שלום ונעים מאד

[gila02]

שלום ונעים מאד

אני פעם ראשונה בפורום וכבר בפי שאלה: האם מישהו נתקל במצב שהילד מסרב ללכת לביה"ס באדיקות??? זה קורה לנו פעם בכמה ימים למשך זמן לא קבוע. אשמח לקבל רעיונות.

 

[mazy]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

אפשר קצת יותר פרטים? האם מדובר בילד לוקה בטוראט? מה גילו של הילד?

 

[gila02]

תודה ופרטים

אכן מדובר בילד עם טוראט, בן 12, כתה ו'.

 

[הלנה]

שלום גילה - ברוכה הבאה

אני לא נתקלתי בבעיה מהסוג הזה... יכול להיות שמישהו מציק לו בבית הספר? יכול להיות שיש לו קשיי למידה?

 

[gila02]

המשך

אין משהו ספציפי, הוא פשוט נכנס למצב של אפיסת כוחות וקושי להתחכך עם העולם. בביה"ס הוא שומר על עצמו מכל משמר שלא "יתפלק" לו איזה טיק "מסגיר" ובבית "האמת יוצאת לאור" ולפעמים טוב שכך למרות שברור לי שהוא משלם מחיר על ההתאפקות בחוץ. פשוט ביה"ס מצפה מאתנו לבוא עם פתרון מן המוכן אחרת יוזמן לפתחנו קצין ביקור סדיר וכל זאת למרות ששם, אלמלא שיתפנו במצב, כלל לא היו עולים על כך שלילד יש תסמונת שמשפיעה כל-כך משמעותית על חייו-חיינו. אז חשבנו שאולי יש עוד ילדים שמגיבים כך כי קצת עייפנו לחשוב שהמצאנו את הגלגל...הוא מטופל בקלוניריט במינונים משתנים, כרגע כדור אחד בערב כדי לעזור לו לסיים את היום בשעה ובדרך סבירה.

 

[בנבר]

גילה שלום

לנו יש שני ילדים הלוקים בתסמונת והם עכשיו בצבא. לבן הגדול היתה תקופה שההתמודדות בבי"ס מאד התישה אותו והוא היה מרגיש כל בוקר כאילו הוא יוצא לשדה הקרב.בשלב מסוים הוא הרים ידים ולא רצה ללכת לבית הספר ,באזורינו יש בית ספר דמוקרטי שבו המסגרת הרבה יותר נוחה והוא אכן עבר לשם. לאחר שנה הוא הרגיש הרבה יותר מחוזק וחזר לבית ספר הרגיל וסיים שם תיכון. בשני המקרים שלנו שיתפנו את המערכת בקשיים ובשיתוף עם בתי הספר נתפרה להם מסגרת שהתאימה והורידה מהלחץ .אנחנו הבנו מהר מאד שהבריאות הנפשית שלהם באותו זמן חשובה יותר מהיותם תלמידים עם השגים רגילים וממש כופפנו את בית הספר לתת להם מסגרת שהם יכולים להתמודד איתה ובה. דבר נוסף והחשוב ביותר: מאד קשה להסתיר את התסמונת וצריך לגרום לו לא להתבייש ולהסתתר מאחוריה ,זה לא פשוט אך אם אתם תהיו גלויים איתה זה מאד יעזור לו.

 

[gila02]

בוקר-טוב!

גם לנו שני ילדים עם טוראט(מתוך ארבעה). אני מעדיפה להגדיר זאת עם טוראט ולא לוקה בטוראט כי לוקה מזכיר לי לוקה בחסר ו"עם" זה יותר חלק ממשהו. הגדול יותר נע גם על הסקאלה של אספרגר, בנוסף לטוראט וכנראה שהקושי עם ביה"ס נובע מהחלק הזה יותר. החיים אצלנו אף-פעם לא משעממים...הבוקר, אחרי שבוע, הצלחנו להוציא אותו מחוץ לשמיכה ומשם החוצה. אמנם באיחור של שעה אבל עם חיוך והרבה אומץ ורצון שלו. בעלי הבריק ובשיתוף רכזת המחשבים הם יצרו לו תוכנית עבודה בשילוב מצלמה/מחשב לתיעוד החודשים האחרונים של השכבה במקום. בנוסף לכל הצרות, הילד גם מחונן כך שהוא דורש מוח יצירתי במיוחד. לא משעמם, כבר אמרתי? תודה.

 

[שביק]

לגילה בוקר טוב, אמרת "לא משעמם"

 

[שביק]

המשך ../images/Emo26.gifואמנם כך אנו מכנים

את התסמונת הזו: "התסמונת הכי לא משעממת בעולם". מאחלת יום נעים.

 

[yakovs]

אמת ויציב. יש

המון בעיות, אבל אף פעם לא משעמם. יעקב.

 

[אילנה אמא של שי]

לא משעמם בכלל

 

[תיקי וזיו שגן]

ברוכה הבאה../images/Emo24.gifgila02

אני אם לבן עם טוראט הוא פחות או יותר באותו גיל של בנך...כתה ו'. היו פעמים שלא היה לו חשק ללכת לביה"ס....(אבל בינינו לנו לא היו ימים כאלו?!)...ובכל זאת אני משתדלת לא "להיכנע" לו ואומרת לו שאין אופציה כזו לא ללכת לביה"ס אלא אם חלילה חולים או משהו כזה. אבל אם מידי פעם אם אני ממש רואה שזה חשוב לו ומרגישה שיעזור לו להישאר בבית אז מותר לו. החשוב הוא לשים את הגבול בזמן...ולא לתת לו לגיטימציה להתחמק מהלימודים.

 

[שביק]

gilao2 ברוכה הבאה. מכירה היטב

מצב אותו את מתארת. לדעתי, יש לברר מדוע הוא מסרב ללכת לביה"ס. מה קורה שם? ואני מתכוונת מסיבות שונות. יכולות או קשיי למידה, הצקות של תלמידים אחרים וכו. בנוסף את מתארת מצב של חולשה. גם לכך יכולות להיות סיבות שונות. כגון: מחסור בויטמינים מסוימים וכו'. רצוי לבדוק. אפשרות נוספת: את מתארת מצב של "התאפקות" מלעשות טיקים. רצוי ללמד אותו לחיות היטב עם עצמו. לתת לו ביטחון עצמי ולללמד אותו לאהוב את עצמו כפי שהוא. איך עושים זאת? ישנן דרכים שונות, ואולי במסגרת העמותה לתסמונת טוראט תוכלי לקבל מידע ועזרה נוספים. אני מזמינה אותך להתקשר לטל: 09-7408478 לבת-שבע, יו"ר עמותת א.ס.ט.י (טוראט) בישראל. בהצלחה

 

[ש ל י ק]

גילה ברוכה הבאה../images/Emo24.gif

שמחה לשמוע שילדך הלך היום לבית הספר. מחזיקה אצבעות שתצליחו בדרככם. שלי

 

[tovi3]

בהחלט

יש לי אח שגם כן סירב ללכת לבית הספר אבל הוא התחיל עם הבעיות הללו רק בתיכון. בכל אופן ההורים הגיעו להסכם עם בית הספר שאיפשר לו לגשת לבחינות למרות שלא היה נוכח בלימודים. אבל לטווח רחוק הפיתרון לא היה לטובתו משום שהוא התרגל לשבת בודד בבית רחוק מכל חברה וכל פעילות, ועד היום שנים רבות לאחר זאת הוא עדיין בבית ואינו מתפקד. לכן אני ממליצה למרות כל הקושי להתמודד עם הבעיה כיום אם זה בטיפול תרופתי יותר יעיל אם זה במעבר לבית ספר שונה או בטיפול טיבעי כגון אומגה 3 אבל חשוב לטפל בדבר לפני שהוא הופך לכדור שלג מתגלגל.

 

[תיקי וזיו שגן]

ברוכה הבאה tovi3 ../images/Emo24.gif

שמחה שהחלטת להצטרף אלינו...