שלום בנות...

שלום בנות...../images/Emo24.gif../images/Emo41.gif

כתבתי את מה שתקראו עכשיו ומחקתי נסחתי מחדש ושוב מחקתי, האמת קשה ולא פשוט לעזוב את הבית הזה, ואשקר אם אומר שאני לא קוראת כאן יום יום אל אף שלא כותבת מזה כמספר ימים. אז היו תגובות באותו שירשור, וגם קבלתי מסרים אישיים ואפילו טלפונים מכמה חברות טובות מכאן שקרובות ללבי וכך יהיו גם תמיד. כנראה שמה שלא היה מובן לזאת שכתבה "שהגיעו לה מים עד נפש ממני" דבר אחד פשוט וברור שהכעס שלי לא היה רק על התמונות היה באופן כללי על כל הקיטורים שם בכללי. ואני לא מרמינה שאנשים רובוטים ויכולים לכתוב רק על נושא הפונדקאות יש להם גם חיים, אז נכון הפורום הזה הוא פורום תמיכה ומידע לכל הדבר הקשור בפונדקאות, אבל מלבד זאת כותבות פה נשים עם רגשות, עם משפחה לפעמים שיש בה ילדים, ולפעמים מעבר לעניין הפונדקאות הן מרגישות את הצורך לפרוק את ליבן פה, וכי למה לא??!! הרי פה כולם חברים חובקים בטוב וברע. אז ההיא ניסתה לקחת את הדבר היפה שעשיתי (והיא לא הצליחה להרוס לי או לקחת ממני את ההרגשה הטובה) ולעשות אותי מכשפה, אבל אני לא, אני אדם שכותב תמיד אבל תמיד את אשר על ליבו, אני אדם מאוד אמוציונאלי ואולי הפק(המגרעה) היחיד בי שאני ללא מעצורים, כך שאת הכל אני מביעה הן בשיחות והן בכתיבה. אני שונאת צביעות והתלקקות, מה שיש לי אני שמה על השולחן!!! תמיד הייתי כאן כך, וכן כך גם בחיי, וכך אשאר עד יום מותי!!!!!!!!! אז עלו וכתבו פה כמה נשים חדשות ובתלוננו על חוסר יחס, על בעיה עם תמונות, ואני הגבתי כפי שמצאתי לנכון ממה שהרגשתי ובתגובתי לא היה שום רע, ובטח לא היה צריך לקרוא בין השורות להבין משהו אחר!!! אני לא מתכוונת לחזור מדברי, אני עדין מרגישה ועומדת מאחורי דברי, הכאב של כל אחת מכן שניסתה להכנס להריון ולא הצליחה אני כן מרגישה ומבינה אותו, לפעמים אני תאמינו לי כל כך כעוסה שאני קוראת או שומעת על ילדים מוזנחים או ילדים שנזרקים לפח האשפה, ברגע שאתן פה נלחמות על ילד אחד, בקשת ילד שיהיה כל עולמכם. הכאב הוא כל כך גדול, ועוד הוספתי שם וסיפרתי שהרגשתי את זה כל כך מקרוב אחותי שהיא בעצם בשר מבשרי, דם מדמי, סבלה את אותם טיפולים מול עיניי הבכי שגילתה שאני בהריון עם קורל והיא לא מצליחה, זה קרע אותי מבפנים, איך אלוהים העניש אותנו בילדה אחת שנכנסת להריון מהריח והשניה פשוט עוברת את שבעת מדורי הגהנום לילד, והיא אחותי, ראיתי וסבלתי איתה בכיתי וכאבתי איתה יום יום, שילדתי את קורל והיא החזיקה אותה בידיים אז עלה בראשי הרעיון להגיד לה אחותי היקרה אני יעשה לך את התינוק שלך לא יתכן ותסבלי כך, פשוט לא יתכן, ותאמינו לי שאני סבלתי איתה יחד. אז איך את יכולה לבוא ולומר שאני מתימרת להכנס לנעלים של ההורים המיועדים???????!!!!!!!!! אני לא מנסה להכנס לנעלים שלהם, אבל אני מרגישה את הכאב שלהם!!! הלוואי והייתה לי שרביט קסמים והייתי יכולה לעשות ניסים הלוווווווואי... הלוואי ויכולתי להיות עוד עשרים פעם פונדקאית ולעשות עוד זוגות מאושרים הלוווווווואי, הייתי רוצה מאוד. אבל זה בלתי אפשרי, אבל אני הולכת לעשות את זה עוד פעם אחת. בכל מקרה אני אהבתי ואוהבת את הבית הזה, אבל אני לא חושבת שאני מסוגלת לכתוב פה יותר, אחרי שמישהי הכתיבה פה חוקים חדשים, ועדין לא שמעתי אם הסכמתם איתה, אני אדם מאוד אמוציונאלי, אני לא חושבת שאני אוהבת לכתוב בצביעות, אני אדם שכותב מהבטן, וחבל מאוד שבגלל אותה מישהי אני נאלצת לעזוב. אבל זו הייתה הבחירה שלי, בכל מקרה אני מאחלת לכולם בהצלחה, לך מירי יקרה לבי איתך, תפילתי שתמצאי מהר את הנחלה עם ילד בחיקך, לך לירון המשגעת, יש לך פונדי מדהימה אני מאמינה שתוך שנה אקרא כאן על לידה חדשה ואמן שיהיו שנים אמן!!!(אגב לך שכעסת על איך אני מרשה לעצמי לרשום אות של הפונדי של לירון, אז שתדעי לירון מרשה אין לה בעיה ולא הייתה לה בעיה עם זה תבדקי לפני שאת כותבת דברים סתם כך!) לשוש6 קראתי את הבשורה שמחתי כל כך מזל טוב כפול שניים המון אושר ובריאות ואהבה. אירית המשיכי לגדל הנחת ואהבה את הנסיכות. בנדה יקרה אישה חזקה אמיצה ומדהימה המון אושר מהנסיך תכול העיניים אמונה יקרה אל תפסיקי להאמין, לא כולן אותו דבר מבטיחה לך האחת שלך נמצאת שם רק עדין לא מצאתן האחת את השניה, אמונה היא מילת המפתח תאמיני תקווי וזה יקרה בקרוב. שרון החדה ברוכה הבאה, מאחלת לך סבב שני מוצלח עם פונדקאית פורייה יותר ולשמור על האופטימיות התמידית. אחד הדברים שהכי פגעו בי בדברי אותה אחת היו שבגלל רגישותה של מירב היא לא מעירה לי, אז שתדעי לך דברתי עם מירב, ולה לא הייתה כל בעיה איתי שוב כתבת דברים מסולפים, מירב היא אדם רגיש ומיוחד ושיש לה משהו להגיד לי היא אומרת בפנים, אני מכירה את מירב מאז הווסדו של הפורום הזה! מירב יקרה הקמת פה פורום לתפארת, בכלל גובשה פה חבורה נהדרת של פונדקאיות, ואמהות מיועדות, והכל בזכותך! לעולם לא אשכח מה שעשית בשבילי בלידת התינוק שילדתי לט. תמיד אבל תמיד אנצור זאת בלבי. זהו כתבתי את מה שהיה לי, מצטערת שלא הגבתי לכולם במסרים אבל למעשה פה כתבתי למה אני לא כותבת מזה כמה ימים, ואני לא מתכוונת לכתוב עד שאדע שאותה אחת שמנסה לשבש את המקום לא הצליחה לעשות זאת, כי אז הבית הזה כבר לא בית אמיתי. שבת שלום לכולם...
 

לי לך

New member
ליידי, את חייבת להתחזק מבפנים

ופחות לקחת ללב דברים שאנשים אומרים. את חייבת. באמת. בשביל עצמך. אולי אפילו לשקול סדנת I.M או משהו כזה. תחשבי על זה. לילה טוב לי לך
 

mondani5

New member
ליידי יקירה!

גם לי היו כעסים מסויימים,עזבי שטויות ,המטרה חשובה,וזה לתת מעצמך המון לנושא הפונדקאות. אירית
 

miri71

New member
ליידי, טוב שכתבת.

אני מודה לך מכל הלב על הברכה. אבל יש לי משהו להגיד לך. אני חושבת שאת רואה את הדברים בצורה מאוד טוטלית, מאוד נפגעת ולא מרפה, וזה לא טוב. קודם כל בשבילך זה לא טוב. הרי לכל אדם דעה משלו וכל אחד אומר אותה בדרכו (לטוב ולרע). את בוחרת להעלם בגלל שמישהו בפורום מבקר אותך (גם אם זה נשמע מאוד נוקב) - למה?? לא חבל? עבר כבר פרק זמן ואת לא מרפה ושוב - לא חבל? הרי אין מצב בחיים שכולם (אבל כולם) יאהבו אותנו, את מה שאנחנו חושבים. אין דבר כזה. אז אני עכשיו יגיד שתמונות בפורום כל יום עושות לי הרגשה לא נוחה ויתחילו להגיד לי שאני לא צודקת - אני אעלם? אני אתקוף? לא. כי זה חשוב לי להיות פה. במקרה של התמונות אנחנו כל אחת במקום משלה, אבל אם קצת נחשוב על הצרכים של הצד השני, יהיה לנו בסוף קל יותר. נראה לי פשוט חבל. הרי העניין של ההשתתפות בפורום בשבילך היא חשובה. יש לך קבוצה שאת שייכת אליה, קבוצה שמתעניינת בך, בחיים שלך ובניסיון שלך. קבוצה שרואה אותך. אל תקחי את זה מעצמך. תשימי בצד את הדרמטיות, כי נראה לי שאת סתם פוגעת בעצמך ככה. שבוע טוב
 
ליידי חמודתי../images/Emo23.gif

אני מקווה שתמשיכי לכתוב ולהאיר לנו את הפורום בתמונות. וכולנו נדלג על המשוכה של אי הנעימות שהיתה. הנוכחות שלך עוזרת לפונדקאיות וגם לנו ההורים המיועדים כי את לא חוששת להביע את דעתך בנושאים הרלוונטים ובכך את נותנת לנו להבין את הצד השני. תשמרי על עצמך
 
למעלה