שלום התיעצות בבקשה

[3קלרה היחידה]

שלום התיעצות בבקשה

עוד כמה שבועות יהיה שנה שבן זוגי בני, שהייתי נשואה לו 24 שנים, עזב אותנו. אני מתלבטת מה לעשות. אני רוצה להדגיש שאני אישה מאמינה בה' וגם ברוח האדם שלדעתי לא עוזבת את העולם הזה. בנימין נשאר בליבי עד סוף ימי. עכשיו מה לעשות? תפילה? זה אומר לשלם לאיזה דוס שיגיד תפילה בבית כנסת. לא ולא. קדיש? צריך 10 אנשים כולם גברים וזה מעליב אותי.
מה דעתכם, יש רעיון איך להנציח את זכרו של בן זוגי?

 

[מאך המוייציא]

תעשי משהו שניראה לך המתאים ביותר

תחשבי מה לדעתך היה מתאים לך ולו כמעשה יפה שמזכיר את הבן אדם בצורה הכי מתאימה לכם.

אני היתי מדליק נר נשמה גדול מזכוכית כזה שדולק כמה ימים. קדיש גם את יכולה לומר אם זה מה ששניכם הייתם רוצים כמובן ולא צריך 10 גברים
לא צריך גם בית כנסת אלא אם כן לדעתך זה משהו שהוא ואת הייתם רוצים.

אולי ערב לכבודו עם חברים שלכם, לקרוא שיר שכתבת עבורו ... כל מה שמתאים לכם והיה מרגש מבחינתכם.

תנוחמי

 

[לכל אפסלון יש דלתא]

אני הייתי הולכת בכיוון של משהו שהיה מייצג אות

משהו שאת יודעת שהעניק לו תקווה / שמחה / עונג וכד'...
משהו שכשאת רואה/ שומעת עליו /אותו את נזכרת בבן זוגך.

זה לא חייב להיות משהו דתי, זה יכול להיות גם משהו מאוד דתי.
פשוט משהו שיגרום לך להרגיש מחוברת למהות שלו.

המון בהצלחה
ושלא תדעי צער

 

[3קלרה היחידה]

הוא אהב פרחים

הוא היה אגרונום. אני שותלת הרבה פרחים למענו בגינה וחושבת שהוא היה אוהב את זה. היום המשגיח כשרות במקום עבודתי הציע לי לתרום לישיבה והבחורים יתפללו עבורו. פיחססססס

 

[מאך המוייציא]

פרחים זה מקסים

זר פרחים יפה לזכרו

הבחורים בישיבה מתפללים ואומרים קדיש יום יום בלאו הכי כשהגבאי קורא מדף בזב אחר זה את שמות הנפטרים שיום פטירתם השנתי חל באותו היום.
גם אם אתה אדם מאמין - זה נשמע כמו מכונה. הרעיון של לשתול פרחים בגינה למענו הוא מקסים ונוגע ללב.

 

[3קלרה היחידה]

תודה

 

[אביה המואביה]

את יודעת..

בדיוק בשבוע שעבר היתה אזכרה לסבי ז"ל. אנחנו משפחה דתית לאומית (אני קוראת כאן לא מעט למרות שאני יוצאת בשאלה מבית דתי לאומי ולא חרדי), ולצד הקדיש ודברי התורה שהיו חשובים למשפחתי, דיברנו באזכרה גם על סבא שלי ועל האיש שהוא היה. על ההומור שלו, על הדברים שאהב לעשות ועל איך אנחנו זוכרים אותו.

בנוסף, הזכיר לי הסיפור שלך על בן זוגך ז"ל אהב פרחים והיה אגרונום.
סבא שלי היה גנן מאד מוכשר ואהב מאד צמחים וגננות. רקפות היו אהובות עליו במיוחד, ובקברו דאגה המשפחה לעשות בשיש עצמו מעין אדנית מובנית שבה נשתלו רקפות, ועכשיו הן מתחילות לפרוח..

 

[3קלרה היחידה]

החלטתי לתרום להלל

לזכרו. אני כבר תורמת לירון ידען כל חודש, אז עכשיו הלל.
אני מקווה! שתהנו מהתרומה! במילים אחרות: תצאו בשאלה! אני משלמת!!!

 

[תולעת הגשם]

רקפת היא הפרח הלאומי של ישראל! יחד עם עץ הזית העץ הלאומי והדוכיפת הציפור הלאומית. כולם נבחרו בעבר על ידי משאל ציבורי. לרקפת היתה מתחרה קשה - הכלנית. ואכן שני הפרחים הללו נפלאים. אני חושבת שאדנית רקפות זה דבר נפלא!