שלום חברי'ה..... יש לי שאלה...

THE sky angel

New member
שלום חברי'ה..... יש לי שאלה...

שקצת לא קשורה לתנועה, אבל אני אשאל בכל זאת.... מי שהיה או לא היה ושמע, או כל דבר אחר במסע לפולין, התקבלתי למשלחת (אצלנו עושים מיונים...) ורציתי לדעת קצת יותר על הקשיים שיש שם, למרות שאני די מודעת להם, אני רוצה קצת לשמוע מה הקשיים ואולי אפילו מה כיף שם... אני אשמח אם תוכל לעזור לי... בהמון אהבה-
 

שמי 17

New member
מור יקרה.

את יכולה לשאול בפורום "שואה- דור שני"- מסתובבים שם הרבה אנשים שביקרו בפולין, ויכולים לתת לך תשובות מצויינות על כל שאלותייך. רק חשוב לזכור לשאול בסופר- רגישות. וכמובן, את יכולה להזיז את עצמך אליי מתישהו ולשאול אותי. ומעלה יוסף זה לא רק ערסים(אבל בעיקר...
)
 
הקשיים משתנים מאדם לאדם

כי יש שוק רציני כשרואים חלק מהדברים שם וכל אדם מגיב בצורה שונה. זה נורא תלוי. אבל איכות וגיבוש הקבוצה זה הדבר הכי חשוב, כי זה מה שמחזיק אותך שם.
 
ווטסון- מסייגת

מור, לאור הרכב האוכלוסיה והגיבוש של המשלחות בביה"ס שלנו בשנים האחרונות אני חייבת לסייג את מה שאיתמר היקר אמר. אני חושבת שמספיק לך שיהיו איתך אדם אחד או שניים שהם מספיק קרובים, או פוטנציאליים להיות קרובים כדי לצאת איתם למסע. גיבוש המשלחת והאיכות שלה אומנם משנים לגבי ההתנהגות הפומבית של המשלחת, אבל באופן אישי זה לא צריך לגעת בך, אם יש לך חבורה\חברה קרובה. ובכלל- כשתהיי שם תביני שחלק מהמסע מרגיש כמו טיול שנתי, ממש כיף ואווירה של ביחד. את לא צריכה להרגיש אשמה כי ככה בד"כ עושות משלחות בני נוער: בגלל שנפשנו רכה יותר, עושים קטעים קשים יותר ופחות במהלך היום, בגלל זה את תהיי נגיד בבוקר במחנה השמדה ובערב תעשי שמח במסעדה פולנית. הניגוד הוא קשה, אבל את חייבת להנות כדי להשכיח קצת את ההרגשה הקשה, סוג של איורור. עוד על גיבוש- אל תדאגי בקשר לגיבוש של המשלחת. חלק קטן נעשה בארץ, ואחרי זה מתגבשים כבר שם, בכל הקטעים הקשים.
 

שמי 17

New member
מסכים איתך שרונה,

ויש לי הרגשה שאני יודע מי זאת שהייתה קרובה אלייך במסע, מטעמי צניעות לא אגיד את שמה- אבל היה לה מנהג חביב- לישון על כיסאות בבתי זונות גרוזיניים...
 
שרונה, אני דיברתי על סמך נסיוני

האישי. אני באמת שלא יודע איך זה אצלכם בבית הספר, אבל אצלנו גיבוש המשלחת כגוף גדול עזר הרבה
 

kedeman

New member
הפורום פתוח לכל השאלות

בעיקרון לכל מה שמעסיק אותנו בתור אנשים בתנועה... בכל אופן אני טס השנה לפולין אני מקווה לטוב אני מאמין שאני אוכל עוד לדבר איתך על זה אחרי שאני אחזור מתי אתם טסים?
 

THE sky angel

New member
אוקיי, אנחנו יוצאים בסוכות שנה הבאה

תמיד זה ככה, זה יוצא באוקטובר כנראה, אני לא יודעת בדיוק תאריך מדוייק בינתיים, בכל מקרה, יש לנו המון השתלמויות וכד' לפני, ואני מקווה שיהיה טוב, בהתחלה היו לי חששות אם לצאת או לא, והדעה שלי עדיין לא מגובשת בגלל מה שוויטסון (אני לא זוכרת את השם שלך, סורי...) אמר, כאילו אני ידעתי את זה ואני די מפחדת מזה, אבל נראה, אני מקווה שיהיה בסדר, ושי מותק, אני מקווה שנוכל לדבר אחרי המסע, מתי אמרת שאתה יוצא?? אממ ושמי, תודה, אבל אני לא רוצה לדבר עם אנשים שאני לא מכירה, אלא עם אנשים שהיו שם ובגיל שלי ויודעים מה הולך שם... ואתה בכלל מתפדח להיות לידי אז מה אתה מדבר?! וחו"מ אמרת שאתה לא נכנס אז מה קרה???
 
יומן מסע

מור...אם תרצי אז את מוזמנת לקבל בהשאלה את היומן מסע שלי, כתבתי המון דברים והוא יכול להכין אותך...בעיקר מהבחינה הרגשית... את יודעת איפה למצוא אותי... אריק
 

THE sky angel

New member
מר אריק היקר...

אני לא ממש יודעת איפה למצוא אותך... הייתי בבית שלך היום, ולא היית... הייתי מאוד שמחה לראות אותך,התגעגעתי אלייך!!!!! אני מקווה לראות אותך מתישהו, תרשום לי את הלוח זמנים שלך ונתאם לפי היומנים... :) חח אני מבטיחה לקפוץ כשיהיה לך זמן אליי, תהיה איתי בקשר, אוקיי חבוב??
 
היי!

מור... נעשה את זה קצר ובסגנון צבאי. א. יש משהו כזה שנקרא צבא...אני שם בדר"כ. ב. הפלאפון שלך הוא ברשת אחרת...יקר למשכורת צבאית כמו שלי!. ג. אני בונה את הלוח זמנים שלי לפי שלך... ד. נשיקה מותק...אני בבית עכשיו עד יום ראשון- שלא תגידי שלא ידעת! ה. בברכה, ו. אריק
 

hadasbaril

New member
הנה הגיגי,בפעןם השלישת בערך...

מה קשה?לפעמים הניתוק מהמשפחה, השהייה באוטובוס עם אנשים מעצבנים בנסיעות נורא ארוכות, מראות וקולות ולפעמים פשוט נמאס. אבל יש דרכי התמודדות. חלקן מנגנוני הגנה (אני נרדמתי ברשימת שינדלר בקטע של תאי הגז) וגם בדיחות שחורות. חלקם הם פשוט לדבר או לכתוב. ויש גם לעסוק במשהוא אחר-ספר טוב, סרט בוטובוס,אוכל מהבית, פקס מההורים (תכריחי אותם,זה משתלם),שירון(העברנו נסיעות בכיף),. ואם כבר מדברים תביאי סטוקים של ממחטות נייר, תינוים ומנות חמות,מרקים כי אצלנו היו מיחמים באוטובוס.שוקולד, שוקולד -אל תסמכי על אוכל פולני. ולכי לקיוסק בסמוך -תצביאי על האוכל ותבקשי שיכתבו על דף את המחיר. מה כיף?החבר'ה, המלונות יכולים להיות מגיניבים, הקניות, ריקודי העם הפולניים (רק להסתכל וצלחוק על מי שנגרר).בכלל זה כיף לטוס בלי המשפחה. (ע"ע הדיוטי פרי). נ.ב. אל תדאגי ואל תפספסי תחוויה הזו.בהצלחה! נ.ב. שי-המוזילה שלי אל אוהבת את הפורם.
 
למעלה