שלום וברכה

lernantino

New member
שלום וברכה

איני יוצאת בשאלה, אך בן זוגי החדש (מאוד) כן. הוא השתייך לזרם הליטאי ולמד בישיבת חברון בירושלים (אני מקווה שאני לא מבלבלת מושגים) ויצא לפני כשלוש שנים, בסיוע עמותת דרור. אני לא יודעת כמעט דבר וחצי דבר על העולם ממנו הוא הגיע ועל התהליך שהוא עבר. כמובן שלשאול אותו במהלך הזמן זה א"ב, אבל עוד לפני זה רציתי לדעת אם יש DO וDONT גם כששואלת, אם יש דברים שכדאי שאקרא על מנת שאוכל להבין טוב יותר, ובכלל חשבתי שיהיה נחמד לעשות קצת שיעורי בית על הנושא גם מתוך ענין וגם כדי שיורגש שאכפת לי. בסליחה מראש על הבורות ובתודה מראש על הענות,
 
שאלי ונען ../images/Emo13.gif

ואם זה א.מ. - ד"ש לו
)
 
גישתך נפלאה

התמידי ברגישות ובאכפתיות, שאת מגלה בהודעתך ואלו יפעלו את פעולתן.
 
מותר לשאול הכל...

אני מדבר מנסיון, אני משרת כרגע בצבא ויוצא עם בחורה חילונית לגמרי (קיבוצניקית שלא יודעת להבדיל בין ארון קודש לארון בגדים), והיא שואלת הכל ומבחינתי זה בסדר כל דבר, אני חושב שגם את יכולה לשאול כל מה שבא לך שחשוב לך לדעת, ואם יש דברים שהוא עדיין רוצה לכבד.... תקבלי.
 

lernantino

New member
חן חן על ההענות

ועל ההזמנה לשאול שאלות גם אתכם, אבל אני מרגישה שבורותי מגעת עד כדי כך שאני אפילו לא יודעת מספיק על מנת לדעת מאיפה להתחיל לשאול (שלא לדבר על כך שאיני רוצה להצטייר לא בהתחלה ולא בהמשך כחוקרת שב"כ בחקירה דרג ג' או כאנתרופולוגית שמביטה מבחוץ על מושא מחקר) אולי יש בידכם המלצות היכן אני יכולה לקרוא חומר על: זרם ליטאי? ישיבת חברון? החיים בישיבה קטנה, החיים בישיבה גדולה? עמותת דרור? אני יודעת שמאוד קשה לו עם הפער שבעולם החרדי הוא היה "מסודר" ושבגילו אם היה נשאר הוא היה נחשב לכבר "אדון" שלא לדבר על נשוי, ובעולם החילוני הוא נחשב לצוציק בתחילת גיל העשרים שלו, שעובד בינתיים בעבודות מזדמנות ומי מסתכל עליך ללא תואר, לא משנה כמה ספרים קראת וכמה אתה יודע. או כשהוא חלם על העולם החילוני וקרא ספרים בסתר, הוא היה בטוח שהעולם החילוני סובב סביב חקר, מדע, סקרנות והוא קצת (הרבה) בשוק ממה שהולך בטלויזיה/עיתונים. הבנתי שהוא היה מאוד "נחשב" בישיבה, והוא דורש מעצמו המון (אני מלאת הערכה למה שהוא עשה והספיק, למשל המכינה שהוא עשה שבה הוא השלים חלק מהבגרויות באופן שמאפשר לו ללמוד באוניברסיטה על סמך המכינה, הוא עוסק בספורט, מחזיק את עצמו כלכלית, בעיניו "זה כלום" והוא היה יכול לעשות הרבה יותר) לאן מוליכים את תחושות התסכול? נ.ב. כרונולוגית הוא בן 22. בעיני החילוניות הוא נתפס כבן יותר. נ.ב.2 אני חברתו הראשונה (שאני מניחה שזה רלוונטי למשהו, רק שאני עוד לא סגורה עבור מה)
 

אחר

New member
ספרים:

ספר מאד מומלץ הוא "החרדים" של אמנון לוי, שאמנם ישן יחסית, אבל בציבור החרדי הדברים לא משתנים במהירות האור...(לדעתי, הוא גם די מדוייק, אם כי פה ושם ישנם אי דיוקים) עוד ספר מומלץ הוא "נעילה" של ישראל סגל, שאם תסנני ממנו את כל ההתפייטויות המיותרות ואת החלק ההיסטורי הלא ברור, זה יתן לך איזושהי תמונה על הרגשותיו של בחור ישיבה מרדן בקשר לחברון - אני לא יודע אם יש ספר שמתמקד בישיבה הזו. בכל מקרה, כשתקראי על בחורי ישיבות מודרנים תדעי שבהם מדובר והכי מומלץ - דפדפי בהיסטוריה של הפורום, שם בין כל הספלי קפה, הויכוחים, הסיפורים וההשתפכויות - ניתן ללמוד רבות על עולמם של יוצאים בשאלה (וכמובן, את מוזמנת להישאר איתנו ולהכיר אותנו מקרוב, אפילו שאני צריך להזהיר אותך שחלקנו משוגעים
)
 
וגם כאן בפורום יש כמה בוגרי חברון

כולל עבדך הנאמן. עוד כמה בוגרי חברון: הנשיא לשעבר חיים הרצוג, אריה דרעי, הסופר דב אלבוים.
 

isackris

New member
ואוו איזה יופי!

אוקיי קצת היסטוריה על הבעש"ט שמעת? כניראה שלא... אז נתחיל מפה... לעזאזל איך מתחילים... לא הולך לי ... אני אנסה בקצרה:ה"זרם ליטאי" בניגוד לזרם החסידי שהיה בעיקר בפולניה ורוסיה הזרם הליטאי מתיחד במתן חשיבות עיקרית ללימוד התורה כשכל השאר משני. הזרם הליטאי התחיל בערך כשלושה דורות אחרי הבעל שם טוב ע"י הגאון מוילנה שהתנגד לדרך החסידות שהמציא כמה דורות קודם לו הבעש"ט. תלמידו של הגאון מוילנה הלא הוא ריב חיים מוואלוז'ין יסד את סגנון הישיבות המוכר לנו היום שכל הבחורים לומדים במקום אחד ומוחזקים ע"י הישיבה שדואגת לאסוף כספים לאחזקתם [אצל החסידים לכל אדמו"ר בד"כ הייתה איזה ישיבה מקומית (עם איזה ראש ישיבה ליטאי בד"כ)] במקום הסגנון שהיה מקובל עד אז שכל אחד שיכול להרשות לעצמו ללמוד על חשבון חותנו היה לומד אצל רב מסוים ואח"כ לומד לבד בעירו... על ההבדלים בין החסידים למתנגדים סיבותיהם, ותוצאותיהם במשך הדורות, אני יכול לכתוב שעה. אז ממש על קצה המזלג, לחסידים יש "רבה" אדמו"ר" שהוא ראש החסידות, החסידים מאמינים בו בעיניים עצומות (לרווחה) והוא מכתיב להם את החיים. החסידים בעיקרון הם עם עובד, אפשר למצוא אותם בכל התחומים, אבל קצת מאוד בלימודים גבוהים. החסידים שומרים על לבוש מיוחד וזקן בדר"כ כדי להתבדל מהחברה החילונית. החסידים מאוד מיסטיקנים יש להם גם ישיבות כמובן אבל הישיבות החשובות היום ולא בכדי, הם ללא ספק הליטאיות. לפני כמאה חמישים שנה צבי יעקובזון התחיל עם ההשכלה ובעוד שהחסידות הייתה די מוגנת עקב היותה חברה סגורה, אצל הליטאים ההשכלה והאידאולוגיות של תקופתם (קומוניזם ציוניזם סוציליזם נציונליזם וכו') מצאו קרקע פוריה. בתור נוער שחונך לבחון כל דבר עם ההיגיון בתור נוער שחונך על רמה אינטלקטואלית, בניגוד לחסידים שהיו סוחרים בקנה מידה כזה או אחר, ההשכלה ודומיה הצליחו מאוד עם הליטאים. כדי להלחם בתופעת ההשכלה שהצליחה המון ובמיוחד בישיבת ואלוז'ין (יש את הסיפור המוכר המיוחס לביאליק שלמד בישיבת ואלוז'ין שפעם נכנס לחדרו בשבת ומצאו מעשן סיגריה עם שתי בחורים נוספים לשאלתו "מה זו לכם?" אחד ענה ששכח שהיום שבת השני ענה ששכח שאסור לעשן וביאליק ענה שהוא שכח לסגור ת' דלת) נתפלגו שתי שיטות עיקריות הראשונה היא נובהרדוק שלא נאריך עליה את הדיבור שמטרתה הייתה "מחיקת העצמיות" ללכת בבגדים מבוזים לעשות גילגולי שלג והכי חשוב לא להיות תלוי במה אחרים יחשבו עליך להתנתק מה "מה יגידו" הם היו מבישים את עצמם בדרכים שונות (ללכת לבקש מסמרים בבית מרקחת [אני ניסיתי פעם זה לא כזה נורא lol])לחיות על סף רעב וללמוד תורה ולקרב ליהדות. בדרך זו התכוון ה"סבא" להרחיק אותם מההשפעות של ההשכלה מכיוון שהם בזים לכבוד ולהתיחסות של האנשים כלפיהם. הדרך הבדיוק הפוכה הייתה של הסבא מסלבודקה (וגם הסבא מקלם) דרכם הייתה להיפך אנחנו נעשה מהבחור ישיבה דמות חיובית נלביש אותו חליפה וכובע מודרניים נוסיף לו בלורית קטנה וזקן מגולח למשעי והרי לכם "בן תורה" לפאר ולתפארת שיתהלך מנופח כטווס וירגיש "חשוב" וכך לא יתפתה לעזוב את הישיבההם קראו לשיטה הזאת "גדלות האדם" והתבססו בדיוק כמו הקבוצה השניה על מאמרי חז"ל על גדלותו של האדם שנברא בצלם אלוהים... סלבודקה נתנו חשיבות לחשיבה עמוקה לאינטלגנציה אבל נשמרו מההשכלה ע"י הכבוד העצמי ושוב הזילזול בחכמות הזרות...(בדיוק כמו הנובהרדוק רק שבעוד שאצל הנובהרדוק זה נבע מזיזול אצלם זה נבע מהחשבת יתר של דרכם) ישיבת חברון היא ישיבת סלבודקא שעלתה לארץ והשתכנה בחברון עד פרעות תרפ"ט וכמובן שהיא ממשיכה את אותה הדרך מה שעושה אותה למושכת במיוחד לנוער מודרני שמחפש לגיטימציה או לסתם נוער תורני שמאמין בדרך הזאת (בכל אופן היא הייתה ותהיה הישיבה המועדפת בשידוכין כי כל אחת מעדיפה חברונער מנובהרדוקער Lol) זהו אני חושב שכתבתי מספיק כשאני קורא את ההודעה שוב, כרגיל אני רואה שהחסרתי הרבה שהסגנון גרוע שיתכן שלא הכל ממש מובן... לא חשוב אני חושב שבכל זאת תוכלי למצוא כאן כמה נתונים בסיסיים ומענינים... שיהיה לכם בהצלחה תחושות תסכול לא צריכים להוליך צריך לנטרל באופן פשוט של הנמכת ציפיות וחינוך עצמי להנאה פשוטה מהחיים מה שקוראים "אושר" כמדומני ואני מאחל לכם שעם כל הפערים תסתדרו ביחד כי אחרי הכל "על כל פשעים תכסה אהבה"... (נ.ב. ישיבה קטנה וישיבה גדולה זה שאלה של גיל וכמובן שבקטנה יש יותר משטר ובגדולה יותר חופש בד"כ בגדולה בחור חרדי מתחיל לגלות עולם... תקופה ששמורה אצלי בזיכרון כמאוד חוויתית... אפרופו "דרור" אמור להיות להם אתר מן הסתם תבררי. ושוב בהצלחה!
 

עובבי

New member
יאציק על מה אתה מדבר?

הדבר היחיד שאני זוכר מהישיבה שלי הוא המשפט האחרון בכל הסיפור. במקום זה אולי תספר לה............... על החטאים הקטנים שעושים בישיבה הקטנה..... על החרטה על החטאים הקטנים ועל ההרגשה הנפלאה שהשלמת עם אלוהים- דבר המתבטא בתפילה בכוונה מרובה במשך שלושה ימים ברציפות עד החטא הבא. על התאווה שיש לבחורי ישיבה לטלוויזיה ולכל תוכנית המשודרת שמה החל מרחוב סומסום (או שארע סימסים,בעעע) על ההתגנבויות לבתי קולנוע תוך כדי החלפת בגדים במקלטים חשוכים. על המטבח או על הקייטרינג שמספק אוכל לישיבה-ועל התופעות הנלוות אליו (כולל 3 רומנים שישנים בתוך סירים גדולים ומתרחצים בכיור) דברים אלו יכולים לעזור מאוד לגברת להבין מהיכן מגיעים החוליים של בחורי הישיבה (רמז: 3 רומנים בתוך הסירים) ולסיום (אני מקנא בך)
 

isackris

New member
תראה ידידי...

אני לא מומחה גדול לסיפורת אבל אני אנסה לספר כמה מהחוויות ההתחלתיות כמו הפעם הראשונה בקולנוע בגיל 16! (סרט דפוק להחריד "חמשת החושים" הפרסומת הייתה קורצת ואני הייתי עדיין תמים) הפעם הראשונה בדיסקו בשאנז אליזה (תקנא תקנא) בגיל 18 (להקיא כל הדרך לישיבה) החטאים של הישיבה קטנה והפשעים של הגדולה, הבעיות עם המשגיח (שבועיים וחצי לא ראיתי אותך בבית מדרש!? איך זה יכול להיות אני כבר חודש לא פה, [אמרתי את זה כבר?]) וכו' וכו' אבל אני אעשה את זה בשרשור נפרד בהזדמנות... ולסיום (אין בעד מה)
 

stאסתי

New member
איזה כיף לקרוא את ההודעה שלך

אני נתקלת בהרבה סקרנות סביבי בעולם החילוני והמון שאלות על העבר,ההווה,המעבר בינהם. הלואי שחלק מהם היו כלכך רגישים כמוך:) אני לא בחור ישיבה אבל בהחלט בחורת סמינר לשעבר,ובתור אחת שיצאה בשידוכים עם בחורי ישיבות ומכירה די הרבה "חברונרס"(בחורים מישיבת חברון) ודומיהם אני יכולה להגיד לך כמה דברים שאני הבנתי על בחורים במצב של בן זוגך ובכלל על חוזרים בשאלה. ישיבת חברון היא ישיבה שנחשבת לאחת הישיבות הטובות יותר בזרם הליטאי מה שגורם לבחורים שם "להרים את האף" ולצפות ובד"כ גם לקבל יחס מועדף,הערצת בנות עוורת,ו"סידור מלא" (לקבל מהורי הכלה דירה ומחיה,לפחות בהתחלה). אני כל כך מבינה את בן זוגך שהוא מרגיש שאולי הוא הפסיד את הביטחון הזה.מראש לשועלים(אריות?) הוא הלך ונהיה עוד צוציק שמנסה לפלס את דרכו בעולם הקשה שם בחוץ. ובמקום להיות מסודר כלכלית עם אשה צייתנית, חם מעריץ והורים גאים הוא תקוע עם לימודים קשים,כלכלת עצמו והצורך להתיחס לבת זוג כשווה ולעבוד כדי להוכיח את עצמו. אני באה מרקע די דומה וגם לי היה יכול להיות מאוד קל להישאר פה ולקבל הכל כמובן מאליו. אבל אני ובן זוגך וכל אחד פה החליט שיש דברים שחשובים יותר מאותו ביטחון מעורער שהובטח לנו בעולם החרדי. ויצאנו החוצה אל העולם. אני חושבת שבן זוגך צריך לבוא לפה קצת לראות את שאר היוצאים..לראות כמה הוא התקדם.כמה הוא השיג ואז ללמוד להעריך את עצמו ואת הדרך הארוכה והיפה שהוא כבר עבר. הלוואי עלי להיות שם כבר:) כל הכבוד לך על הרגישות,ההשקעה והאכפתיות לבן זוגך אני מאחלת לך שתהיו מאושרים יחד. אסתי
 
למעלה