שלום... אשמח לעזרה...
ראשית יש לציין ששם המשתמש אינו שלי* אז ככה, אני בחורה בת 21, בת לשני הורים במשבר. ההורים שלי עד לפני כמה חודשים ספורים היו כמו זוג מאוהב. רק כשאמא שלי התחילה להכנס לצ'טים והכירה חברות חדשות הכל כבר אחרת... היא יוצאת קצת, מבלה ואוהבת את זה. עכשיו רק שמעתי את הצד של אבא שלי והוא אמר לי שהיה לו בהתחלה קשה מאוד עם זה ושנשבר לו הלב והוא בכה והכל. ושהוא מתקונן לרע מכל ושיש דברים שצריך לשנות כמו הפרדת חשבונות בבנק והם לא ישנים יותר יחד. אני יודעת שהם אוהבים, אבל משהו לא מסתדר כאן. הם כל היום סבבה עד שמגיע הלילה, אבא ישן בסלום ואמא בחדר. שמעתי את שני הצדדים, אמא צודקת אמא טועה, אבא צודק אבא טועה. רע לי... אני רוצה לעשות משהו, אבל מה??? חשבתי להזמין להם חדר במלון ל- 2 לילות. אני יודעת שאני משפיעה עליהם אז חשבתי להגיע לפניהם ולכתוב לכל אחד מכתב ושם מה אני חושבת (אנחנו מאוד פתוחים במשפחה). מצד אחד משהו בי מאוד רוצה לעשות את זה ומצד שני אני פוחדת לטעות. אמא שלי כל כך עצבנית, אבא שלי פגוע ולא מצליח לדבר איתה למרות שהוא כבר הפסיק והוא גם אמר לי המילים האלו: "אני לא פראייר, היא הולכת לחדר שאני מדבר איתה, פתחתי את העיניים, זה לא מה שהיה פעם" אני לא מנסה לשקר לעצמי אבל אני יודעת שהם כן רוצים להיות בסדר אבל כל אחד דואג לאגו הטיפשי שלו. מה לעשות? בבקשה תעזרו לי... ורק אל תכתבו: "תניחי להם כמו שהם" מודה לכל מראש. מור.
ראשית יש לציין ששם המשתמש אינו שלי* אז ככה, אני בחורה בת 21, בת לשני הורים במשבר. ההורים שלי עד לפני כמה חודשים ספורים היו כמו זוג מאוהב. רק כשאמא שלי התחילה להכנס לצ'טים והכירה חברות חדשות הכל כבר אחרת... היא יוצאת קצת, מבלה ואוהבת את זה. עכשיו רק שמעתי את הצד של אבא שלי והוא אמר לי שהיה לו בהתחלה קשה מאוד עם זה ושנשבר לו הלב והוא בכה והכל. ושהוא מתקונן לרע מכל ושיש דברים שצריך לשנות כמו הפרדת חשבונות בבנק והם לא ישנים יותר יחד. אני יודעת שהם אוהבים, אבל משהו לא מסתדר כאן. הם כל היום סבבה עד שמגיע הלילה, אבא ישן בסלום ואמא בחדר. שמעתי את שני הצדדים, אמא צודקת אמא טועה, אבא צודק אבא טועה. רע לי... אני רוצה לעשות משהו, אבל מה??? חשבתי להזמין להם חדר במלון ל- 2 לילות. אני יודעת שאני משפיעה עליהם אז חשבתי להגיע לפניהם ולכתוב לכל אחד מכתב ושם מה אני חושבת (אנחנו מאוד פתוחים במשפחה). מצד אחד משהו בי מאוד רוצה לעשות את זה ומצד שני אני פוחדת לטעות. אמא שלי כל כך עצבנית, אבא שלי פגוע ולא מצליח לדבר איתה למרות שהוא כבר הפסיק והוא גם אמר לי המילים האלו: "אני לא פראייר, היא הולכת לחדר שאני מדבר איתה, פתחתי את העיניים, זה לא מה שהיה פעם" אני לא מנסה לשקר לעצמי אבל אני יודעת שהם כן רוצים להיות בסדר אבל כל אחד דואג לאגו הטיפשי שלו. מה לעשות? בבקשה תעזרו לי... ורק אל תכתבו: "תניחי להם כמו שהם" מודה לכל מראש. מור.
