מצטרף להמלצתו של מנדי
חסידות מודז'יץ מוכרת לי היטב כ"אימפריה" של שירה. לא יהיה נראה מוגזם לומר, שאדמו"רי מודז'יץ לדורותם הלחינו אלפי ניגונים לכל עת. כמה מאות מהם ניתן למצוא ע"ג תקליטורים של ר' בן-ציון שנקר (אם אינני טועה, עד כה יצאו 3 סדרות של 4 תקליטורים כל אחת). גם חסידי חב"ד יודעים לשמוח היטב ואף אדמו"ריהם הלחינו לא מעט ניגונים אבל לדאבוננו מיום נפילתו למשכב של האדמו"ר האחרון, שממנו לא קם, פסקה ההלחנה בבית חב"ד והחל עידן "מלך המשיח". עם זאת למיטב ידיעתי באירועים ציבוריים מובהקים לא נשמעת הקריאה "יחי אדוננו..." וכו'. כך בהחלט ניתן להצטרף לשמחה מבלי להיות מושפע מסממנים זרים. עוד המלצה יש לי עבור הירושלמים או האורחים, שישהו בירושלים בחג במרחק הליכה סביר מישיבת "מרכז הרב". סדר ההקפות בישיבה הוא כדלהלן: רבני הישיבה מכובדים בפסוקי "אתה הראית" ולאחריהם ריקוד קצר של כל התלמידים למילות "כי מציון תצא תורה" וחוזר חלילה פעם נוספת. לאחר מכן הפסקה בת כשעה (לפני ההקפות), שבה מתפנים כל באי הישיבה לסעודת ליל החג, ו... זה מתחיל
"אנא ה' הושיעה נא! אנא ה' הצליחה נא!..." וכו' והשמחה והריקודים נמשכים אל תוך הלילה במשך מספר שעות. על כגון זה ניתן לומר: מי שלא ראה שמחת תורה תורה בישיבה, לא ראה שמחת תורה מימיו. לאלה, שמתגוררים או מתארחים במרחק רב מהישיבה מומלץ להתפלל קרוב לבית, להשתתף בהקפות בבית הכנסת ולאחר הסעודה להגיע לישיבה. בשם איתי שמעתי, שגם בשכונת "מאה שערים" יהיה שמח. נסו! לכל היותר הדרך מ"מאה שערים" לישיבה היא במרחק של כחצי שעה הליכה (פחות מאשר מהלך "ואדי קלט"). העיקר, שיהיה שמח!