הבא שלי וכל אדם שנקרה בדרכי הוא מורה. כל אדם מלמד אותי משהו , אני לא מאפשרת לעצמי לעצום עיניים ולהתעלם ממה שקורה מסביב. אז הייתי מוכנה לזה. האמת? אפילו חיכיתי לזה. ואתם יודעים - לכל מעשה שלנו בחיים יש תגובה. לפעמים גם חוסר תגובה היא תגובה.... לפעמים אתם לא יודעים איזה אפקט מעשה כזה ואחר שלכם יגרום. זה נקרא : אפקט הפרפר. אז שיהיה נורא ברור: טוב לי עם איפה שאני, איך שאני ועם מי שמסביבי (במקרה הזה- אתם, הגולשים הקבועים וגם הסמויים שביניכם). קמתי היום בבוקר ותיבת המייל שלי הוצפה ב-974 מיילים מאנשים שאני לא מכירה. חשבתי שתוכנת האנטי ספאם שלי בשביתה, אבל זהו שלא. אז כותבים יקרים : ידעתי שאתם קיימים, רק לא ידעתי עד כמה אתם רבים ושבכלל תטרחו לכתוב לי . המייל שהכי חייך אותי היה זה שכותבו ציין שהוא שלח לי את המכתב למייל כי פחד שמישהו ימחק לו את המסר אם ישלח לתיבת המסרים ובשביל זה הוא נכנס אליי לבלוג כי זכר ששם כתבתי את הכתובת.... תקשיבו שנייה , בואו נעשה סדר בדברים , טוב? אני לא מאמינה שמישהו מחטט בתיבות המסרים האישיות שלנו. זוהי עבירה פלילית וחמורה ואני לא חושבת שמישהו מלמעלה הוא כזה דפוק כדי לעשות את זה. באמת שיש גבול (גם איפה שנדמה לנו שאין גבולות...) אז זה שהגעתם אליי למייל זה אחלה, ואם נוח לכם לכתוב לי לשם אז בכיף, כתובת המייל שלי חשופה לכולם אצלי בבלוג (למטה, בקוביית שמירת הזכויות). וכעת ... שיהיה ברור : אני לא הולכת לשום מקום. אני פה. במקום שהוא שלי בדיוק כמו שהוא שלכם. אף אחד לא יזיז אותי מכאן, גם לא בכוח כזה או אחר)- אלא אם אני אחליט שזהו רצוני, ברור? מבחינתי שום דבר לא השתנה. אתם יודעים, בארון יש לי הרבה שמלות, כחולות לא חסרות לי ... זה בדיוק כמו שמלכה לא זקוקה לכתר כדי להיות מלכה (היא פשוט כזאת...) אתם יודעים , יש אנשים שהטייטל (התפקיד) הוא זה שעושה אותם , ויש גם אחרים שמבחינתם זה ההיפך הגמור... אז ה"הורדה מהניהול" בעיניי היא משהו אחר לגמרי שמעיד על דברים אחרים ולאו דווקא מבחינתי , אבל זה לדיון אחר. וחוץ מזה שחור מאוד הולם אותי (ואפילו מרזה שזה לכשעצמו אחלה...) אז בואו נחזור לתלם. הדברים מבחינתי הם כרגיל. אמשיך לפתוח את השרשורים שאני כ"כ אוהבת, אמשיך לעשות כאן כל מה שאהבתי לעשות קודם ואתם תהיו כאן יחד איתי. ביום שאחליט אחרת- איידע אתכם ונתקדם בהתאם , אני מבטיחה. מה שכן מאוד חשוב לי דבר אחד : בואו לא נגרום למיכלי בעיות, עכשיו הכל "על הראש שלה" ואתם חייבים להבין את זה. בואו לא נהיה צודקים , בואו נהיה חכמים..... וכן, אני מצפה מכם להיות חכמים, זה מאוד מאוד חשוב עכשיו. כל פאלטה שלנו תבוא על חשבונה, אז בואו כעת ניזהר שבעתיים. אפשר להגיד הכל, רק צריך לדעת איך ... אל תתנו לאף אחד (שמאוד רוצה ומחכה להזדמנות הראשונה) את הסיפוק למחוק את הודעותיכם (ואני לא מדברת על מיכלי). תהיו אתם בסדר, זה מה שחשוב. אל תתנו לאף אחד את הכוח להעיף אותנו מכאן. זה הבית שלנו. כל אחד ואחת מכם אחראי על הצלחתו של הפורום , ובראש ובראשונה על הצלחתה של מיכלי כמנהלת, ואת מיכלי, אתם יודעים, אני יותר מסתם אוהבת, אז אני מבקשת לא לפגוע. נא שמרו על רמת התנסחות נאותה ושקלו כל מילה, כדי שלא תהיה עילה למחיקה. באמת, בואו אנחנו נשמור על הקלאסה שלנו. אתם יודעים, מכאן בעצם מתחיל הכל... ואמרתי כבר קודם שגם חוסר תגובה היא תגובה (ולפעמים שווה הרבה יותר...) אז יאללה, בואו נמשיך את ההילולה ... ועכשיו אני הולכת להכין אחושילינג של ארוחת צהריים , אז ניפגש אח"כ.
אה, ועשו טובה, סלחו לי אם לא אענה לכולכם ממש עכשיו. זה העקב אכילס שלי (מענה על מכתבים).... לאט לאט אשלים את הכל, מבטיחה.... יאללה, buck to life !
