חגית אמא של אלה
New member
שלום גננות, ושאלה
אני מעבירה חוגים בגני ילדים (מעדיפה לא לפרט כרגע באיזה נושא למניעת זיהוי). באחד הגנים בהם אני עובדת, יש קבוע אוירה מאוד לא נעימה. הגננת צורחת על כולם (ילדים וסייעות) ותמיד נראית עצבנית וחסרת סבלנות. טון הקול שלה והצורה שהיא מדברת אל הילדים מזעזעת אותי בכל פעם מחדש. ילד שזז מהמקום אפילו רק כדי לישר את הרגל, נשלח מיד לחדר אחר (היא קוראת לזה "חדר המחשבות". אני קוראת לזה "צינוק"). הם נראים חסרי אונים, עצובים. אם במקרה היא לא יושבת איתנו במהלך החוג, הילדים מתחילים להתפרע ולהרביץ אחד לשני כמו חיות, כאילו שזאת הדרך שלהם להתפרק. היא לפעמים אומרת לי על ילד מסויים (שעומד סנטימטר ממנה!) "הוא לא מבין כלום!! ממש טיפש הילד הזה!!!" ואני נאלצת לסתום את הפה בנימוס, מהלם ומהרצון לא לאבד את עבודתי. מה עושים? יש בכלל מה לעשות??? הילדים בני שנתיים עד ארבע שם. סליחה שההודעה כל כך מבולבלת, אני קצת בסערת רגשות כשאני מדברת על זה!!.
אני מעבירה חוגים בגני ילדים (מעדיפה לא לפרט כרגע באיזה נושא למניעת זיהוי). באחד הגנים בהם אני עובדת, יש קבוע אוירה מאוד לא נעימה. הגננת צורחת על כולם (ילדים וסייעות) ותמיד נראית עצבנית וחסרת סבלנות. טון הקול שלה והצורה שהיא מדברת אל הילדים מזעזעת אותי בכל פעם מחדש. ילד שזז מהמקום אפילו רק כדי לישר את הרגל, נשלח מיד לחדר אחר (היא קוראת לזה "חדר המחשבות". אני קוראת לזה "צינוק"). הם נראים חסרי אונים, עצובים. אם במקרה היא לא יושבת איתנו במהלך החוג, הילדים מתחילים להתפרע ולהרביץ אחד לשני כמו חיות, כאילו שזאת הדרך שלהם להתפרק. היא לפעמים אומרת לי על ילד מסויים (שעומד סנטימטר ממנה!) "הוא לא מבין כלום!! ממש טיפש הילד הזה!!!" ואני נאלצת לסתום את הפה בנימוס, מהלם ומהרצון לא לאבד את עבודתי. מה עושים? יש בכלל מה לעשות??? הילדים בני שנתיים עד ארבע שם. סליחה שההודעה כל כך מבולבלת, אני קצת בסערת רגשות כשאני מדברת על זה!!.
