שלום בנות יקרות

kaktus14

New member
שלום בנות יקרות

היום הוצאת את עצמי רשמית מקבוצת פיברומיאלגיה בפייס.
פשוט לא יכולת לסבול יותר את השטויות שאנשים כותבים שם ומתלוננים
והינה לכם אירוניה בהתגלמותה" עברתי לכאן על מנת לקטר ולהתלונן.
תלונתי היא על מצבי הנפשי המעורער, זה בקטנה
על כל תכונותיה ותופעות הלוואי של הפיברו , לא תיארתי לעצמי שדווקא בפן הנפשי הוא זה שיהיה הכי קשה להתמודד איתו.
העיקרו ההרגשה היא מאוד פשוטה" אני תלויה מעל חור שחור ובולע ומחזיקה בציפורניים על מנת לא להשאב פנימה.
אמה מה?, הציפורניים נשברות אחת אחת לאחר שלא עומדות בלחץ ואני מסתכלת בסימני החריטות שהן משאירות ללא שום יכולת לעצור.
ואז אני מתאמצת עוד קצת, מאמץ ממש עילאי, ממש ממש מעבר לכוחות אנושיים, והידיין, הן כולן בדם, וכואבות, והינה אני מחזיקה עוד יום ולא נפלתי לתהום.
אני לוקחת הרבה כדורי הרגעה..
כל יום קצת יותר.
וכאשר הנפש כואבת עד מאוד אז לעצמי חשבתי: נגיד אם יעזור לקחת את כולם? האם יספיק המינון ויפסק הכאב? נגיד אפילו לכמה דדות אוכל לשחרר את ציפורני ולתת מנוח לידי.
אולי המחשבות,... הן ירגעו ויפסיקו להתרוצץ בראש סובב סובב.
ואז מגיע הערב. וכדורי השינה יש לציי עוסים את עבודתם ואני מתעלפת לתוך לילה נוסף ללא חלום ללא יכולת לשלות על מעשי, רגשותי, או תחושותי.
זה היה שבוע לא פשוט. עם הרבה מאבקים, סבל ודמעות.
שיבוא כבר סוף שבוע- אוכל לקחת מנה כפולה של כדורי שינה.
וכמו שאמרה פה מישהו פעם(ריפנזל, אני חושבת) כשישנים לא כואב.
לילה טוב יקירותי.
 
גדול מאד וגם
לבינתיים

זה שאת כותבת את זה מעיד על איזושהי עוצמה רגשית בעיני.

רוצה לכתוב לך הרבה דברים אבל פיל ורוד מדי בשביל להתנסח על נושא כזה רגיש וחשוב.

אני מקווה שאת בדרך לצאת מן הבור. לפעמים צריך עזרה מבחוץ, ואני מקווה שהקבוצת תמיכה לפיברו וטיפול פסיכולוגי שאני מבינה שהתחלת יעזרו ושלאט לאט תגלי שאת במקום יותר גבוה מתחתית הבור, עד שתראי את השוליים שלו.
 

Sigal H

New member


לו מדובר היה בכאב פיזי בלבד הייתי אומרת לך שזה הזמן להקשיב לגוף ולהוריד פרופיל, לא לדרוש מאמצים מיותרים ולהיות במנוחה (שזה שונה מבאמת לנוח, אבל גם זה משהו). אבל בכאב נפשי אני לא מבינה ואולי זה בדיוק ההפך. אז אל תקחי ממני עצה, קחי את החיבוק החם והשקט
 
למעלה