שלום בנות
אני לא יודעת אם אתן זוכרות אותי ,בקרתי בפורום לזמן קצר בשנה שעברה, ספרתי שאני כמה חודשים אחרי ניתוח פתיחת בטן,שבעלי מגוייס לצפון (מלחמת לבנון השניה כמו שקוראים לה עכשיו), הייתי אחרי IVF והכל היה מאוד פסימי. אחכ' הפסקתי לבקר לתקופה ארוכה כי הסיפורים היו יותר מדי כואבים והרגשתי שיותר טוב בשבילי לא להיות עסוקה באנדו' שלי אלא במאמץ להרות ולחיות.. (או להיפך) ובכן, חדשות טובות!! הטיפול החמישי הצליח!! אני בשבוע 12 טפו טפו טפו, ורציתי לשתף אתכן במה שעשינו אחרת הפעם כי אולי זה יכול לעזור גם לאלו מבינכן שמנסות להכנס להריון. היו כמה דברים שונים ואין לי מושג מה עשה את ההבדל, אז הנה הרשימה בסדר אקראי..: *לפני הטיפול עשיתי היסטרוסקופיה כולל פיפל *קבלתי מחברה לעבודה נרות וסוכריות מההילולה של הבאבא סאלי.. *כבר מעל שנה שאני עושה דיקור סיני, הפעם המדקרת שלי הצטרפה אלינו להחזרה (בברזילי), אלתרנו מיטת טיפולים בחדר ההתאוששות והיא עשתה לי דיקור לפני ואחרי ההחזרה *כל יום אחרי שבעלי הזריק לי את ה'קוקטייל' (גונאל ומנוגון במקרה שלי) הוא שם את הידיים על הבטן (כמו רייקי אבל בלי ללמוד רשמית איך לעשות את זה) ממש דיבר עם הזקיקים המתפתחים, ועודד אותם לצמוח..הוא ממשיך בזה גם עכשיו קראתי לזה 'מילים טובות',הרעיון צץ אחרי שקבלנו מייל על שתי צנצנות אורז שלאחת אמרו מילים טובות ואת השניה קללו במשך תקופה מסויימת, ואחכ בדקו את שתיהן ומצאו שהמקוללת פיתחה עובש ורקבון... *הרשיתי לעצמי להוריד הילוך בעבודה (יום חופש אחרי השאיבה וההחזרה.. לא כל פעם התאפשר לי) ובכלל השתדלנו לחשוב חיובי, מה שלא תמיד כל כך קל לי.. בפעמים קודמות נשאבו בממוצע 4 ביציות, הופרו 2 ולא הוקפאו בכלל.. הפעם נשאבו 8 ביציות, הופרו 7, הוחזרו 3, הוקפא אחד, והכי חשוב- נקלט אחד!! דר רבינזון שעשה את ההחזרה המנצחת אמר לי שזה מדהים איך שאותו פרוטוקול טיפול עובד אחרת כל פעם, אבל אנחנו יודעים שהיו הרבה דברים נוספים שעשו את ההבדל.. זהו, אני עדיין בהלם כל פעם מחדש כשעושים לי אולטראסאונד ורואים כבר תינוק קטן, במקום ציסטות שוקולדיות ש'תואמות אנדומטריוזיס'.. עדיין פוחדת כשאומרים לי מזל-טוב..ומקווה שהכל יהיה בסדר. בנות, אני מאחלת לכן את כל הטוב שבעולם, בהצלחה, ומקווה שמשהו מהנסיון שלי יוכל לעזור גם לכן רעות
אני לא יודעת אם אתן זוכרות אותי ,בקרתי בפורום לזמן קצר בשנה שעברה, ספרתי שאני כמה חודשים אחרי ניתוח פתיחת בטן,שבעלי מגוייס לצפון (מלחמת לבנון השניה כמו שקוראים לה עכשיו), הייתי אחרי IVF והכל היה מאוד פסימי. אחכ' הפסקתי לבקר לתקופה ארוכה כי הסיפורים היו יותר מדי כואבים והרגשתי שיותר טוב בשבילי לא להיות עסוקה באנדו' שלי אלא במאמץ להרות ולחיות.. (או להיפך) ובכן, חדשות טובות!! הטיפול החמישי הצליח!! אני בשבוע 12 טפו טפו טפו, ורציתי לשתף אתכן במה שעשינו אחרת הפעם כי אולי זה יכול לעזור גם לאלו מבינכן שמנסות להכנס להריון. היו כמה דברים שונים ואין לי מושג מה עשה את ההבדל, אז הנה הרשימה בסדר אקראי..: *לפני הטיפול עשיתי היסטרוסקופיה כולל פיפל *קבלתי מחברה לעבודה נרות וסוכריות מההילולה של הבאבא סאלי.. *כבר מעל שנה שאני עושה דיקור סיני, הפעם המדקרת שלי הצטרפה אלינו להחזרה (בברזילי), אלתרנו מיטת טיפולים בחדר ההתאוששות והיא עשתה לי דיקור לפני ואחרי ההחזרה *כל יום אחרי שבעלי הזריק לי את ה'קוקטייל' (גונאל ומנוגון במקרה שלי) הוא שם את הידיים על הבטן (כמו רייקי אבל בלי ללמוד רשמית איך לעשות את זה) ממש דיבר עם הזקיקים המתפתחים, ועודד אותם לצמוח..הוא ממשיך בזה גם עכשיו קראתי לזה 'מילים טובות',הרעיון צץ אחרי שקבלנו מייל על שתי צנצנות אורז שלאחת אמרו מילים טובות ואת השניה קללו במשך תקופה מסויימת, ואחכ בדקו את שתיהן ומצאו שהמקוללת פיתחה עובש ורקבון... *הרשיתי לעצמי להוריד הילוך בעבודה (יום חופש אחרי השאיבה וההחזרה.. לא כל פעם התאפשר לי) ובכלל השתדלנו לחשוב חיובי, מה שלא תמיד כל כך קל לי.. בפעמים קודמות נשאבו בממוצע 4 ביציות, הופרו 2 ולא הוקפאו בכלל.. הפעם נשאבו 8 ביציות, הופרו 7, הוחזרו 3, הוקפא אחד, והכי חשוב- נקלט אחד!! דר רבינזון שעשה את ההחזרה המנצחת אמר לי שזה מדהים איך שאותו פרוטוקול טיפול עובד אחרת כל פעם, אבל אנחנו יודעים שהיו הרבה דברים נוספים שעשו את ההבדל.. זהו, אני עדיין בהלם כל פעם מחדש כשעושים לי אולטראסאונד ורואים כבר תינוק קטן, במקום ציסטות שוקולדיות ש'תואמות אנדומטריוזיס'.. עדיין פוחדת כשאומרים לי מזל-טוב..ומקווה שהכל יהיה בסדר. בנות, אני מאחלת לכן את כל הטוב שבעולם, בהצלחה, ומקווה שמשהו מהנסיון שלי יוכל לעזור גם לכן רעות
