ובשביל אוהבי הסתיו- סיפור
החצב- מי אינו מכיר את החצב? בצל גדול לו באדמה,ועמוד פריחה יפיפה ולבן משלח הוא בחום הקייץ.בסתיו נובלים פרחיו- ועלים ירוקים ובשרניים עולים ממנו וכאילו אומרים: אנחנו פה! עד הקייץ הבא...משום כך נבחרו החצבים להיות שומריהם הנאמנים של גבולות השדות, ואפילו יהושע בן נון, בבואו ארצה עם בני ישראל, סימן בהם את התחומים שבין נחלות השבטים. ומעשה ברשע אחד, נבל שמו, שרצה להסיג גבול שכנו. מה עשה? הלך ועקר בלילה את החצבים שסמנו את גבול נחלתו והעמיקם בתוך שדהו של השכן. השכים למחרת בעל השדה לעבודתו, בא לשדהו וחשכו עיניוף כצתמק לו השדה בן לילה! הבין הנגזל מה קרה, התנפל על נבל וגער בו. אולם הנבל התמם ואמר: מאה רצונך? הרי סימני הגבול הירוקים, החצבים עוד לפניך! הלכו ובאו לפני שלמה המלך, החכם באדם. שמע שלמה, הבין ואמר: לכו חפרו בשדה ויספרו החצבים את האמת! ובאמת-- נמצאו שורשי החצבים במקומם הנכון. הודה הרשע במעשיהו- והנגזל את דברי תודתו אמר ל-חצב.