ווטרס אכן ירק על אוהד בהופעה בקנדה בשנת 1977, לאחר שהבחור הפריע להופעה והתנהג בצורה שנראתה לווטרס כלא מכבדת את המעמד. בעקבות הארוע, החל ווטרס לכתוב את "החומה".
אני מסתמכת על מקורות מהימנים ביותר, כולל הביוגרפיה הרשמית של הלהקה, וראיונות שונים עם רוג'ר ווטרס, אותם נתן במהלך 25 השנים האחרונות, ובהם הוא דיבר בהרחבה על הפרשה.
בתוך אצטדיון עם עשרות אלפי אנשים רועשים, חלקם מסטולים, חלקם שיכורים, עם הפרדה משמעותית בין הלהקה לקהל, להגיד שהבחור "הפריע להופעה" זה קצת לא מדויק. ניתן לומר שהוא התנהג בצורה שלא הייתה לרוחו של ווטרס, ו-ווטרס התביית עליו.
די קרוב כדי שווטרס יראה וישמע בדיוק מה הוא עושה. נכון, ההתנהגות שלו לא היתה שונה מזו של חלק לא מבוטל ממאות אלפי הצופים (למיטב זכרוני היו שם למעלה ממאה אלף צופים). ווטרס "התביית" עליו כי הוא סימל בעיניו את ההתנהגות הדומיננטית של הקהל. ווטרס עצמו נחרד מההתנהגות שלו, לאחר מכן (וגילמור עזב את הבמה וסירב לנגן את ההדרן, למיטב זכרוני). הוא התחרט על כך והתנצל בראיונות מאוחרים יותר - במיוחד בראיונות שנתן בשנים האחרונות.
זה בדיוק זה. שהוא מבקש מהקהל להיות בשקט, כי הוא טוען שזה מפריע להופעה ולמוסיקה שהם לא מפסיקים לצרוח. "תפסיקו לצרוח יש פה אנשים שכן רוצים לשמוע את השיר הזה" "אני רוצה לשמוע אותו!" מדהים שככל שהוא מתעצבן עליהם יותר הם רק מריעים יותר. קיצר אחרי זה הוא שר את pigs on the wing ואז מתנצל שהוא התעצבן והם מנגנים קטע בלוז.
מעניין אבל-מה הוא עשה בדיוק, המעריץ? שווטרס חשב שהיה לא מכובד... הוא צעק לו משהו, זרק דברים על הבמה, צחק על האף הגדול שלו...מה? ובאמת איך ככה מתוך קרוב ל100 אלף אנשים הוא קלט רק אחד מהם, גם אם זה היה קרוב לבמה! וגילמור לא רצה לעלות להדרן כי...הוא כעס על המעריץ או על ווטרס? בהופעות רבות שהייתי בהן-יש הרבה אנשים בקהל שהייתי יורקת עליהם בעצמי! באיזה מקום אני מבינה את הנושא הזה.