שלום חבר'ה..
שוטטתי מעט בפורום שלכם, אני בעצמי התחנכתי כמסורתי- דתי ונשארתי כזה עד לתקופת החטיבה, מאז הפכתי לחילוני עד סוף שירותי הצבאי, שבתקופה זו התחלתי לחפש משמעות לחיי ובין הייתר נמשכתי לדת. מטבעי אני רציונליסט ופיקח ולא אוכל לוקשים של "חז"ל מסרו לנו" ועקב כך לאחר 10 חודשים נגמר הרומן שלי עם הדת, שהתחיל בתקווה גדולה ונגמר באכזבה מרה. כיום אינני מאמין באלוהים,בתורה מסיני או בכל ישות אחרת. אני מאמין באדם, ובכמה שהוא קטן,אך גם בכמה שהוא יכול לשנות ולתרום לעולם. ובכן, למה אני מספר לכם את כל זה? משיטוטי בפורום זה די נדהמתי לראות את רמת האנטי שיש לחלק מכם כלפי דת/דתיים/אלוהים/תנ"ך/חז"ל ושות' וכו'.זה דברים שאנשים מאמינים בהם! נכון שחלק מזה ממש נוגד כל הגיון ואף ערכי מוסר בסיסיים, אבל הם בדיוק אנשים כמונו, כמו שאנו מאמינים שאין- הם מאמינים שיש, ואף אחד לא יוכל להוכיח דבר כי בסופו של דבר כל החיים האלה הם חידה אחת גדולה.אני נגד כפייה דתית ונגד כפייה חילונית ונגד פנאטיות של כל צד, ובדיוק כמו שאני נגד חרדים בורים שמאמינים באופן דוגמטי באמונותיהם- כך אני נגד אולטרה חילונים שלא רואים כלום מבעד ל"נאורות" שלהם- עלק נאורות(לדוג' חילוני שיתארח בבית דתי ירגיש סלידה אבל אם יתארח בבית של בודהיסטי הוא ינהג בהתאם לכללים כי זה פלורליסטי - וזו פלצנות לשמה). מצד שני אני לא מאשים אתכם, רובכם כפי שהבנתי גדלתם כדתיים /חרדים כשמסביבכם חברה סגורה וקנאית שלחצה עליכם, וכגודל הלחץ שחשתם והסלידה שרכשתם לעולם זה, כך גם עוצמת ההתנתקות היתה טוטאלית(מה שלי לא קרה מכיוון שגדלתי בחברה מסורתית ופתוחה יותר). הייתי רוצה לראות יותר יוצאים בשאלה כדוגמת דב אלבויים, אנשים שמתחברים למסורת ולהסטוריה שלנו ,לומדים מהן ומפיקים מהן לחיים.. ציפיתי למצוא פה משהו שקשור לט' באב אך מכוון שלא מצאתי רשמתי את כל המגילה הזו, מצטער אם חפרתי, אבל אולי בעקבות זה יווצר פה איזה דיון בנושא.
שוטטתי מעט בפורום שלכם, אני בעצמי התחנכתי כמסורתי- דתי ונשארתי כזה עד לתקופת החטיבה, מאז הפכתי לחילוני עד סוף שירותי הצבאי, שבתקופה זו התחלתי לחפש משמעות לחיי ובין הייתר נמשכתי לדת. מטבעי אני רציונליסט ופיקח ולא אוכל לוקשים של "חז"ל מסרו לנו" ועקב כך לאחר 10 חודשים נגמר הרומן שלי עם הדת, שהתחיל בתקווה גדולה ונגמר באכזבה מרה. כיום אינני מאמין באלוהים,בתורה מסיני או בכל ישות אחרת. אני מאמין באדם, ובכמה שהוא קטן,אך גם בכמה שהוא יכול לשנות ולתרום לעולם. ובכן, למה אני מספר לכם את כל זה? משיטוטי בפורום זה די נדהמתי לראות את רמת האנטי שיש לחלק מכם כלפי דת/דתיים/אלוהים/תנ"ך/חז"ל ושות' וכו'.זה דברים שאנשים מאמינים בהם! נכון שחלק מזה ממש נוגד כל הגיון ואף ערכי מוסר בסיסיים, אבל הם בדיוק אנשים כמונו, כמו שאנו מאמינים שאין- הם מאמינים שיש, ואף אחד לא יוכל להוכיח דבר כי בסופו של דבר כל החיים האלה הם חידה אחת גדולה.אני נגד כפייה דתית ונגד כפייה חילונית ונגד פנאטיות של כל צד, ובדיוק כמו שאני נגד חרדים בורים שמאמינים באופן דוגמטי באמונותיהם- כך אני נגד אולטרה חילונים שלא רואים כלום מבעד ל"נאורות" שלהם- עלק נאורות(לדוג' חילוני שיתארח בבית דתי ירגיש סלידה אבל אם יתארח בבית של בודהיסטי הוא ינהג בהתאם לכללים כי זה פלורליסטי - וזו פלצנות לשמה). מצד שני אני לא מאשים אתכם, רובכם כפי שהבנתי גדלתם כדתיים /חרדים כשמסביבכם חברה סגורה וקנאית שלחצה עליכם, וכגודל הלחץ שחשתם והסלידה שרכשתם לעולם זה, כך גם עוצמת ההתנתקות היתה טוטאלית(מה שלי לא קרה מכיוון שגדלתי בחברה מסורתית ופתוחה יותר). הייתי רוצה לראות יותר יוצאים בשאלה כדוגמת דב אלבויים, אנשים שמתחברים למסורת ולהסטוריה שלנו ,לומדים מהן ומפיקים מהן לחיים.. ציפיתי למצוא פה משהו שקשור לט' באב אך מכוון שלא מצאתי רשמתי את כל המגילה הזו, מצטער אם חפרתי, אבל אולי בעקבות זה יווצר פה איזה דיון בנושא.