אני חושב שמקריאה הבנתי שזה מה שזה
וזה היה אחרי הרבה שנים של שום הבנה לגבי החיים. אבל לקח לי הרבה זמן להתקבע על ההבנה הזאת ,כי יש הרבה הפרעות ומחלות דומות ,כמו הפרעה דו קוטבית לדוגמא. ועד היום בספרות אני מוגדר כ ציקלוטמיה. אבל אני כבר לא מקבל את ההבחנה הזאת ,וכשדנתי בכך עם מטפלות שונות שהיו לי ,הן לרוב הסכימו איתי ,שבאמת מדובר בהפרעת אישיות גבולית.
אם השאלה היא איך בדיוק ,אז הספר הראשון שממש חיבר אותי לזה היה סערת נפש. אין מה לעשות הוא מסביר את הנושא בצורה די חדה וחלקה שלא משאירה ספקות ,למרות כל הספקות שבכל זאת היו לי.
אם תשאלו אותי ,לבעלי אישיות גבולית חשוב להבין מה עובר עליהם ,כי רוב ההתמודדות מול ההפרעה הזאת היא בראש ,על רקע מנטלי. מיינד אובר מיינד. מול כל המחשבות שתוקפות, וההבנה שמה שקורה לי זה בעצם חרדה ,והחוסר ברירה להסכים עם גזירות המציאות ,למרות היכולות והרצונות והחלומות והסטיגמות שלנו על עצמנו.
בקיצור הרבה עבודה.
