שלום.אשמח לדעתכם
אני נמצא כרגע בפרשת דרכים בחיים וקשה לי מאוד לקבל החלטות לגבי המשך חיי הנישואים שלי.
אני נ+2 מזה 6 שנים.
מראש אני ובת זוגי לא התאמנו.שנינו ממנטליות שונה וחינוך שונה.אבל למדנו לחיות עם זה.
רוב השנים היינו עסוקים להביא לעולם שני ילדים ומצאנו עצמנו ללא זוגיות זמן רב.
אני מצידי ניהלתי רומן מזה 4 חודשים (בבקשה לא לשפוט) שנחשף מצד אישתי.
חייב לציין שאני אוהב את האשה שניהלתי איתה רומן (היא גרושה),יש בינינו כימיה מדהימה,תקשורת והבנה.
אני מאוד אמביוולנטי לגבי חיי הנישואים מצד אחד ולגבי המאהבת מצד שני.
אשתי מוכנה לסלוח למרות שאני רואה שמאוד קשה לה.
אני מצידי לא בטוח שאני יכול לחוות איתה מה שחוויתי בחוץ,מה גם שמעולם לא היתה בינינו תקשורת מסוימת.
מאוד קשה לי עם המחשבה שלא אראה את ילדיי הקטנים יום יום וזו הסיבה שבגללה אני למעשה נשאר. (אולי גם בגלל בנוחות)
אשמח לדעת אם מישהו היה במצב דומה או אם יש למישהו תובנות
תודה וסליחה על האורך
אני נמצא כרגע בפרשת דרכים בחיים וקשה לי מאוד לקבל החלטות לגבי המשך חיי הנישואים שלי.
אני נ+2 מזה 6 שנים.
מראש אני ובת זוגי לא התאמנו.שנינו ממנטליות שונה וחינוך שונה.אבל למדנו לחיות עם זה.
רוב השנים היינו עסוקים להביא לעולם שני ילדים ומצאנו עצמנו ללא זוגיות זמן רב.
אני מצידי ניהלתי רומן מזה 4 חודשים (בבקשה לא לשפוט) שנחשף מצד אישתי.
חייב לציין שאני אוהב את האשה שניהלתי איתה רומן (היא גרושה),יש בינינו כימיה מדהימה,תקשורת והבנה.
אני מאוד אמביוולנטי לגבי חיי הנישואים מצד אחד ולגבי המאהבת מצד שני.
אשתי מוכנה לסלוח למרות שאני רואה שמאוד קשה לה.
אני מצידי לא בטוח שאני יכול לחוות איתה מה שחוויתי בחוץ,מה גם שמעולם לא היתה בינינו תקשורת מסוימת.
מאוד קשה לי עם המחשבה שלא אראה את ילדיי הקטנים יום יום וזו הסיבה שבגללה אני למעשה נשאר. (אולי גם בגלל בנוחות)
אשמח לדעת אם מישהו היה במצב דומה או אם יש למישהו תובנות
תודה וסליחה על האורך
