שלום אנשים מעניינים

[נטאשKה]

שלום אנשים מעניינים

אני חובבת מושבעת של מרטין ושל מד"ב ופנטזיה בכלל, קראתי את הספרים מהרגע שיצאו (באנגלית בעיקר) וחיכיתי את השנים הארוכות והמתסכלות בין ספר לספר (במיוחד עד לחמישי...) וביליתי אותן בהפרחת הרבה תיאוריות שחלק מימשו את עצמן וחלק ממש לא

צפיתי בעונה הראשונה של הסדרה ובפרקים הראשונים של השנייה נשברתי. יש לי הרבה כבוד למה שעשו יוצרי הסדרה, אך כמי שמגיעה מהספרים שוני מסוים שהם יצרו בדמויות ובעלילות עצמאיות (ליטלפינגר הוא דוגמה מובהקת לכך, אני פשוט לא יכולה לסבול את מה שהוא הפך להיות בסדרה. הדמות היחידה שמבחינתי לא "התקלקלה" בכלל היא הדמות של טיריון, שכנראה פשוט אי אפשר לקלקל כי היא כתובה כ"כ טוב

) פשוט עצבן ותסכל אותי יותר מדי.

הייתי בפורום הזה כשהוא נפתח ובכל מיני גלגולים שונים שלו, בכינוי שונה, ושמחתי שהוא חזר ונפתח עם עליית הסדרה.

האם יש לי מקום בפורום למרות שהפסקתי לצפות בסדרה?

ברוכים הנמצאים

 

[Zarniwoop]

שלום!

הלוואי שהייתי מגלה את הספרים לפני הסדרה..

כדאי לך לראות את העונה השלישית היא ממש טובה לעומת העונה השניה הזוועתית. אבל אני חושש שלא תאהבי את טיריון כי הוא שונה לגמרי מהספרים. הוא בחור הרבה יותר טוב מוסרית.

קראת עוד ספרים של מרטין? כי אין לי עם מי לדבר על Dying of the light שממש אהבתי.

 

[נטאשKה]

קראתי את הנובלות

שפורסמו באנגלית וקראתי את מסעות טאף, שלא נפלתי ממנו בכלל. לא מכירה את הספר שציינת... שווה קריאה או יותר דומה למסעות טאף?

לא כ"כ אכפת לי שמשנים דמויות לצורך ההבנייה הטלויזיונית שלהן ואין לי בעיה שלסדרה יש חיים משל עצמה והיא מבצעת שינויים ויוצרת גם סצינות עצמאיות לגמרי, אבל לתחושתי היו בסדרה מקרים שפשוט עיוותו את המהות הבסיסית של הדמויות וזה כבר ממש תסכל אותי.

לא מדברת על עידון, מה שנשמע שאתה מתאר על טיריון, על מנת שלצופים תהיה דמות הזדהות חזקה יותר. ברור לי שספרים כ"כ מורכבים אי אפשר להעביר באותה רמת מורכבות לטלוויזיה. המורכבות צריכה להיות מותאמת למדיום וזה הגיוני.

באמת שיש לי המון כבוד ליוצרים כי העובדה שהעמידו סדרה ברמה גבוהה כ"כ מספרים כ"כ מורכבים, עם כ"כ הרבה דמויות, עלילות משנה ומורכבות עלילתית, גם מוסרית ופילוסופית היא בכלל בכלל לא מובנת מאליה... אבל מצאתי את עצמי פשוט יושבת ומתעצבנת וסובלת, אז בסוף הפסקתי.

 

[Zarniwoop]

עוד לא קראתי מסעות טאף

אבל מותו של האור הוא מעולה לדעתי. אומנם זה הספר הראשון שמרטין כתב והוא בהחלט השתפר מאז ככותב, אבל זה בהחלט מהנה.
טכנית זה מדע בדיוני אבל הסיפור הוא סיפור של התנגשות תרבויות. שוב מרטין בונה עולם עם תרבויות עמוקות, דמויות מורכבות וטויסטים טובים.

וגם fevre dream היה מהנה. טייק מרענן על ערפדים.

ה"עידון" של טריון לא בא במקום, במיוחד לא בHBO שהיו לה דמיות הרבה יותר רקובות מוסרית ושהצופים מאוד אהבו אותם כמו טוני סופרנו ואל סוורנגן לדוגמה.

אבל אני מבין שצריך להסתכל על הסדרה והספרים כשני דברים שונים ולמזלי אני עדיין מוצא עניין בסדרה.

 

[נטאשKה]

האמת נשמע טוב ועשית לי חשק

אני אנסה אותו. תודה

 

[agamkedem]

תקרא את מסעות טאף.

הוא היצירה המוקדמת הטובה ביותר של מרטין, לדעת רבים (ואני ביניהם). לוקח נושאים כבדים ומתייחס אליהם בקלילות סוחפת, הומור ושנינות. פשוט מצוין.

מותו של האור תורגם ?

 

[Zarniwoop]

זה בהחלט ברשימה שלי

וארמגדון ראג ואוסף הסיפורים הקצרים dreamsongs.
מתישהו אני אגיע לזה.

אין לי מושג אם מותו של האור תורגם..

 

[agamkedem]

מסעות טאף הוא מעולה.

 

[נטאשKה]

אין עוררין על הכישרון של מרטין

אני לא נהנתי ולא התחברתי למסעות טאף. עניין של טעם

 

[R o t e m O p]

ברגע שיהיה לי קצת כסף מיותר

אני מתכוונת לקנות את DYING OF THE LIGHT ואת ארמגדון ראג...

כרגע אני קוראת את החלק הראשון של DREAM SONGS וזה ממש ממש מוזר לקרוא סיפורים שג'ורג' ר"ר מרטין כתב בשנות נעוריו.
אני רוצה להגיע לסיפורים היותר מוכרים שם, כי כרגע אני עוד בחלק החובבני והבוסרי של האונתולוגיה וכמו שכבר ציינתי זה פשוט מוזר.
בין לבין יש שם גם קטעי ביוגרפיה מאוד משעשעים.

אולי זה המקום להודות שקראתי בנוסף גם את מסעות טאף, חלום קדחת ו-ווינדהייבן, ואף אחד מהם לא תפס אותי כמו ששאוש"ק.

 

[Zarniwoop]

זה נחמד לראות את ההתפתחות שלו

בסיפורים הקצרים.

 

[R o t e m O p]

ברוכה השבה!

מידי פעם שבים וצצים החבר'ה הותיקים של הפורום, וזה תמיד נחמד ומבורך.

כרגע עיקר הדיון נסובב סביב הסדרה, אחרי הכל היא כרגע משודרת...אם כי אפשר להגיד בבטחה כי הרוב המוחלט של הכותבים הקבועים קראו את הספרים אז הדיון לא מוגבל רק לנושא ז.

את יותר ממוזמנת העלות תיאוריות ישנות וחדשות

 

[נטאשKה]

בנתיים קראתי מעט אחורה ואני רואה שבהחלט יש דרך להשתלב כל עוד מקפידים על חוקי הספויילרים