שלום דרול

שששלום

New member
שלום דרול

בחיים האנרגטים של האדם הזכרת את המילים "כפר גלובלי". זה מחזיר אותי לנושא תרגול מדיטציה בעולם המודרני. כאשר כל העולם הופך להיות כפר גלובלי אחד (האומנם?), כאשר קצב החיים דורס את הזמן,כשאר הזמן דורס אותנו בקצב החיים המסחרר במקום שאנחנו נהייה קשובים לזמן, איך כל זה מתקשר לרעננות המדיטציה גם היום? איך המדיטציה מצליחה לאחר כ"כ הרבה זמן להיות נאמנה לאותה רוח? הרוח מתעדכנת ללא ספק אבל בכל זאת אולי תרחיב על המדיטציה בחיים המודרנים. זה יכול להיות מרתק לשמוע עך כך מפי ישראלי ולא מפי אנשי העולם במאה העשרים. תודה אולי.
 

drall

New member
סליחה אולי

אולי בגלל שאין לי בירה לא הבנתי את השאלה שלך אתה מוכן בבשה לנסח אותה קצת אחרת? דרול
 

drall

New member
הבנתי את השאלה

והתשובה אינה נוגעת לכוחה של המדיטציה או היכולת שלה. אני לא באמת חושב שלמדיטציה יש קשר לעובדה שהיום אנחנו חיים או לא חיים בכפר גלובלי. אבל , יש הבדל במה שנוגע לבני האדם. אם היינו לוקחים אדם שחי בטוקיה ואדם שחי בארצות הברית לפני מאה שנה היינו רואים שהדיאטה האנרגטית שלהם שונה מאוד. היום האנרגיה הזאת כבר מתקרבת להיות דומה וייתכן שבעוד מאה שנה היא תהיה זהה. כלומר מה שאני חושב הוא שהיום יש נטיה לאנושות להסתדר בעדר אחד , בעוד שבעבר האנשים חיו בהרבה עדרים נפרדים. המדיטציה היא הצעד הראשון ליציאה מהעדר , ולא משנה איזה עדר זה. אלא אם כן מדובר בעדר של אנשים שעושים מדיטציה כל הזמן. במקרה הספציפי והנדיר הזה , יש דברים אחרים שניתן לעשות כדי לצאת. דרול
 

שששלום

New member
ז"א שלמרות שתרגול מ´ עשוי

להביא לתוצאות אשר יקרבו אנשים מבחינת ראיית המציאות, בעצם היא כלי אשר מפתח את האישיות הספציפית של כל אחד בהתאם להעדפותיו וכך כל אחד יכול להביא לידי ביטוי את העצמיות שלו. ע"י נסיגה מחיצוניות מגיעים אל הפנים ואז מגלים את הזהות האמיתית שלנו שהסתתרה תחת מעטה העדר. בעולם המודרני לאדם כפרט אין סיבה לחיות כעדר תאואים במרעה לצורך הגנה והתרבות. בעולם המודרני היצירתיות האישית, החיות צריכה לבוא לידי ביטוי במלוא הדרה. איזה מצב אדיר. מי שיצא לחופש יוכל להיות בודהה גדול יותר מבודהה המקורי מבחינת יכולת העשייה. אז למרות כל הקשיים לחיי העולם המודרני על קשייו. אני לא הייתי שורד את גילי המופלג לפני מאה שנים (סה"כ 36). אולי.
 
למעלה