לידידי החמור הנאור
חי נפשי, אני עוד זוכר את התמונה בעיתון של הרב הצדיק דרעי, מחזיק פטר חמור מכוסה כולו בפרחים לצורך קיום המצווה. אתחיל בשאלה: מהו ה"אני": הידעתי כי המונח האנגלי MIND הוא אחד המונחים המכניסים הכי הרבה צרות לטיעונים פילוסופיים (בוא נאמר הגותיים לשם הצניעות). הבעיה היא שיש לו יותר מדי "מסומנים" אם להשתמש בסמיוטיקה מבית היוצר של דה סוסיר. לצערי אמרת בעבר עוד כמה דברים שדי התמיהו אותי. אבל אני לא איש מדון אלא סתם אוהב להתגרות (בוא נגיד, קצת פסיכולוג מאנייק) הכי התמיהה אותי הייתה הצהרתך הבוטחת כי פארמנידס לא כתב דבר, ותורתו עברה אלינו במסורת (היו אגב, עוד כמה שגיאות בדבריך, אבל לי יש סנטימט לפארמנידאס דווקא. נחש למה?) כדי לא לסבך אותך בעיונים מורכבים, אפשט את העניין. רכוש לך ידיד בסטימצקי, את "הזמנה לפילוסופיה" של שטייניץ. (הספר לא זקוק ליותר מן ההמלצות של פרופ' ליבוביץ' - נא עיין על דש הספר, ועל עוד כמה חוות דעת הטוענות שמן הסתם זהו המבוא הטוב בעולם לפילוסופיה). עכשיו פתח נא חמור נאור בעמ' 25 והחל לקרוא. כותב שטייניץ: "וכך כתב אותו פילוסוף מוזר את שגילתה לו אחת מאלות יוון: "בוא, איפוא. אני אגיד, ואתה שמור את דברי מששמעתו, מהן דרכי החקר היחידות להכרה: האחת- שישנו, ואי-אפשר שלא להיות, היא נתיב השכנוע (כי מלווה היא לאמת), והאחרת - שאיננו וחייב הוא לא להיות, וזאת אני מורה לך שבלתי בת הבחנה היא מכל וכל; כי לא תדע את אשר איננו, וגם לא תורנו." בהמשך ממשיך כותב פארמנידס בעצמו ומפתח את התורה הזו בצורה מדהימה. כתיבתו ביוונית עתיקה היא דומני בחרוזים או במשקל לירי מסויים. (משהו בסגנון הסיודוס או הומירוס) מלבד זאת, אולי אתה צודק בכך, שפארמנידס שחי במאה ה' לפנהס' מופיע בנוסף לאמור לעיל גם בדיאלוגים של אפלטון, ואולי כמו סוקרטס, הרי זה ציטוט או אפילו פיברוק אפשרי כפי שטוענים כמה חוקרים. בקיצער, ידידי הנאור, אני יודע שאינך שוטה וגם לא חמור ארך אוזניים, אבל לא יזיק לך למתן קצת את האגו. לפני שאתה מתכוון לסתור דברי זולתך בהחלטיות שכזו, לא יזיק לך לבדוק קצת במקורות. אתה יודע מה? אל תקנה את הספר ההוא, חפש באינטרנט, הרי הוא כאן ממש לפניך. אני לא מתכוון לתקן אותך יותר או להתפלמס, אבל לטובתך (במקרה שיקלע לכאן מישהו שקצת מכיר את הנושאים הנדונים, כדאי שלא יפחית בערכך אפילו מבלי לטרוח ולהביע זאת) נ.ב. אני השתתפתי אתך בפורום פילוסופיה (אולי אפילו יותר מאחד) ודווקא הערכתי אותך מאוד. בידידות דור דור, ודור שוא.
