שלום חברים יקרים

שלום חברים יקרים

מה שלומכם? זו אני הנעלמת... ההאמת היא שבבית אין מחשב אז אני מנצלת ביקורים אצל אמא. היום ביקשתי מקלט מדיני פה... היום בפעם הראשונה שון הלך לישון אצל אבא שלו. הם נסעו לפני כ10 דקות וסך הכל חוזרים מחר אחה"צ. אבל אני כבר משתגעת אז ביקשתי מאמא להשאר כאן. לא להיות בבית לבד כי אז אני בכלל אשתגע. אוף!!! קשה נורא!!! האבא ביקש כבר לפני כחודש וחצי לקחת אותו ואז אמרתי לו בצורה הכי פשוטה שאני זו שעדיין לא מוכנה נפשית לזה. שזה לא פשוט לי. שמעולם לא שמתי את עצמי בינהם אבל הפעם אני חושבת שמותר לי קצת לחשוב על עצמי להגיד עוד לא... אתמול אמרתי לו יאללה. אין לי מושג איך אני אעבור את זה. בעיקר לאור הידיעה שזה תחילת עידן חדש. שמעכשיו זה יקרה מפעם לפעם. מקוה שאני אחזיק מעמד.וסביר שכך יהיה. מעבר לזה שון עובר גן. הוא מספר לכל העולם שהוא בן שנתיים וחצי והוא הולך לגן בוגרים בקיבוץ ולגן שלו קוראים גן עופרים. כל בן אדם זר שהוא פוגש ברחוב זוכה לנאום הזה. כזה חמוד!!( אוף אני כבר מתגעגעת!!!) אני בסדר. עובדת. וסובלת כמו כולנו מהחום הנוראי הזה! אז זהו. מקוה שכולכם בסדר. תחזיקו לי אצבעות שזה יעבור מהר וקל. המשך ערב מקסים.
 

m i c h a l i

New member
שיעבור לך מהר וקל ../images/Emo24.gif

מפעם לפעם זה יהיה פחות קשה ואת תמצאי את הזמן הזה שהוא עם אביו כזמן יקר לעצמך... את תלמדי לנצל כל רגע פנוי בידיעה שהוא נמצא במקום בטוח ואוהב ותוכלי לפרגן לעצמך קצת זמן של שקט
(אני חושבת שזה היתרון היחידי אולי שיש להורים שגרים בנפרד על הורים נשואים...) עוד מעט הוא כבר חוזר
 

Anat44

New member
קשה בהתחלה

אכן, בהתחלה זה נראה קשה, גם אני טיפסתי על הקירות מרוב געגועים. היום אני מחכה לזמנים שהפעוטה אצל אביה, עושה את כל הסידורים שקשה לעשות איתה, או סתם נחה ורואה סרט בטלויזיה... וכמו שמיכלי ציינה למעלה, חברותי הנשואות היו רוצות גם זמן איכות שקט לעצמן... זה יגיע גם אצלך...
 
למעלה