RainbowPowder
New member
שלום! אשמח לקצת עזרה... 
אז ככה... הכרתי בחור ממש נחמד באוניברסיטה, אנחנו לומד ביחד כמה קורסים - והוא ממש מקסים.
הוספתי אותו בפייסבוק אחרי שאזרתי אומץ מטורף - והיה ברור לי שאני רוצה שזה יתפתח לכיוון רומנטי, אני לא הכי מאמינה ב"ידידות בין גבר לאישה".
דיברנו בפייסבוק במשך חודש (בתקופת מבחנים) - כשאנחנו מדברים בעיקר על נושאים שקשורים ללימודים כשמדי פעם גם התבלחו להם דברים שלא הכי קשורים. לבחור יש די המון ידידות, ותמיד הרגשתי מאוד מבולבלת כשדיברתי איתו. לפעמים הרגשתי שהוא זורק רמזים שהוא רוצה מעבר, אבל זה לא באמת התפתח למשהו.
קבענו לעשות עבודת הגשה ביחד - החלפנו מספרי טלפון והתחלנו גם להתכתב מעט בוואטסאפ.
אחרי תקופת המבחנים, החלטנו לשבת יום אחד ולהתחיל את העבודה - אני הרגשתי שיש כימיה בינינו, השיחה ממש זרמה ובאמת היה לי כיף. שוב, זרמנו לשיחות על דברים שלא קשורים ללימודים; הוא סיפר לי על הטיול שהיה לו, ונתן לי להקשיב להקלטה שלו מנגן על גיטרה. ישבנו בספרייה עם אוזניות (אוזנייה אחת אצלו ואחת אצלי) - ואני לא יודעת, הכל שוב גרם לי להרגיש שאולי הוא נמשך אליי.
בסופ"ש שלאחר מכן, הצעתי לו שנראה סרט ביחד, סרט שהוא רצה לראות. והוא החזיר לי תשובה מסוייגת נורא - אמר שהשבוע הוא עמוס (הוא באמת בחור עמוס. הוא לומד, עובד ועושה מלגה מסויימת) אבל שאנחנו לגמרי צריכים לקבוע, אמר שכשהוא ידע מה קורה איתו, אז נדבר ונמצא זמן לזה.
זה השלב שממש בלבל אותי.
השבוע, הצעתי לו לצאת איתי... (שוב, אזרתי אומץ שלא ידעתי שיש לי. אני ביישנית בטירוף!) והוא, אמר (כתב, יותר נכון. זה היה בהודעות); שהוא יוצא עם מישהי, שזה רק בהתחלה של הכל, אבל שנראה לו לא מתאים שהוא יתחיל לצאת עם עוד מישהי. שזה נורא מחמיא לו, ושהוא לא יתן לזה ליצור אי נעימות בינינו.
השתדלתי להיות בוגרת, והגבתי לו שזה בסדר, שהצעתי לו כי הייתי צריכה לפרוק את זה, ושיהיה לו בהצלחה איתה. והוא מצידו, ניסה ישר להחזיר את זה למקום הרגיל ואמר שהוא שמח שאנחנו עושים את העבודה ביחד, ושפספסת אחלה סיור בעיר (הוא לקח שתי חברות שלי באותו השבוע) ושהוא מבטיח להשלים לי אותו.
יומיים אחרי שהצעתי לו, ראיתי אותו באוניברסיטה. הוא התנהג כאילו הכל כרגיל - אמר שלום, נתן לי נשיקה בלחי. ולאחר מכן, כשראיתי אותו שוב; זרקתי לו היי, מה קורה? - כי הוא ישב לבדו ולמד. והוא אמר שהוא לומד ושהוא ממש חייב קפה - אז אמרתי לו "אז יאללה, בוא לקפה". והוא ישר קם - התעקש לשלם על הקפה שלי גם (יודעת שזה מטופש שהתווכחתי איתו על זה. כי זה סה"כ 6 ש"ח אבל לא מסוגלת להרגיש שאני "חייבת" למישהו) ופטר את זה "פעם הבאה את תזמיני אותי לקפה".
ישבנו שם ודיברנו על מלא נושאים - ואז הוא זרק שיש מצב שהוא יעזוב את החוג שאנחנו לומדים ביחד, מה שאומר שהוא לא יהיה חייב לעשות את העבודה יחד איתי. אבל שהוא עדיין לא יודע - וצריך עוד לבדוק את זה.
ו...אוף. אני מבולבלת ממש.
אני יודעת שאני לא צריכה לחשוב על זה - אבל... אני לא מצליחה שלא לתהות אם ה"אני יוצא עם מישהי" זאת הייתה פשוט הדרך שלו לומר שהוא לא רוצה אותי אבל עדיין לצאת בסדר, כדי לשמור על יחסים טובים, או שהוא באמת יוצא עם מישהי.
אני לא יודעת אם אני צריכה לנסות ולהמשיך להתיידד איתו או להתרחק לחלוטין.
אני באמת מחבבת אותו וזה מתסכל אותי ברמות. :\
אז ככה... הכרתי בחור ממש נחמד באוניברסיטה, אנחנו לומד ביחד כמה קורסים - והוא ממש מקסים.
הוספתי אותו בפייסבוק אחרי שאזרתי אומץ מטורף - והיה ברור לי שאני רוצה שזה יתפתח לכיוון רומנטי, אני לא הכי מאמינה ב"ידידות בין גבר לאישה".
דיברנו בפייסבוק במשך חודש (בתקופת מבחנים) - כשאנחנו מדברים בעיקר על נושאים שקשורים ללימודים כשמדי פעם גם התבלחו להם דברים שלא הכי קשורים. לבחור יש די המון ידידות, ותמיד הרגשתי מאוד מבולבלת כשדיברתי איתו. לפעמים הרגשתי שהוא זורק רמזים שהוא רוצה מעבר, אבל זה לא באמת התפתח למשהו.
קבענו לעשות עבודת הגשה ביחד - החלפנו מספרי טלפון והתחלנו גם להתכתב מעט בוואטסאפ.
אחרי תקופת המבחנים, החלטנו לשבת יום אחד ולהתחיל את העבודה - אני הרגשתי שיש כימיה בינינו, השיחה ממש זרמה ובאמת היה לי כיף. שוב, זרמנו לשיחות על דברים שלא קשורים ללימודים; הוא סיפר לי על הטיול שהיה לו, ונתן לי להקשיב להקלטה שלו מנגן על גיטרה. ישבנו בספרייה עם אוזניות (אוזנייה אחת אצלו ואחת אצלי) - ואני לא יודעת, הכל שוב גרם לי להרגיש שאולי הוא נמשך אליי.
בסופ"ש שלאחר מכן, הצעתי לו שנראה סרט ביחד, סרט שהוא רצה לראות. והוא החזיר לי תשובה מסוייגת נורא - אמר שהשבוע הוא עמוס (הוא באמת בחור עמוס. הוא לומד, עובד ועושה מלגה מסויימת) אבל שאנחנו לגמרי צריכים לקבוע, אמר שכשהוא ידע מה קורה איתו, אז נדבר ונמצא זמן לזה.
זה השלב שממש בלבל אותי.
השבוע, הצעתי לו לצאת איתי... (שוב, אזרתי אומץ שלא ידעתי שיש לי. אני ביישנית בטירוף!) והוא, אמר (כתב, יותר נכון. זה היה בהודעות); שהוא יוצא עם מישהי, שזה רק בהתחלה של הכל, אבל שנראה לו לא מתאים שהוא יתחיל לצאת עם עוד מישהי. שזה נורא מחמיא לו, ושהוא לא יתן לזה ליצור אי נעימות בינינו.
השתדלתי להיות בוגרת, והגבתי לו שזה בסדר, שהצעתי לו כי הייתי צריכה לפרוק את זה, ושיהיה לו בהצלחה איתה. והוא מצידו, ניסה ישר להחזיר את זה למקום הרגיל ואמר שהוא שמח שאנחנו עושים את העבודה ביחד, ושפספסת אחלה סיור בעיר (הוא לקח שתי חברות שלי באותו השבוע) ושהוא מבטיח להשלים לי אותו.
יומיים אחרי שהצעתי לו, ראיתי אותו באוניברסיטה. הוא התנהג כאילו הכל כרגיל - אמר שלום, נתן לי נשיקה בלחי. ולאחר מכן, כשראיתי אותו שוב; זרקתי לו היי, מה קורה? - כי הוא ישב לבדו ולמד. והוא אמר שהוא לומד ושהוא ממש חייב קפה - אז אמרתי לו "אז יאללה, בוא לקפה". והוא ישר קם - התעקש לשלם על הקפה שלי גם (יודעת שזה מטופש שהתווכחתי איתו על זה. כי זה סה"כ 6 ש"ח אבל לא מסוגלת להרגיש שאני "חייבת" למישהו) ופטר את זה "פעם הבאה את תזמיני אותי לקפה".
ישבנו שם ודיברנו על מלא נושאים - ואז הוא זרק שיש מצב שהוא יעזוב את החוג שאנחנו לומדים ביחד, מה שאומר שהוא לא יהיה חייב לעשות את העבודה יחד איתי. אבל שהוא עדיין לא יודע - וצריך עוד לבדוק את זה.
ו...אוף. אני מבולבלת ממש.
אני יודעת שאני לא צריכה לחשוב על זה - אבל... אני לא מצליחה שלא לתהות אם ה"אני יוצא עם מישהי" זאת הייתה פשוט הדרך שלו לומר שהוא לא רוצה אותי אבל עדיין לצאת בסדר, כדי לשמור על יחסים טובים, או שהוא באמת יוצא עם מישהי.
אני לא יודעת אם אני צריכה לנסות ולהמשיך להתיידד איתו או להתרחק לחלוטין.
אני באמת מחבבת אותו וזה מתסכל אותי ברמות. :\
