שלום בנות יקרות
לפני שנכנסת לסחרור האחרון של ההכנות, רוצה לשלוח לכן ברכה.את ראש השנה האחרון אני ממש לא זוכרת.היינו כבר בבדיקות ותהליכים לפני הטיפול עם נפשות מרוסקות.מבעד לכל מילה שאנחנו כותבות כאן, יש כל כך הרבה פרטים יומיומיים כואבים.בעיה נוספת שאנו חיות איתה זה הסוד, ברמה זו או אחרת, והאינטימיות והפרטיות שמאפיינת את הבעיה שלנו.אבל אנחנו כאן ביחד. פעם חשבתי שאני כל כך לבד, כל כך בודדה ואומללה עם גורלי.בזכות הבנות המופלאות שכאן, ובעיקר חברתי המדהימה למסע בברנו, עכשיו אני מרגישה חברה בליגה מובחרת.ליגה של נשים חזקות ונחושות כלביאות. שדווקא בגלל שלא בא לנו בקלות, התייצבנו כאן נחושות וחזקות-אנחנו נהיה אמהות. אנחנו נסתכל למציאות בעיניים, אנחנו כן נקשיב לרופאים, ובמקום עוד שיקוי של צמחים סיניים, ניגש לתכלס.נראה את התמונה בגדול- אנחנו רוצות להיות אמהות, ולא מתישהוא שם, מאחורי הרי החושך הגדול.אלא כאן ועכשיו כמה שיותר מהר, ואפילו שזה יקח כמה נסיונות, אנחנו בדרך הנכונה.אז אני שולחת לכן המון המון תודה, קודם כל, על שאתן כאן.תודה גם על ההענות לשאלה האחרונה שלי, לא הצלחתי להגיע אליה בשבוע המשוגע קצת הזה.נמשיך לחזק אחת את השניה, כי זה מה שעושה את כל ההבדל.לא להתייאש בנות, ולא להתחרט, ולא לאכול את הלב על העבר.קשה לגרש את הרגשות הקשים... קשה לא לקנא במי שנכנסת להריון משלה ומהר (לפחות לי קשה), אבל כל פעם להחזיר את עצמך לחצי הכוס המלאה ולהגיד תודה! על הפתרון המדהים המוצע לנו שבסופו - כך אומרים
- אור גדול וריפוי חלק גדול מאוד ממכאובינו וצלקותינו.אז שנה טובה, שנה של הצלחה ומלא הודעות הריון ולידה בפורום הזה, שתמיד אני אומרת לבעלי- אתה יודע, זה הפורום הכי שמח. בסיכומו של דבר יש כאן יותר הצלחות ושמחה מבפורומים אחרים וכן ירבו.מקווה שלא יצא הכל מחובר ואולי קצת מבולבל, אני די עייפה מכל ההכנות.לכל האמהות הרבה אושר ונחת, למצפות המשך קל וסיום בזמן ובקלות- וכל המטופלות, תהיו שמחות בחג, חייכו לעצמיכן בלב כי אוטוטו אתן בהריון .שלכןעוגי
לפני שנכנסת לסחרור האחרון של ההכנות, רוצה לשלוח לכן ברכה.את ראש השנה האחרון אני ממש לא זוכרת.היינו כבר בבדיקות ותהליכים לפני הטיפול עם נפשות מרוסקות.מבעד לכל מילה שאנחנו כותבות כאן, יש כל כך הרבה פרטים יומיומיים כואבים.בעיה נוספת שאנו חיות איתה זה הסוד, ברמה זו או אחרת, והאינטימיות והפרטיות שמאפיינת את הבעיה שלנו.אבל אנחנו כאן ביחד. פעם חשבתי שאני כל כך לבד, כל כך בודדה ואומללה עם גורלי.בזכות הבנות המופלאות שכאן, ובעיקר חברתי המדהימה למסע בברנו, עכשיו אני מרגישה חברה בליגה מובחרת.ליגה של נשים חזקות ונחושות כלביאות. שדווקא בגלל שלא בא לנו בקלות, התייצבנו כאן נחושות וחזקות-אנחנו נהיה אמהות. אנחנו נסתכל למציאות בעיניים, אנחנו כן נקשיב לרופאים, ובמקום עוד שיקוי של צמחים סיניים, ניגש לתכלס.נראה את התמונה בגדול- אנחנו רוצות להיות אמהות, ולא מתישהוא שם, מאחורי הרי החושך הגדול.אלא כאן ועכשיו כמה שיותר מהר, ואפילו שזה יקח כמה נסיונות, אנחנו בדרך הנכונה.אז אני שולחת לכן המון המון תודה, קודם כל, על שאתן כאן.תודה גם על ההענות לשאלה האחרונה שלי, לא הצלחתי להגיע אליה בשבוע המשוגע קצת הזה.נמשיך לחזק אחת את השניה, כי זה מה שעושה את כל ההבדל.לא להתייאש בנות, ולא להתחרט, ולא לאכול את הלב על העבר.קשה לגרש את הרגשות הקשים... קשה לא לקנא במי שנכנסת להריון משלה ומהר (לפחות לי קשה), אבל כל פעם להחזיר את עצמך לחצי הכוס המלאה ולהגיד תודה! על הפתרון המדהים המוצע לנו שבסופו - כך אומרים