שלום חברים יקרים,

[boei]

שלום חברים יקרים,

למי שיזם את פרידת פרק א',האם יש מישהו שהתחרט? בגלל הקשיים ,בגלל הלבד ,בגלל געגועים ו"אידאליזציה של החרה"? אני יודעת שאלה טובה על הבוקר...אבל באמת יש מישהו שיכול לשים יד על הלב ולומר עשיתי טעות.עכשיו הרבה יותר קשה .... תודה כן אני לפעמים נעלמת ושוקעת וגם נאלמת אבל עוקבת אחריכם בשקיקה תמיד.

 

[בריגדת המנשר]

יותר קשה

לא תחליף.עומד במקומו.לא משחק של בחירה...תן שנים קשה מול זכויות של חד הורה...מצב היה,התפתח לאחר.הראיה,ראיה של היום.לא יושבת מול,בכלל לא מתחברת לעבר.להיות מה שאנו היום,לחשוב את מה שעובר בראש, האתמול הכרחי.הוא זה שלכאן אותנו הביא.מה שלאז,עובדתית לא הספיק...המחר,ומה זה שיביא,לא חלק מהמשוואה.רק בחירה.

 

[boei]

קשה ועוד איך

האתמול, שהוא ה"עכשיו" שלי הוא עובדתית בלתי אפשרי ,לא אמיתי ,לא מספק ועצוב,והמחר, "זו הבחירה"הוא סימן שאלה ענקי וכרגע מאוד מפחיד ומאיים. אני על שפת הבריכה....רגל אחת כבר באויר, הכל מכווץ, מול יש רק הבטחות, הלב כבר סגור מתחנן על נפשו... ההגיון כועס, הילדים לא מתארים לעצמם ו... השאלה שלי, האם אוכל להגיע לגדה השניה בלי שאטבע? האם אמצע שם איזה בול עץ(אפילו קטנטן) שאוכל להיתמך בו ואפילו לזמן קצר? מותר לי לנסות, בשבילי????ולעזאזל כ ו ל ם

 

[*יערית]

עם יד על הלב...

שום מבט של חרטה אל עבר העבר!

 

[ניצת שושן]

את יודעת

אחרי שמונה וחצי שנים של פחות או יותר לבד של קשיים יכולה לומר בפה מלא לא מתגעגעת לא עושה אידאליזציה של הדרק להפך בכל פעם שקשה מזכירה לעצמי מה היה שם ועד כמה היה יכול להיות גרוע יותר אילולא הפרדה החיוך והאופטימיות חוזרים באותה נשימה... הדבר החכם ביותר שעשיתי בחיי היה הפרדה!