שלום בנות,

[shira29]

היא קטנטונת

אין "הרגלים" בשלב הזה. ישנה בין 5-7 שעות בלילה, לדעתי יש פה מלא אמהות שעכשיו חותמות על זה.

תינוקות קטנים משתמשים לגלות את עולמם בעזרת הפה. הם התאמנו ברחם הרבה ברפלקס היניקה והשלב הזה, שלא סתם נקרא השלב האוראלי, הוא שלב שבו היא אוכלת בעזרת יניקה ומרגיעה את עצמה בעזרת יניקה ומנסה להכניס הכל לפה (ותשתכלל בזה בחודשים הקרובים) וכל זה לא סתם, זה כי הטבע נתן לה את היכולת הזו וזה מה שהיא צריכה לעשות. אם את רוצה לנסות למוצץ, את יכולה. הילדודס שלי היו עם מוצץ ועדיין, בערב, השעות בין ערביים האלה שהן הכי קשות לקטנים, מוצץ היה מתקבל בעלבון. רק ציצי.
ולמה לא? במקום להיות ערה עד חצות, ולשמוע אותה בוכה, והרם הורד, ולחישה טפיחה, למה לא לבחור באופציה הקלה? מבטיחה לך, בגיל יותר מאוחר תוכלי יחסית בקלות להפריד בין הנקה להרדמה ויכול להיות שזה יקרה באופן טיבעי.

אל תאחרי את שעת השינה כי תקבלי תינוקות עצבנית ואז זה יותר גרוע. אין חוקים בכמה זמן צריכה להיות הנקה לפני השינה. היונקים הפרטיים שלי היו יונקים יעילים, וכל יניקה באופן גורף היתה ב- 5 דקות. יש הבדל גדול בין יניקה למציצה ורואים את ההבדל (יניקה לשם אוכל- ניפוח הלחיים, שמיעת גמיעות וכדומה, מציצה, שיטחית יותר, מתרכזת באזור השפתיים ולא בלחיים - מקווה שההסבר הנוראי שלי מובן איכשהו).

 

[פרח נולדה]

תודה.

כנראה קשה לי ההרגשה שמישהו תלוי בי עד בלי די. זה שלי כנראה.

וכרגע היא לא לוקחת מוצץ. את שיטת ההרם הורד עשיתי אתמול פעם ראשונה,
וגם זה כי היא לא רצתה כלום גם לא ציצי ולא נרגעה.
ובערב היא יונקת כמה שעות טובות. כנראה כדי למלא מצברים ללילה, אבל היא עושה את זה מאוד מאוד לאט מרב עייפות.
לפעמים (גם אתמול) נותנים לה בקבוק שאוב ואז היא נרדמת.
והיא כבר ישנה פחות. והנה- היום כמעט ולא ערה רק מתעוררת לינוק וחוזרת לשנת דובי.
מעניין מה יהיה בלילה.

לפעמים אני מרגישה שמרב שהיא נהנית מהצומי של הלילה, היא לא הולכת לישון.
בימים האחרונים זה ממש נעשה סיוט ארוך ולא נעים.
הזמן מתארך, בגלל שהיא כבר יותר יעילה ביניקה אז מתפנה לה זמן שבו היא משחקת איתנו.
אנחנו משתדלים רק לדבר ברוגע, לחייך ולא לשחק בחזרה אבל היא לא נרגעת ולא תמיד מוכנה לשחק עם עצמה במיטה.

 

[אוליב י]

פצפונת...

בגיל הזה כל ילדי ינקו כל שעתיים, ובלילה לפעמים פתחו רווח של שלוש שעות.
לא בטוח שהשעה שבה אתם מחליטים שהיא תתחיל את הלילה שלה היא אכן השעה שלה. ובכלל בגיל הזה הם משנים כל הזמן.

אצלי ההנקה שלפני השינה לוקחת בין חצי שעה לשעה, והתינוקת שלי באותו גיל שלך. אבל לפעמים אני חושבת שזה לפני השינה והיא לא - והןפ ערנית ומחייכת ובכלל לא לילה מבחינתה, והיא נרדמת ללילה רק אחרי שעתיים ועוד הנקה...

 

[פינסטרה]

התינוקת שלי רק טיפה יותר גדולה

בת שבעה חודשים כמעט, והיה לנו אותו סיפור-כבר היה לנו טקס שינה והרגלים ויכולנו לצפות מתי היא תתעורר וכו', ובדיוק כשהתחלנו להנות מזה הכל התבלגן

והתחילו כאבי שיניים שהרסו הכל...
זה קצת מבאס, אבל תחשבי מה זה שבוע בשביל תינוקת שבסך הכל נמצאת בעולם 15 שבועות! זה כל כך הרבה זמן! היא משתנה כל שניה. אז גם אצלנו יש ימים שהיא יונקת ונרדמת ויש ימים שהיא יונקת ואני נרדמת והיא לא... ואז היא לא מוכנה להרדם עלי/ איתי בשום אופן- לא בידיים, לא ציצי, לא לחישה טפיחה לא כלום. ברגעים כאלה (בדרך כלל אחרי חצי שעה- שעה של נסיונות והתעקשות לצערי) אני פשוט מעבירה אותה אחר כבוד לאבא שלה, ותוך עשר דקות מקסימום היא ישנה. אני כבר לומדת מתי נכון לנו לוותר. באופן מפתיע (או שלא) זה קרה אולי אולי פעם או פעמיים כשאבא שלה לא נמצא בבית בזמן הזה.
אני דווקא שמחה שזה ככה- אני מרגישה שזה בדיוק ההפך מתלות בציצי לשינה בשבילה- אנחנו תלויות בזה כי לנו יש ציפייה שהנה גברת תינוקת הולכת לישון ואנחנו ל צריכות להתאמץ יותר ממה שההנקה דורשת. אבל היא רוצה לישון, בדרך שלה. כל עוד אתם פתוחים לשינויים ולא מפסיקים להציע דרכים חדשות מדי פעם- אין מה לחשוש מתלות לדעתי.

 

[JoIIy Roger]

זו יכולה להיות התחלה של תלות

אבל יכול להיות שמשהו מפריע לה.
זו יכולה להיות גם קפיצת גדילה.

בקשר להרם הורד, הרם הורד כהלכה, צריך להוריד את התינוק מיד למיטה בשניה שהוא מפסיק לבכות. נראה לי קצת אכזרי.
אני מרימה ומורידה רק כשאני מרגישה שהילדה רגועה לגמרי.

לדעתי, אל תקדימי לה את שנת השינה.
תני לה הזדמנות לינוק לפחות חצי שעה לפני השינה. ברגע שאת מרגישה שהיא לא יונקת הרבה זמן תשימי אותה במיטה שלה.
תשתדלי שהיא לא תרדם לך לגמרי, את יכולה ללטף אותה.
תניחי אותה במיטה שהיא ישנונית. אם היא מתעוררת ומקטרת תעשי לה קצת לחישה תפיחה והרם הורד.

אני חושבת שאם את מרדימה אותה עם שלוש פעמים הרם הורד זה נקרא שהיא הולכת לישון בלי בעיות.
את צריכה להיות מאוד קשובה כי היא ממש קטנטונת, יכול להיות שיש לה צורך פיזיולוגי במקרה של קפיצת גדילה, או שמשהו מפריע לה.

 

[דולה פוסט מורטום]

אני חושבת שאת צריכה להעיף את הספר של הלוחשת

מהבית.
ואני לא משונאותיה הגדולות, אבל נראה שלכם - הוא לא עושה טוב.

 

[תיני25]

לדעתי אם אפשר בלי אז עדיף

כי לא תמיד יהיה להם קל להירגע בדרך אחרת אם את לא נמצאת.

 

[פרח נולדה]

ובעלי מחדד-

לקשור רוגע לאוכל, האם זו לא בעיה לעתיד?

 

[אמא של תהלולי]

לא כי ציצי זה לא רק אוכל

אם תגידי לי שבעתיד כל פעם שהילד ירצה משהו והוא כבר יהיה גדול מספיק להבין אז הוא יתחיל לבכות ולהישכב על הריצפה את תתני לו שוקולד, אז כן זו בעיה
אבל ציצי זה לא רק אוכל זה גם נחמה והרגעה ומשכך כאבים ולו בכדי הוא מכיל חומרים מרגיעים ואפילו מרדימים בחלב המטרה המקורית הייתה שירדמו על הציצי במקום בטוח וחם מוגן מכל חיית טרף, מוגן מרוחות וכו'
התינוק שנולד לא יודע שאנחנו חיים בעולם מודרני האינסטינקטים שלו עדיין מחפשים את הקירבה למי שמגן עליו עד גיל שנה כמעט הוא בכלל לא מבין שהוא נפרד מהאמא.
מתישהו זה גם ככה מפסיק לעבוד.
אז כן להרגיע על הציצי בלי לחשוש
ולא זה לא מקשר אוכל ורוגע, בעלך יכול להירגע

(בלי לאכול

)

 

[מיסיס מייס]

ציצי הוא גם מוצץ ורוגע, לא רק אוכל.

 

[בלה טיגריס]

לא

כי מדובר כאן על חודשים ראשונים של התינוק.
זה הכי טבעי שבעולם להניק כדי להרגיע את התינוק, לקחת על ידיים כדי להרגיע וכו'.
אל תפחדו, באמת.
כל הרגל שנראה לכם מגונה עכשיו תמיד תוכלו להחליף בהרגל אחר, עם בוא הזמן המתאים ואם עדיין יהיה רלוונטי.
הוא ילמד להרגע לבד - אם תתנו לו כלים לכך. הוא ילמד להרדם לבד, כי הוא יתבגר ויהיה יותר ויותר עצמאי, הוא יאכל אוכל רגיל ואת עוד תתגעגעי לתקופת ההנקה

 

[אוליב י]

כל עוד זה נוח לי ונוח לתינוק - למה לא?

כשזה יפסיק להיות נוח, יימצא סידור אחר.
תינוקות גם ככה משנים הרגלים כל הזמן.

 

[JoIIy Roger]

נגד נגד נגד

להרגיע כן. להרדים על הציצי ממש לא.
אני חושבת שילד חייב להיות מסוגל להירדם לבד.
אני ממש נלחמת שהתינוקת החדשה שלי תינוק לפני השינה ואח"כ אני שמה אותה ישנונית במיטה ושם היא צריכה להירדם לבד.
אני נותנת לה לישון לי על הציצי אם היא קמה באמצע הלילה ואני עייפה או אם כואבות לה השיניים או אם יש לה גזים.
יש ימים שלוקח לה קצת יותר זמן להירדם, לרוב היא נרדמת לבד תוך זמן קצר.
מדי פעם אני צריכה להזכיר לעצמי שהחלטתי לתת לה אפשרות ללמוד להירדם לבד, ואז אני מרגיעה אותה על הידיים עד שנראה לי שהיא מוכנה לחזור למיטה.
אסור לתת לתינוק לבכות במיטה.

 

[אוליב י]

אני לא מבינה את זה

למה בגיל שלושה חודשים תינוק צריך לדעת להרדם לבד?
תשעה ודשים הוא ישן רק עם קול, מגע ותנועה. למה כל כך דחוף לנו למחוק את כל מה שמוכר לו? למה זה כל כך חשוב?

אני שואלת לגמרי ברצינות, רוצה להבין את הגישה.

אני לא אוהבת ללכת לישון לבד ואני כבר מזמן לא בת 3 חודשים. אז לי אין ברירה, אבל עם התינוקות יש לי ברירה.

 

[JoIIy Roger]

אסביר

תינוק שמתעורר אחרי כל סייקל וצריך שמישהו יעזור לו להירדם לדעתי סובל, איכות השינה שלו נפגמת עד מאוד.
אין לצפות מתינוק בכל גיל שירדם לבד ברגע שמניחים אותו במיטה.
אני מציעה לתת לו הזדמנות ללמוד להרדים את עצמו לבד במקום להתרגל שנרדמים רק על הציצי.

יש הבדל בין לא לאהוב לישון לבד, ובין לא להיות מסוגל להירדם לבד\בלי ציצי.

 

[sista]

אצלנו בן שנה וחודש, מצב בעייתי

אם אני איתו אני נותנת ציצי. אם הוא עם אבא זה בקבוק אבל זו רק הקדמה לסאגת הירדמות ארוכה ומייגעת, בשינות יום וגם בלילה.
קטנצ'יק פשוט לא רוצה להירדם גם אם הוא הרוג מעייפות. מתהפך, מתקשת, זוחל, מנסה שוב ושוב לרדת מהמיטה (ישן על מיטה זוגית איתנו), משחק, בוכה, מושך זמן בכל מיני דרכים, ורק בסוף אחרי שעה פלוס קורס לתוך השינה. אני כבר מתחרפנת מזה ודי נמאס לי וגם אני מתחילה להרגיש שחוסר הסבלנות שלי מתחיל להתבטא כלפיו. די אובדת עצות. אני שוקלת ברוב ייאושי להפסיק את הלינה וההרדמה המשותפת, להחזיר את מיטת התינוק, לסגור אותו שם וללמד אותו ואותי להתמודד עם התסכול שלו עם עצמו, כשאני מחוץ למיטה בתפקיד תומך. ואפילו, מה שממש לא דמיינתי בעבר, לצאת מדי פעם מהחדר לכמה דקות. אבל בגלל שהוא טיפוס עקשן מאוד, אני בספק אם אפילו זה יעבוד. מה דעתכן?

 

[JoIIy Roger]

מנסיון שלי

תחשבי טוב מה את עושה, יש פה פתח להרבה טעויות הרסניות.
ממליצה לך בחום לפנות ליעוץ שינה.
אנחנו משכנו ככה עד גיל שלוש וזה סיוט לכולם, במיוחד לילד.
אם את מחליטה ליישם את מה שכתבת אני ממליצה לך לא לתת לו לבכות במיטה כשאת לידו.
המליצו לי לומר לילד שאני יוצאת לחמש דקות ע"מ לסדר כביסה. יצאתי חזרתי, ככה כמה פעמים והוא באמת נרדם.
לרוב זה לא הלך כ"כ בקלות.

 

[sista]

תודה והאם את יכולה להסביר קצת?

אני מרגישה שכל הסיטואציה כזאת לא פשוטה שאני לא מצליחה להבין מדברייך מה הטעויות.
האם לשים אותו במיטה ולתת לו להסתדר? האם זה יהיה יותר מזיק מהמאבקים הבלתי נגמרים האלו? אשמח אם תוכלי לספר לי קצת מה היה אצלכם ואיזה לקחים הפקת.

 

[JoIIy Roger]

אני מציעה לא לתת לו לסבול

להרים אותו לפני שהוא בוכה.
אפשר לתת לו לקטר קצת אבל לא לבכות.

אני לא אשת מקצוע, רצוי להתייעץ עם מישהו שבאמת מבין בזה.

אצלינו הראשון ישן בלינה משותפת, נרדם בהנקה.....
היה מתעורר, ישן מחובר לציצי עד גיל שנה פלוס.
כשגדל העברנו אותו לחדר שלו. בהתחלה הרדמנו אותו, נשארנו לשבת לידו עד שנרדם וזה לקח לפעמים גם שעה וחצי.
אח"כ עשינו לי שיטת חמש דקות. היו צרחות אבל אחרי כמה ימים הוא הלך לישון לבד.

 

[שונצו]

ברור שכן, זה הכי קל

עד היום יש לי אינסטינקט להרים את החולצה בשביל אופצ'ו (נגמלה לפני למעלה משנה...)