שלום בנות-

[חגית2001]

שלום בנות-

מצטרפת אליכם לפורום כ-מאובחנת חדשה של אנדומטריוזיס ו-באדנומיוזיס
לאר ניתוח לפרסקופיה לפני שלושה ימים.
הניתוח היה קשה מאד!ועד עכשיו יש לי כאבים חזקים וקשה לי לנשום.
פשוט סיוט!!!

הסיבה לניתוח היתה בכלל כאבים באגן ממושכים ודלקת.
בניתוח הופרדו הידבקויות ובוצעה כריתה של ...לא זוכרת את השם.

בינתיים עולות לי המון המון שאלות ופחדים של..מה יהיה הלאה???
גם ככה עברתי המון הפלות מסיבות שונות..ו
אז עכשיו גם אנדומטריוזיס??מה ההשלכות של זה?

ד"ר סוריאנו מומלץ?

 

[אריאלה181]

הכי מומלץ!

לא הייתי נותנת לאף אחד לגעת בי רק לסוריאנו!אחרי הניתוח קשה אבל תשתדלי לנוח ולקחת משככי כאבים לקום ולהסתובב מבטיחה לך שעוד מעט תרגישי הרבה יותר טוב,תחזיקי מעמד.

 

[חגית2001]

פשוט סיוט!!!

לא הכנתי את עצמי שיהיה ככה בכלל!
יש לי כאבים..וקשה לי לנשום...בקושי אוכלת ואין לי תאבון!

אוףףף כבר נמאס לקטר!

איך היה אצלך אחרי?
בכלל חשבנו שיהיה לפרסקופיה אבחנתית.ולא ניתוחית..
ולא ציפינו למצא אנדומטריוזיס.אלא רק הידבקויות שנותרו מדלקת באגן.

בתוך כמה זמן חזרת לעבודה?


ו

 

[אריאלה181]

אז ככה

עשרות אישפוזים עד הניתוח הגדול בעצם אני חוגגת שנה לאישפוז הראשון.. כמעט איבדתי את הכליה בגלל מוקד רקטואגינאלי הוכנס סטנט ונפרוסטום שיצאו כמה חודשים לאחר הניתוח. בניתוח שלקח שבע שעות הוסר הגוש ציסטה עצומה כזאת שהוכנס אליה נקז ושאב מעל ליטר של נוזל-באחד האישפוזים,הוסרו הדבקויות. אחרי הניתוח היה נורא כאבי תופת קושי בנשימה כנראה מהליחה שהצטברה מההרדמה. שוחררתי אחרי שלושה ימים טעות!חזרתי עם הקאות ושלשולים ואחכ אחרי שבוע שוב שלשולים והקאות קשות אז סופסוף נשלחתי לסיטי שם ראו אבצסים בכל האסורים שהוסרו הדבקויות במעים נשארתי למשך שבוע עם אנטיביוטיקה לוריד. תאכלי מרקים לא חמים מדי/פירה/רסק תפוחים. דברים קלים ולא חומציים. חזרתי לעבוד אחרי חודש עדין עם נפרוסטום וסטנט בכליה. קחי צמחי מרפא וויטמינים מחזקים. שמרי על חיוך עד כמה שניתן!אני כאן אם את זקוקה לעידוד ותמיכה או כל דבר

 

[חגית2001]

וואווו!-כמה עברת!-איזה סבל נוראי!

איך המוקד הרקטואגינאלי-קשור לאנדומטריוזיס??-זה הגיע אצלך לכליות?
אייזה סיוט עבר עלייך!!!איך את עכשיו?היית בהריון מאז?
אוףף זה פשוט סיוט!כאבים בלתי נסבלים בבטן העליונה!
אני אוכלת רק מרק בחוסר תאבון..
הרופא שלח אותי לבי"ח לעשות צילום חזה..ואמר שאם הכל בסדר..אז אין מה לעשות..ואאזר בסבלנות
בינתיים מחכה לבעלי שיגיע ונלך לבי"ח.

הלחץ הזה על הבטן העליונה הוא בלתי ניסבל!-הכאבים מהניתוח לא מורגשים לאומת הלחץ הזה...אני מחחרפנת!
ובנוסף=קיבלתי מחזר ויש לי סחרחורות..

 

[אריאלה181]

המשך

המוקד לחץ על אורטר הכליה כך נוצרה סתימה שגרמה כמעט לאיבוד הכליה. ועכשיו אני בסדר גמור!יש לי בן כמעט בן שנתים..הייתי בהריון בדיוק לפני שנה אך זה לא התפתח אז בנוסף באחד האישפוזים גם עברתי גרידה. מתחילה טיפולי הפריה בגמר הניתוח סוריאנו כתב שהחצוצרות סתומות...קצת הזוי אבל אין מה לעשות.תדרשי סיטי שיהיה ברור שאין אבצסים!תחזיקי מעמד ! אני כאן ..

 

[חגית2001]

לא הבנתי למה לדרש סי טי??

אבצסים יכולים לגרם לדבר כזה?ללחץ כזה?
בצילום רנטגן א"א לראות דבר כזה?

 

[אריאלה181]

בצילום רגיל לא יראו אבצסים

בכל מקרה את רק שלושה ימים אחרי..לי היו כאלה כאבים חזקים שלא יכולתי לישון או לשכב. הייתי כפופה וכאובה..לכי ותראי מה יגידו הרופאים.

 

[פז08]

חגית ברוכה הבאה

מקווה שאת מרגישה יותר טוב.....
לגבי ד"ר סוריאנו, יש הרבה בנות בפורום שממליצות עליו.....
הרבה בנות נותחו על ידו והיו מאוד מרוצות.
מאוד חשוב שקודם כל תנוחי. את זמן קצר לאחר הניתוח והגיוני שיהיו כאבים.
עם זאת אם קשה לנשום- הייתי פונה חזרה לבית חולים ובהקדם.....
מי ניתח אותך?
האם עברת בירור להפלות חוזרות?
חשוב מאוד שתהיי מעכשיו במעקב של רופא מומחה בתחום (ד"ר סוריאנו למשל) ותקבלי טיפול הולם.
לגבי לדרוש CT- אני היייתי עושה מה שהרופאים ממליצים.
צריך לזכור ש- CT זו בדיקה עם המון קרינה, לא תמיד זה הכרחי.
אם יש חלילה אבצסים אמורים להיות עוד סימנים לכך.....
אם היה אבצס בבטן / אגן- סביר שהיו רופאים במהלך הלפרוסקופיה.....
לאחר ניתוח אם יש אבצסים אמורים להיות כאבים מאוד חזקים, חום ו / או
עלייה במדדי דלקת בדם.
אם את ממש לא מרגישה טוב- שווה לגשת להבדק.
אם הכל יימצא תקין- זה רק שאלה של זמן ומנוחה......
לגבי מה הלאה? קודם כל תפרגני לעצמך זמן החלמה, אחר כך יהיה לך את כל הזמן שבעולם "לשבור את הראש". לדעתי לא כדאי עכשיו להתעסק עם שאלות כאלו. עכשיו אל תדאגי יותר מדי. רק תנוחי וכמובן תגשי להבדק אם את חשה ברע.
שיהיה לך המשך שבת שלום עם איחולי החלמה מהירה

 

[חגית2001]

הי פז!

לא ראיתי שקיבלתי תגובה...
ב"ה כבר מרגישה יותר טוב!
אני-הרגשתי באמת זוועה אחרי הניתוח הזה..
נראה לי הוא ניפח לי את הבטן בגז בהגזמה...
אוףףף זה היה סיוט!!!
המנתח היה סוריאנו..
עכשיו מרגישה יותר טוב..עדיין מאד מסוחררת
ומה שמוסיף לזה..זה העניין שקיבלתי מחזר-יומיים אחרי הניתוח
ממש חגיגה..כאבים ודימום מטורףףף!
אבל זהו-נרגע ואני אחרי.
רק נשאר להתאושש..חמותי כל השבת היתה לחוצה.היה נראה לה שכל רגע אני עומדת להתעלף
וזו היתה התחושה.
מה שמבאס הוא-שלא התכוננתי לזה..שזה יעבר כ"כ קשה הניתוח הזה.(וזה בכלל לא ניתוח ראשון שלי בחיים)
עכשיו יש לי שאלה-
מה זה אומר-כריתת פריטונאום בדופן השמאלי באגן?
הוא שלח דגימה לבדיקה-אבל בכ"ז אמר שיש אנדומטריוזיס...אז כאילו אם זה לא אנדומטריוזיס אז מה יכולה להעלות הבדיקה?
כאילו יש מצב שזה משהו אחר?
אני ממש לחוצה ויש לי המון שאלות ופחדים..אוףףףףף!
ובטח שעברתי ברור להפלות!!!
עברתי 8 הפלותת בחיי...4 -מוקדמות בשבועות 7-8 והסתיימו תמיד בגרידה אחרי דימומים קשים
ו-הפלה מאוחרת בשבוע 23 לאחר ירידת מים (נטלתי קלקסאן ואנדומיטרין ושמירה והסרת מחיצה-לפני ההריון)
ועוד שני כימיים
והפלה האחרונה לפני שלושה חודשים בשבוע 12 זיהום שגרם לסיום ההריון וגרר דלקת באגן ממושכת שהביא אותי עד הלום לניתוח הלפרסקופיה
עקב כאבי אגן עזים וממושכים!-בהריון הזה ג"כ נטלתי קלקסאן אספירין אנדומיטרין פרגניל שמירה אבל..-כלום לא עזר!
ועכשיו-יש לי חבר חדש-אנדומטריוזיס שמו!

 

[זואילי]

חבל שלא הדריכו אותך על "אחרי ניתוח"

ומציעה לך שכשתלכי לביקורת - תגידי את זה לסוריאנו.
הוא תמיד בעד ביקורת בונה.

צריך להביא פיזיותרפיסט לאחר ניתוח שיראה לך תרגילים שעוזרים לגז להתנדף.
צריך להנחות אותך איך להתמודד עם הכאבים האלה, כי לפחות מתיאורייך נשמע שזה בעיקר העניין של הגז.

מקווה שהיום זה כבר יותר טוב.

 

[חגית2001]

הביאו לי פיזיטרפיסטית

אבל לא כ"כ הבנתי מה היא רוצה...
פעם הביאו לי פיזיוטרפיסטית לנשימה אחרי ניתוח שבאמת הסתבך ונשאר לי נקז לריאות.
אז היה צורך בזה.
אבל אחרי הניתוח הזה..לא כ"כ הבנתי...
רק אח"כ סבלתי מאד!היום כבר הרבה יותר טוב..רק נשארו הסחרחורות...

 

[זואילי]

נו איזה גנובה את...

היא באה בדיוק בשביל זה... ללמד אותך איך להתגבר על עניין הגז.
ואם לא הבנת את זה וגם לא תירגלת, אז לא מפתיע שכך סבלת.

 

[חגית2001]

היא לא הסבירה את עצמה.!...

ולא הבנתי מה היא רוצה...
האמתי שגם סוריאנו מממממממש לא הכין אותי...
הכל הלך כ"כ מהר!מהרגע שהוא אמר לי על הניתוח אמרנו שאנחנו מתלבטים..יום אח"כ כבר היה לי תשובה
-שבוע אח"כ עשיתי אותו. ללא פגישה לפני ניתוח מסודרת..ואני ממממש מתחרטת על זה!
כי ממש לי ציפיתי שיהיה ככה.

 

[זואילי]

באסה. באמת הכל בלחץ. מבינה שזה היה פרטי

אולי יתרון נוסף לציבורי הוא זמן לעבד ולעכל ולעשות הכנה נפשית.
אבל עזבי, זה מאחורייך. תתרכזי בהחלמה עכשיו.

 

[תנו חיוך 1]

בוקר טוב לך

אני מבינה את התסכול ואת הייאוש ואת הפחדים שלך.
אני גם עברתי ניתוח שהיה מאוד קשה, באופן לא צפוי כל כך, וההחלמה בבי"ח ובבית היתה קשה גם כן.
אחרי הניתוח נשארתי שבועיים בבי"ח וסבלתי נורא..
הימים הראשונים היו נוראיייייייייים, אז אני מכירה את התחושה שאת חווה.
ואני רוצה לומר לך דבר חשוב:
את חזקה כל כך, את עברת הפלות..את עברת את הניתוח הזה...את יכולה לעבור הכל!!!
עכשיו עוד קשה וההרגשה מגעילה. עם הזמן לאט לאט ההרגשה הזאת תעבור. אני אקווה בשבילך שזה יהיה מהר.

מאחלת לך המון בהצלחה...ואנחנו תמיד פה לשמוע ולייעץ.
ד"ר סוריאנו ממולץ פה בפורום. פגשתי אותו רק פעם אחת.
החלמה מהירה

 

[חגית2001]

תודה רבה על העידוד!

אבל-כשאיבחנו ואמרו שיש לך אנדו'-
זה היה ע"ס דגימה שלקחו לבדיקה?
ו..יש מצב שצריך בעוד תקופה לחזר שוב על הניתוח?-
במה זה תלוי?
אני לחוצה מהדבר הזה!

 

[תנו חיוך 1]

כשאיבחנו

אותי זה על סמך בדיקה ידנית ובדיקת אולטרסאונד. כבר תוך רגע ידעו אמרו לי שזה אנדומטריוזיס. אח"ע עשיתי עוד בדיקות כדי לבדוק כמה גדול המוקד.
יש בנות שעושות את הניתוח כמה פעמים. אני מקווה שאנ לא אצטרך.
אני על גלולות ברצף עכשיו לכל החיים. כגעבהפסקה של חודש י אני בטיפול הפרייה.
)

 

[חגית2001]

אצלי-

זה בכלל החל אחרי כאבי אגן ממושכים עקב דלקת באגן.
אז..בכלל לא היה כיוון לאנדומטריוזיס...רק אחרי הלפרסקופיה הוא איבחן שכן מדובר
גם באנדו וגם באנדומיוזיס.
אבל אני לא מבינה מה העניין ששולחים לבדית היסטולוגיה?אצלך שלחו?
אני בכיוון להמשיך ולנסות להיכנס להריון...
נעלמו לך הכאבים לגמריי אחרי הניתוח?

 

[זואילי]

תמיד לוקחים ביופסיות בניתוחים

גם אם הרופא מזהה בראייה מוקדי אנדו תוך כדי ניתוח.
יכולה לספר לך שלקחו לי לפחות 8 דגימות ממקומות שונים באגן וזה היה בניתוח שני לאנדו.
כמובן שכל התשובות הראו על תאי אנדו מכל איזור ממנו לקחו דגימה.
ואפילו בדקו לי נקודת חן שהסירו על הדרך...