שלום אנשים... יש לי בעיה...
טוב, אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים, אבל אני מרגישה שאתם מאוד מקבלים וזורמים כאן, אני נוח לי לשפוך את ה
יש לי חבר, שנה וחצי. קוראים לו ליאור, הוא סטודנט בטכניון, ו...זהו פחות או יותר. אני רוצה לציין לפני זה שאנחנו גרים במרחק של שעה וחצי אחד מהשני. מתחילת הקשר שלנו אני מרגישה שהוא לוקח אותי כמובן מאליו. הוא לא יוזם הרבה פגישות, הוא לא מתקשר יותר מדי, וכו'. אני יודעת שהוא אוהב אותי, אבל...כשאנחנו לא ביחד אני לא מרגישה את זה. קרה כמה פעמים שהוא הבריז לי /ביטל ברגע האחרון ופעם אחת כזאת הייתה אתמול. לא ראיתי אותו בשבת, בגלל שהיה לו מבחן ביום א', אתמול, וסיכמנו שהוא יבוא אליי אתמול בצהריים, אחרי המבחן. עוד שלחתי לו ביום א' בבוקר הודעה: תבוא מהר, אני מתגעגעת אליך. הקיצר, ב4 אני רואה שהוא עדיין לא הגיע, אני מתקשרת אליו, והוא אומר לי: אני עייף, בדיוק נרדמתי, ואמרתי לו: אבל שיניתי תוכניות כדי להיפגש איתך. אז הוא אמר: טוב, אז אני מתארגן ומגיע. אחרי שעתיים, אני רואה שהוא עוד לא בא, אני מתקשרת אליו, ואומרת לו: מה נסגר? איפה אתה? ואז הוא כזה: הלכתי להסתפר. שומעת, לא בא לי לנהוג בגשם וגם אין לי כוח, אז אני אבוא מחר. הייתי כל כך בשוק שלא עניתי. כלומר, אמרתי לי ביום שישי שתבוא, וידעת ששיניתי תוכניות בשביל זה, ולפני שעתיים אמרת לי שאתה מתארגן ובא, ועכשיו אתה מבטל??? הייתי כ"כ מאוכזבת (כי מאוד התגעגעתי אליו, ואני עדיין) ששתקתי, והוא היה צריך לסגור. אחרי כמה זמן דיברנו במסנג'ר ואפשר לומר שרק רבנו. הוא אמר לי משהו בסגנון: אפשר לחשוב שאת הרמטכל, מה קרה אם לא ביטלתי לך היום, אז אני אבוא מחר. כאילו, לפי ההרגשה שלי, ככה לא מתנהג מישהו שאוהב את חברה שלו. מי שרוצה לראות את חברה שלו יבוא גם אם יש גשם, (הוא לא נהג חדש או משהו) וגם אם הוא קצת עייף, כי הוא מתגעגע אליה ורוצה לראות אותה. בכל אופן, אחרי המריבה הזאת של אתמול, לא שמעתי ממנו בכלל, וגם הבוקר לא שמעתי ממנו למרות שהוא היה אמור לבוא אליי, אבל אני לא מתכוונת להתקשר אליו. אני מרגישה כמו סמרטוט רצפה. תראו, אני יודעת שיש בני זוג אדישים, שיש כאלו שיגידו- הוא רוצה לראות אותך והוא אוהב אותך, אבל הוא אדיש... ובכל זאת, אני ממש מדוכאת כרגע, מסתובבת בבית בחוסר מעש ורק מחכה שהטלפון יצלצל, ו...לא יודעת. מתחילת הקשר ככה זה היה, והוא אומר שהוא אוהב אותי אבל המעשים מראים אחרת ואני כולי בדיכאון כבר.
טוב, אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים, אבל אני מרגישה שאתם מאוד מקבלים וזורמים כאן, אני נוח לי לשפוך את ה
