שלום אנשים
כבר כמה זמן (שבועות? חודשים?) שאני קורא הודעות בפורום, ועכשיו החלטתי גם לכתוב בו. היה לי היום מבחן ארוך ומתיש, ובשבוע שהיה לי ללמוד אליו ממש לא תיפקדתי, למדתי רק חלק מהחומר, וגם אותו לא באופן מובנה. ניגשתי למבחן מתוך ידיעה שאצטרך לגשת למועד ב´. אוקיי, אז אני סטודנט, שנה שניה, ומזה כשנה מאובחן כ-ADHD כלומר כלקוי למידה. החיים של סטודנט מאובחן בלי ספק קלים יותר מאשר בלי להיות מאובחן. ניתן לקבל חונך, ויש התאמת זמן של רבע שעה נוספת לכל שעת בחינה. חזרה לבחינה: תוספת הזמן מאריכה את הבחינה משלוש שעות לשלוש שעות ו-45 דקות. אני באופן אישי, משתמש בכל דקה, אם כי לכולם ברור שכמעט אי אפשר לשמור על רמת ריכוז סבירה בפרק זמן כזה ארוך גם בלי הפרעת הקשבה שבגינה מקבלים את ההתאמה. אממה ? ככה המערכת בנויה. בקיצור, דווקא רמת הציפיות הנמוכה סייעה לי להמנע מהמתח והייתי מפוקס, מה גם שלא היתה בחינה קשה ושיחק לי המזל והיו שאלות בדיוק על החומר שלמדתי. בקיצור, לא יהיה כנראה מועד ב´, לפחות לא במקצוע הזה. השנה התחלתי לקחת ריטלין, קודם רגיל ועכשיו SR. אני עדיין לא התפקסתי ממש על המינונים, ובינתיים אני לא מרגיש תרומה גדולה. אני מקווה שאני לא מאלו ההתרופה לא משפיעה עליהם. בכל מקרה, אני מרגיש שאין מספיק נסיון עם לקויי למידה + מבוגרים + ריטלין. בזמן האחרון אני מתחיל יותר ויותר להבין את מהות הפרעת הקשב: בכיתה יש דברים שאני תופס לפני כולם, את הדברים הכי טריוויאלים, אני לא מצליח לקלוט. למזלי, אין לי את הדיס-ים דיסלקציה, דיסקלקוליה, ודיסגראפיה, אם כי הכתיבה שלי איטית להחריד, ולאחרונה מתחלפות לי אותיות מדי פעם. אני חושב שקשה לי לסנן את הגירויים שהיד שולחת לראש בזמן שאני כותב. לסנן גירויים. פה אני חושב נמצאת הבעיה. חומר הלימוד, אנקדוטות של המרצה, רעשים מבחוץ, הכל מתחרה בתוך הראש על תשומת הלב שלי. טוב, בקיצור. הנה אני כאן, ככותב, ולא רק כקורא. יש מיליון דברים שיש לי להגיד, דברים שאני נתקל בהם יום יום, חלק עצות שאני יכול לחלוק וחלק דברים שהייתי שמח ללמוד.
כבר כמה זמן (שבועות? חודשים?) שאני קורא הודעות בפורום, ועכשיו החלטתי גם לכתוב בו. היה לי היום מבחן ארוך ומתיש, ובשבוע שהיה לי ללמוד אליו ממש לא תיפקדתי, למדתי רק חלק מהחומר, וגם אותו לא באופן מובנה. ניגשתי למבחן מתוך ידיעה שאצטרך לגשת למועד ב´. אוקיי, אז אני סטודנט, שנה שניה, ומזה כשנה מאובחן כ-ADHD כלומר כלקוי למידה. החיים של סטודנט מאובחן בלי ספק קלים יותר מאשר בלי להיות מאובחן. ניתן לקבל חונך, ויש התאמת זמן של רבע שעה נוספת לכל שעת בחינה. חזרה לבחינה: תוספת הזמן מאריכה את הבחינה משלוש שעות לשלוש שעות ו-45 דקות. אני באופן אישי, משתמש בכל דקה, אם כי לכולם ברור שכמעט אי אפשר לשמור על רמת ריכוז סבירה בפרק זמן כזה ארוך גם בלי הפרעת הקשבה שבגינה מקבלים את ההתאמה. אממה ? ככה המערכת בנויה. בקיצור, דווקא רמת הציפיות הנמוכה סייעה לי להמנע מהמתח והייתי מפוקס, מה גם שלא היתה בחינה קשה ושיחק לי המזל והיו שאלות בדיוק על החומר שלמדתי. בקיצור, לא יהיה כנראה מועד ב´, לפחות לא במקצוע הזה. השנה התחלתי לקחת ריטלין, קודם רגיל ועכשיו SR. אני עדיין לא התפקסתי ממש על המינונים, ובינתיים אני לא מרגיש תרומה גדולה. אני מקווה שאני לא מאלו ההתרופה לא משפיעה עליהם. בכל מקרה, אני מרגיש שאין מספיק נסיון עם לקויי למידה + מבוגרים + ריטלין. בזמן האחרון אני מתחיל יותר ויותר להבין את מהות הפרעת הקשב: בכיתה יש דברים שאני תופס לפני כולם, את הדברים הכי טריוויאלים, אני לא מצליח לקלוט. למזלי, אין לי את הדיס-ים דיסלקציה, דיסקלקוליה, ודיסגראפיה, אם כי הכתיבה שלי איטית להחריד, ולאחרונה מתחלפות לי אותיות מדי פעם. אני חושב שקשה לי לסנן את הגירויים שהיד שולחת לראש בזמן שאני כותב. לסנן גירויים. פה אני חושב נמצאת הבעיה. חומר הלימוד, אנקדוטות של המרצה, רעשים מבחוץ, הכל מתחרה בתוך הראש על תשומת הלב שלי. טוב, בקיצור. הנה אני כאן, ככותב, ולא רק כקורא. יש מיליון דברים שיש לי להגיד, דברים שאני נתקל בהם יום יום, חלק עצות שאני יכול לחלוק וחלק דברים שהייתי שמח ללמוד.