שלום חברים שלי../images/Emo24.gif
אני כאןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן מה שלומכם?? אני מקווה שהכל בסדר.. סוף שבוע זה הייתי בחיפה אצל ההורים של יהודה..והיה מאוד נחמד אפילו באה לבקר אותי חברה מהצ´ט..אכלנו שתינו דברנו צחקנו והיה ממש ממש נחמד..סוף סוף אמא של יהודה היתה איתנו (וזה לאחר שלושה חודשים שבקושי היינו איתה..כי היא היתה בביתי חולים כמו שאתם כבר יודעים).. אבל ברוך השם הכל בסדר עכשיו... היה איזה קטע שקצת הרתיע אותי והייתי חייבת לספר לכם ולשתף אותכם ברגשותיי..אז ככה: יום שבת בבוקר בעוד יהודה ואני מתעוררים משנתינו הענוגה..נכנסת אמא שלו ושואלת אם אנחנו מסכימים שהיא תשב איתנו..כמובן שאמרנו כן..ואז היא התישבה לידינו ואמרה בקול נרגש :"אתם הנשמות שלי.."..ישבנו ודברנו על הא ועל דא עד שלפתע היא שאלה שאלה דיי מענינת..אמרה כך: "יש לי שאלה אליכם ותענו לי בכנות..אני חייבת לדעת את האמת" (לאמר לכם את האמת?? הייתי בשוק) ואז.. הוסיפה ושאלה: "אתם באמת אוהבים ככה או שזה הצגה"?? שמעתם???????????? הצגה!!!!!!! היינו בהלם .ואז היא הוסיפה ואמרה שבעבר כשיהודה היה נשוי להיא..הם כל הזמן היו מתחבקים ומתנשקים ליד כולם..ואף אחד לא ידע מה עובר עליהם..ואף אחד לא ידע שהם לא מסתדרים..וכשהם הודיעו שהם מתגרשים כולם היו בהלם,לא עיקלו את זה אפילו אנשים זרים.ועכשיו זה נראה אותו הדבר האהבה הזאת..שכלפי חוץ אנחנו מראים שהכל טוב בנינו..והיא רצתה לדעת אם באמת זה כך גם בבית וגם כשאנחנו לבד.. היא אפילו שאלה אם יצא לנו לריב. הבנתי אותה..לא כעסתי על השאלה הזאת פשוט הייתי בהלם..מאחר ואני בחורה אמיתית וכנה ולעולם אני לא משקרת (כי אני לא יודעת לשקר..) אתם בטח שואלים מה אני עניתי לה..ובכן אמרתי לה כך: "נשמה..תראי אני לא יודעת עד כמה את מכירה אותי..אבל יש לי חדשות בשבילך.אני לעולם לא משקרת..אני לעולם לא אהיה צבועה..אדם שלא טוב לי איתו אני לא אשאר איתו שניה אחת..וכמה וכמה אחרי מה שעברתי בחיי..ועוד משהו יש לי ילדים..שיותר מכל דבר אחר בעולם אני אדאג שיהיה להם את הכי טוב..נראה לך שאם לא היה לי טוב עם הבן שלך ואם לא הייתי אוהבת אותו הייתי נשארת איתו????...את יודעת מה?? אני אוהבת אותו יותר מאשר את עצמי..וזה הדדי..כי גם הוא מרגיש כך.." התשובה שלי סיפקה אותה..היא בכתה ואמרה לי .... "אני אוהבת אותך..ואני רוצה יותר מכל דבר שתהיו מאושרים..אני לא רוצה שף אחד מכם יפגע לעולם" בערב נסענו הביתה..אבל ההרגשה הזאת מלווה אותי גם עכשיו.. אומרים כשרע לילד רע להורה..אבל מה כשטוב לילד?? ההורה מחפש מה לא טוב במערכת היחסים שלו?? מה,לא יכול להיות שיש אהבה כזאת?? עובדה!!! זה קיים וזה ישנו..ואני לא מחליפה את זה בשום דבר אחר בעולם.. היום דברתי איתה בטלפון ואמרתי לה שזה מציק לי מאוד..היא אמרה שזה בסדר כי היא בוטחת בי..והיא יודעת שאני אומרת את האמת.. היא נשבעה לי בבריאות שלה..שעכשיו אחרי מה שאמרתי לה היא מאמינה לכל מילה שלי.. תגידו לי אתם.. מה אני צריכה להוכיח את האהבה שלי למישהו??? מה אתם אומרים, אהבה כזאת ישנה או לא????? אוהבת אותכם ניקול
אני כאןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן מה שלומכם?? אני מקווה שהכל בסדר.. סוף שבוע זה הייתי בחיפה אצל ההורים של יהודה..והיה מאוד נחמד אפילו באה לבקר אותי חברה מהצ´ט..אכלנו שתינו דברנו צחקנו והיה ממש ממש נחמד..סוף סוף אמא של יהודה היתה איתנו (וזה לאחר שלושה חודשים שבקושי היינו איתה..כי היא היתה בביתי חולים כמו שאתם כבר יודעים).. אבל ברוך השם הכל בסדר עכשיו... היה איזה קטע שקצת הרתיע אותי והייתי חייבת לספר לכם ולשתף אותכם ברגשותיי..אז ככה: יום שבת בבוקר בעוד יהודה ואני מתעוררים משנתינו הענוגה..נכנסת אמא שלו ושואלת אם אנחנו מסכימים שהיא תשב איתנו..כמובן שאמרנו כן..ואז היא התישבה לידינו ואמרה בקול נרגש :"אתם הנשמות שלי.."..ישבנו ודברנו על הא ועל דא עד שלפתע היא שאלה שאלה דיי מענינת..אמרה כך: "יש לי שאלה אליכם ותענו לי בכנות..אני חייבת לדעת את האמת" (לאמר לכם את האמת?? הייתי בשוק) ואז.. הוסיפה ושאלה: "אתם באמת אוהבים ככה או שזה הצגה"?? שמעתם???????????? הצגה!!!!!!! היינו בהלם .ואז היא הוסיפה ואמרה שבעבר כשיהודה היה נשוי להיא..הם כל הזמן היו מתחבקים ומתנשקים ליד כולם..ואף אחד לא ידע מה עובר עליהם..ואף אחד לא ידע שהם לא מסתדרים..וכשהם הודיעו שהם מתגרשים כולם היו בהלם,לא עיקלו את זה אפילו אנשים זרים.ועכשיו זה נראה אותו הדבר האהבה הזאת..שכלפי חוץ אנחנו מראים שהכל טוב בנינו..והיא רצתה לדעת אם באמת זה כך גם בבית וגם כשאנחנו לבד.. היא אפילו שאלה אם יצא לנו לריב. הבנתי אותה..לא כעסתי על השאלה הזאת פשוט הייתי בהלם..מאחר ואני בחורה אמיתית וכנה ולעולם אני לא משקרת (כי אני לא יודעת לשקר..) אתם בטח שואלים מה אני עניתי לה..ובכן אמרתי לה כך: "נשמה..תראי אני לא יודעת עד כמה את מכירה אותי..אבל יש לי חדשות בשבילך.אני לעולם לא משקרת..אני לעולם לא אהיה צבועה..אדם שלא טוב לי איתו אני לא אשאר איתו שניה אחת..וכמה וכמה אחרי מה שעברתי בחיי..ועוד משהו יש לי ילדים..שיותר מכל דבר אחר בעולם אני אדאג שיהיה להם את הכי טוב..נראה לך שאם לא היה לי טוב עם הבן שלך ואם לא הייתי אוהבת אותו הייתי נשארת איתו????...את יודעת מה?? אני אוהבת אותו יותר מאשר את עצמי..וזה הדדי..כי גם הוא מרגיש כך.." התשובה שלי סיפקה אותה..היא בכתה ואמרה לי .... "אני אוהבת אותך..ואני רוצה יותר מכל דבר שתהיו מאושרים..אני לא רוצה שף אחד מכם יפגע לעולם" בערב נסענו הביתה..אבל ההרגשה הזאת מלווה אותי גם עכשיו.. אומרים כשרע לילד רע להורה..אבל מה כשטוב לילד?? ההורה מחפש מה לא טוב במערכת היחסים שלו?? מה,לא יכול להיות שיש אהבה כזאת?? עובדה!!! זה קיים וזה ישנו..ואני לא מחליפה את זה בשום דבר אחר בעולם.. היום דברתי איתה בטלפון ואמרתי לה שזה מציק לי מאוד..היא אמרה שזה בסדר כי היא בוטחת בי..והיא יודעת שאני אומרת את האמת.. היא נשבעה לי בבריאות שלה..שעכשיו אחרי מה שאמרתי לה היא מאמינה לכל מילה שלי.. תגידו לי אתם.. מה אני צריכה להוכיח את האהבה שלי למישהו??? מה אתם אומרים, אהבה כזאת ישנה או לא????? אוהבת אותכם ניקול
