איש יקר בחולצת פסים
New member
שלום אנשים...
מה שלומכם? כמובן שגם השבוע התגעגתי לכולכם, וכמובן ששוב עברתי על כל ההודעות שנכתבו בשביל להיות הכי מעודכן ולא לפספס כלום. ואני חייב לציין שזה מתחיל להיות משימה קשה יותר משבוע לשבוע בגלל שיש כל כך הרבה אנשים וכל כך הרבה הודעות. אז השבוע היה לי קצת יותר קל כי קפצתי לפה באמצע השבוע לביקור קצר (מה לא עושים בשביל לנסות לשמח קצת את תומר). בכל אופן, שמח לחזור כמו בכל שבוע (ובכלל עוד חודש וחצי אני יוצא לחפש"ש (חופשת שחרור) אז בכלל אני ישרוץ פה הרבה... בכל מקרה, חזרתי עכשיו מאילת (הייתי שם מיום שלישי בצהריים, מטעמי צבא, והיה כל כך כיף, כי חוץ מלבלות לא עשינו כלום), זאת עיר מדהימה. יש שם משהו באוויר שפשוט משחרר.... ושגיא, למרות שלא מצאת זמן לראות אותי, אני לא כועס, רק קצת חבל לי. תומר, ברכותיי על הציון והחלמה המהירה, יהיה טוב ופחות כואב
רותם, תמיד טוב שאת פה, ואת צריכה להיות פה יותר ואחרון חביב, נדבוש, לאחר קריאתי את הודעותיך השבועיות, אהבתך הגדולה לרייטינג, ניסוח כתיבתך, וגילך, משוכנע אני שאתה הוא בני האבוד והאהוב (ואפילו את אשתך אני אוהב). מהיום רואה אני בך כבן טיפוחיי (פרודג'יי), ראה הוזהרת. בכל אופן, מכיוון שתמיד יש לי סיפור קצר שמתקשר לעברי אחרי שאני חוזר משבוע ב"צבא" אז הנה זה. כל מי שנהג לאילת באוטו, יודע שהדרך האמיתית, מתחילה כאשר יוצאים מבאר שבע ומתחילים לנסוע במדבר. וובכן, מכיוון שהכול סמלי בחיים, איך שיצאנו מבאר שבע עצרנו לתדלק, ואחרי שקנינו נשנושים וקולה (כי חייבים) ניפחנו אוויר בצמיגים, והתעסקנו שעה עם הגלאי רדאר שלנו (מי שלא מבין אני יסביר אח"כ, אין לי כוח), ויצאנו מהתחנת דלק, פתחנו את הרדיו, שהיה סגור, ובדיוק אז, שיצאנו לדרך, הכול מוכן, פנינו דרומה, והיינו צריכים עוד פוש אחד, התחיל השיר, שאם הוא לא מתאים ליציאה לדרך/נהיגה, אז אני לא יודע מה כן, "בעיר יפה ומלאת געגועים..." איזה הרגשה טובה. גל
מה שלומכם? כמובן שגם השבוע התגעגתי לכולכם, וכמובן ששוב עברתי על כל ההודעות שנכתבו בשביל להיות הכי מעודכן ולא לפספס כלום. ואני חייב לציין שזה מתחיל להיות משימה קשה יותר משבוע לשבוע בגלל שיש כל כך הרבה אנשים וכל כך הרבה הודעות. אז השבוע היה לי קצת יותר קל כי קפצתי לפה באמצע השבוע לביקור קצר (מה לא עושים בשביל לנסות לשמח קצת את תומר). בכל אופן, שמח לחזור כמו בכל שבוע (ובכלל עוד חודש וחצי אני יוצא לחפש"ש (חופשת שחרור) אז בכלל אני ישרוץ פה הרבה... בכל מקרה, חזרתי עכשיו מאילת (הייתי שם מיום שלישי בצהריים, מטעמי צבא, והיה כל כך כיף, כי חוץ מלבלות לא עשינו כלום), זאת עיר מדהימה. יש שם משהו באוויר שפשוט משחרר.... ושגיא, למרות שלא מצאת זמן לראות אותי, אני לא כועס, רק קצת חבל לי. תומר, ברכותיי על הציון והחלמה המהירה, יהיה טוב ופחות כואב