שלום אנשים יפים

[isi stoler]

שלום אנשים יפים

אני שמח לראות שיש יותר ויותר אנשים שמבינים מהי חירות אמיתית. מעגלים שהולכים וגדלים של בני אדם שמבינים שהאושר שלהם תלוי רק בהם ולא באף אחד אחר. אנשים שלומדים לקבל את הרגשות שלהם ולנתב אותם, אנשים שלומדים לקבל את עצמם ולאהוב את עצמם-ולא חושבים שאהבה עצמית זה מילה גסה. פעם ראשונה שאני פה וכיף לי לראות את ההודעות כאן. אני ינצל את המכתב הזה כדי קצת להתלבט וקצת להוציא ולשתף. היתה לי חברה 3 וחצי שנים. ארבע שנים שאני רדפתי אחריה, לא ידעתי את הכלל של "ואהבת לרעך כמוך" (תאהב את חברך כפי הכוחות שיש בתוכך) ופשוט איבדתי את עצמי דרך הקשר איתה, נתתי לה מעבר לכוחותי, לא ידעתי להגיד לה לא, לא ידעתי להיפרד כשהיה צריך, לא העזתי לכעוס. פשוט הדחקתי עוד ועוד, והפכתי נפשית ממש לצל של עצמי. בסופו של דבר אפילו התארסנו, וכל הזמן האמנתי שיהיה בעתיד בסדר ואני רק צריך עוד קצת להשתדל ויהיה לי טוב איתה.. שנאתי את ההורים שלה שנכנסו לנו לנשמה, היא עצמה לא קיבלה אותי, ורצתה שאני אהיה מה שהיא רוצה. בניסי ניסים נפרדנו לפני חודשיים (אלוהים שלח לי את האנשים הנכונים בשניה הנכונה בחיים כדי שידריכו אותי ויעזרו לי..) אבל אני לא מצליח לחזור לעצמי, אני עובד על לאהוב את עצמי, עובד על לא ליפול לייאוש, אני מדחיק את כאב הפרידה ממנה, וזה משפיע לי על כל החיים, אבל אני לא מצליח לשחרר את זה, אני מפחד מדי להתגעגע אליה, מפחד מהכאב שנמצא שם. וכשאני כותב את זה פתאום אני מבין שהכל זה דמיון שלי, אני מדמיין שאני ייתפרק וזה מה שמפחיד אותי. (כבר תודה לכם על ההקשבה עד כה.) מוזר לי הדואליות הזו, שאני מתגעגע אליה למרות שהיה לי רע איתה ופשוט נאנסתי ואנסתי את עצמי נפשית. (מדהים כמה רע אדם מסוגל לעולל לנפש של עצמו. אני מחפש כיום מקומות לשאוב מהם כח, אני מרגיש קצת חלש, וזה אחת הסיבות שאני לא מצליח להתמודד עם הפרידה הזו. אני באמת מפחד להתפרק. אין לי כיום שום בסיס תומך חוץ מעצמי(ואלוהים לפעמים), יחד עם הפרידה ממנה עזבתי את הדת, נמאס לי לשנוא את אלוהים, ולעבוד דמות קשה רודנית ומגעילה. אני לומד כיום לאהוב אותו וליצור איתו קשר בלתי אמצעי. אני יודע שלהגיד תודה נותן המון כח. אני לומד שלקבל את עצמי ואת המציאות נותן לי המון כוחות. אני מחפש עוד רעיונות. כמו"כ רעיונות איך להתמודד עם הכאב של הפרידה יתקבלו בברכה. אני יודע שלהדחיק זה לא בריא אבל אני לא מצליח (רוצה באמת..) לחוות את כאב הפרידה ועד שאני לא ישחרר אותו הוא יישאר ויפריע. עד כאן לשתף יש לי התלבטות. הרי אני זה שנותן אהבה לעצמי, אני לומד שאני לא תלוי בשום אדם כדי שיהיה לי טוב ואני אהיה מאושר. א"כ למה אני צריך עוד אדם שיגביל את החיים שלי, לא עדיף להיות בודד וללמוד לאהוב ולהשלים עם עצמך כך שלא תהיה זקוק לאף אדם? כל הזדקקות שווה תלות, ואני הספיקה לי בחיים תלות אחת לא בריאה ואין לי כח לעוד אחת. מצד שני אני רוצה חברה - לא יודע למה אבל זה שם.. אולי זה רגש מוטעה, אולי אני פשוט לא מספיק אוהב את עצמי, לא מבין את הצורך הזה. תודה על ההקשבה, רק לכתוב על מה שמציק לי כבר שיפר את ההרגשה שלי שבת שלום

 

[אורןסטורן]

פרידות,שיר כאב....

שלום לך. כנראה עד קץ כול הקיצים אנחנו נדע כי פרידה היא דבר חיובי שנעשתה על מנת הגעתנו למקום טוב יותר עבורנו,אך מצד שני זה תמיד יכאב. אם אתה שלם עם הפרידה(ונראה כי אתה שלם לפי דברייך)אז רק הזמן משחק כאן תפקיד,וגם לחוות את הכאב והלבד זה חלק מהעניין כי אנו בני אדם ואל לנו להתכחש לרגשותנו.

 

[חברה אמיתיתתת]

ערב טוב לכולם תודה על האיחולים אורן

כל פרידה כשלעצמה משאירה משקעים,גם אם אנחנו כביכול שלמים איתה יש צביטה בלב,ונכון הזמן יעשה,עושה את שלו. נעים מאוד חברים קפצתי לקצת לבקר מחלימה תודה לאט לאט נשתמע. לילה של אור ה

ואהבה ב ל

ממני חברה אמיתיתתת.

 

[לחיות בהרמוניה]

../images/Emo24.gif איך את מרגישה עכשיו?

 

[חברה אמיתיתתת]

../images/Emo51.gifמתוקה מחלימה ואופטימית מחייכת

 

[ליידי סנו המקורית]

שמחה לראותך איתנו חברה אמיתתת

שמחה לראות שאת מחלימה איזה כיף אוהבת ומחבקת אותך יקירתי אצור איתך קשר מחר בינתיים לילה קסום מלווה בשמיכת הפלאים הטוויה מאור אהבה ושמחה שזורה ברקמת חיוכים חיבוקים ונשיקות לכסות בלילה שיהו לך חלומות מתוקים ממני ליידיסנו

 

[אורלי_ל]

היי ../images/Emo140.gif

אני מזדהה איתך בעניין של כאב הפרידה, ומסכימה שזה צריך ללמד אותך דברים על עצמך, כמו לאהוב את עצמך ועוד דברים שרק אתה יודע. לגבי ההתלבטות אם להיכנס שוב לקשר - זה מובן כרגע כי כאב הפרידה עוד טרי. אני לא מסכימה שכח קשר הוא תלות. האדם הוא יצור חברותי ובעיקר זוגי בדר"כ, ולפחד להתקשר למישהו רק כדי לא להיות תלוי לדעתי זו הקצה השני של להיות תלוי במישהו. זו גם סוג של תלות. המון הצלחה לך בדרכך החדשה! אורלי

 

[לחיות בהרמוניה]

ברוך הבא ../images/Emo24.gif

התהליך שאתה עובר, ההחלטות שלקחת, כל מה שהצלחת ליצור עם החיים שלך הוא מופלא ומשמח אותי מאד

פשוט התחלת באמת ליצור לעצמך את המציאות שבה אתה חי. פתחת את העיניים אחרי הרבה זמן של תרדמה. טבעי שאחרי תרדמה כל ארוכה שפתאום יעלו כל מיני פחדים, ספקות, חשש, תהיות, ואי רצון להיות שוב במקום הזה. אל תדאג. אם תמשיך להיות מודע וער אתה לא תהיה שוב במקום הזה. מתי שהוא תוכל ליצור קשר עם מישהי, הפעם ממקום בריא של שניכם. לא קשר של תלות, אלא מישהי שתקבל אותך כמו שאתה, מישהי שתקבל את עצמה כמו שהיא, קשר של חופש ולא של מחנק או פחד וציפיות. קח את הזמן. זה יבוא

בינתיים באמת תעבוד על הקבלה העצמית. אתה בדרך הנכונה

אפשר לעבוד על קבלה עצמית דרך ספרים, הצטרפות לקורס, הצטרפות ללימודים, אלו או אחרים, עבודה עם הילר/ית, כתיבה וקריאה בפורומים, התחברות עם אנשים שגם עוסקים באותו נושא ועוד ועוד.... לגבי הפחד לעסוק בכאב הפרידה. אני ממליצה לך לא להדחיק אותו, אלא להתבונן בו. ללטף את הפחד, להסתכל עליו, לחבר את עצמך, לבכות, לשחרר, לבטא את מה שאתה מרגיש בתוך עצמך. לגבי הפחד להתפרק, גם אם הוא בדמיון שלך. אתה יכול להודות לפחד הזה. הפחד הזה מונע ממך להתפרק. כן!! זה התפקיד שלו

אז תודה לפחד הזה שהוא שומר עליך. ואתה יכול במקום לעבוד רק עם הפחד, להתמיר אותו לאהבה. אהבה למצב שאתה יציב, או אהבה למצב שאתה מסוגל להכיל את הכל, או אהבה למצב שאתה מלא באהבה...או כל דבר אחר שיצור את את המציאות ההפוכה לזו שהפחד מגן עליך מפניה. אם לא הובנתי אז אני אתן דוגמא. למשל יכול להיות פחד מתאונות דרכים. והאהבה היא אהבה למצב שאני בריאה ושלמה. האהבה יוצרת את המציאות הרצויה לנו, בעוד שהפחד שומר עלינו מפני המציאות ההפוכה. יש לי עוד הרבה לכתוב אבל זהו לבינתיים

קח בחשבון שאלו רק ההצעות שלי. אולי מתאים לך לנהוג אחרת.

 

[isi stoler]

תודה רבה!

למדתי ממך משהו חשוב

 

[לחיות בהרמוניה]

../images/Emo39.gif

 

[keoser]

../images/Emo45.gif ../images/Emo24.gif ומזדהה איתך!

אני מסכים עם מה שכתוב פה -- לא יכולתי לנסח זאת בצורה יותר טובה. (ועזרת לי קצת ד"א אני מניח שקראת את ההודעה שלי (ואם לא, אתה מוזמן! . קיבלתי את הכעס שלי והאכזבה. הכעס והאכזבה שלי לא נובעות ממנה, כלל וכלל לא! הרגש הזה נובע *רק ממני*, מהפגיעה באגו שלי. אני שופט את עצמי על זה שלא אהבתי את עצמי מספיק, על זה שלא הסכמתי לקבל את עצמי כמו שהייתי, על 20 שנה בעצם שלא באמת הייתי מאושר, ותמיד חיפשתי את האושר במקומות אחרים. אני עובד היום על להתגבר על השפיטה הזו. אני מקבל את השפיטה הזו, מודע לה, לא מתכחש אליה. היה לי מזל. היא חתכה איתי אחרי 11 חודשים, לא הייתי נפרד ממנה. כמוך, הרגשתי שאנסתי את עצמי, אבל התעלמתי מזה. רציתי להרגיש את האהבה של אחר, כי לא אהבתי את עצמי, הרי כולנו רוצים להרגיש נאהבים. ברגע ששמתי את האושר שלי בידיים שלה -- הייתה לה שליטה עליי -- כל פרצוף חמוץ, כל בקשה קטנה. בעצם שאני חושב על זה, אהבתי את עצמי ולכן נתתי לה את כל מה שנתתי, ויותר. אני חושב שחלק מהאהבה כלפיה נבעה מאנוכיות, בגלל הרגשת האהבה שהיא הקרינה כלפיי. אני אשאל אותך -- למה אתה מתגעגע? אליה? אל סוג הבן-אדם שהיא הייתה? אל הקשר שלכם? אל ההרגשה שיש לך מישהו לחזור אליו בסוף היום? אל ההרגשה שאתה נאהב? התשובה במקרה שלי הייתה האחרונה. זה מה שהיה לי הכי חסר. ביאס אותי שאין לי מישהו לחלוק איתו את החיים, אבל זה כבר לא היה רלוונטי. לא היה איכפת לי מזה ברגע שחתכו לי את סם האהבה שלי. אני יכול להגיד לך שלא ידעתי עד לא מזמן כמה לא אהבתי את עצמי, כמה בעצם לא קיבלתי את עצמי. אבל אתה יודע מה נורא? לא הייתי מודע לזה. הייתי בטוח שאני אוהב את עצמי. הייתי בטוח שקיבלתי את עצמי -- בדיוק כמו שאני! כיום יש לי את הצורך בבת זוג. הבעיה היא שאני לא מוכן לקבל מישהי בחיים שלי. איך אני יכול לאהוב אחרת כשאני לא אוהב ומקבל את עצמי עדיין? החלטתי לחכות עם זה עד שאני אחקור את עצמי. ברגע שזה יקרה, כמו שלחיות בהרמוניה כתבה לך, אתה תוכל לקבל אדם לחיים שלך בקשר בונה, בריא, תומך ואוהב באמת. זה מה שיש לי לתרום לך, מקווה שעזרתי בדרך זו או אחרת. תכתוב פה, תנסה להבין (כמו שעשית) דרך כתיבה. אישית אני הבנתי עוד כמה דברים על עצמי, תוך כתיבת ההודעה הזו. בהצלחה בכל דרך שתבחר

 

[לחיות בהרמוניה]

../images/Emo45.gif

 

[isi stoler]

אני מאוד הזדהתי עם ההודעה שלך

וזה מה שנתן לי את הכח לכתוב את שלי.. הרגשתי שותפות , והשתתפות תודה!

 

[חברה אמיתיתתת]

ערב טוב לחיות יושבת וקוראת ...../images/Emo140.gif

ואכן יש הרבה מה ללמוד מדברייך.גם בי יש פחד,תלות באיש שלי,פחד בחולי שאני נמצאת כרגע(לא לדאוג לא קריטי אבל פוחדת).זה גוזל ממני את רוב שעות היום.ומודה לחברה שחיברה אותי עם האנשים הנפלאים בפורום שלמות פנימית,וגם הערב נכנסתי לקצת לפורום הזה קוראת ואומרת הרבה תודה שאתם קימים.RAMA69 חמודה אשמח אם תצרי עימי קשר לגבי ריקי רוצה לשמוע פרטים.מצורף אימייל בכרטיס האישי תודה מראש. לילה שכולו שלוות הנפש והגוף אור ואהבה ישרור ב

ענק. ממני חברה אמיתיתתת.

 

[לחיות בהרמוניה]

../images/Emo24.gif הי חברה אמיתיתת ../images/Emo13.gif

לגבי הפחד מהחולי.....אני מציעה לך להתבונן בתפקיד שנותן לך החולי הזמני הזה. זאת אומרת, מה משרת זה שחלית ועברת ניתוח? יש לך יותר זמן לעצמך? יש יותר תשומת לב? מתייחסים אליך בעדינות יותר? משהו אחר? כשתמצאי את אפקטים הלוואי שזה מעניק לך, תוכלי לטפל בהם ישירות...

 

[light fairy1]

היי

מקרה דומה קרה לי בשבוע שעבר. מדובר בחברה שהייתה הכי טובה שלי במשך 10 שנים. אני כל כך פחדתי לומר לה את האמת שלי, פחדתי שהיא פשוט תעלב. פחדתי להראות לה שאני כועסת עליה, ופחדתי לא לחייך אליה ולא לומר לה שאני גאה בה ואוהבת אותה.. אבל יום אחד.. בערך לפני שבוע, לא הצלחתי להתאפק יותר, ואמרתי לה בעדינות שאני לא מסכימה איתה בכלל! ושאני חושבת שהיא צריכה לקחת את עצמה בידיים ולהפסיק לזרוק את עצמה עלי כל פעם שרע לה. כמו שאמרת: "ואהבת לרעך כמוך"... אחרי שאמרתי לה את האמת שלי היא שנאה אותי.. אך אני התאהבתי בעצמי יותר. ואני מודה לה על כך שהיא הראתה לי את החוזק של האמת שלי. אלה הם החיים שלה והגורל שלה וכל מה שקורה לה הוא שלה. ואני הייתי רק המלווה שלה לתקופה מסוימת ועכשיו דרכינו התפצלו.(וכל כך הוקל לי. כאילו סלע ירד ממני) לימדתי אותה הרבה והיא לימדה אותי המון, ובהבנה הזאת שיחררתי אותה.

 

[לחיות בהרמוניה]

נפלא ../images/Emo45.gif משמח מאד לקרוא!!!

 

[מחפש משמעות]

תזרום עם עצמך

לדעתי אתה לא צריך להתעסק בנושא של התמודדות עם הכאב, תעבור את התקופה כמו שאתה עובר זה גם חלק ממך והדרך שלךך לקבל דברים, הכאב יצוף יום אחד החוצה אולי בתקופה שבה תהיה חזק יותר ומסוגל להתמודד עם הכאב שלך. לכל אדם יש צורה אחרת של התמודדות: האחד הכחשה השני התאבלות ממושכת, אולי אתה טיפוס של הדחקה וזה בסדר זה מי שאתה, יבוא יום שבו תרגיש חזק יותר ואז תוכל להסתכל בכאב הזה, ואולי לא תקרא לו כבר כאב אלא בשם אחר ואז יהיה לך קל יותר להבין את כל מה שקרה שם ולפרש את מערכת היחסים הזו. אני במקומך גם לא הייתי מגיעה למסקנות חפוזות הרי בטוח שהיה לך טוב שם אם נשארת כל כך הרבה זמן, שאבת משהו מהמערכת הזו, תשתדל בשלב מאוחר יותר להבין מה החזיק אותך שם אבל עכשיו פשוט תזרום.

 

[לחיות בהרמוניה]

ברוך הבא לפורום ../images/Emo141.gif

ותודה! נראה לי שזה עוזר לשמוע מגוון דיעות

 

[richel1]

כל כך מזדהה איתך

הי אני חדשה פה וכשקראתי את הדברים שלך כל כך הזדהתי כי קרה לי דבר דומה . גם לי היה חבר 3 וחצי שנים גרנו ביחד והאהבה פרחה-כך לפחות חשבתי ,בדיעבד אני מבינה שזה היה סוג מסוים של תלות/הרגל או כל דבר אחר,לא הייתי מאושרת אבל תמיד היה לי ברור שאיתו אני אתחתן. קרה מקרה מאוד מאוד מאוד מצער שאותו לא אפרט כאן ועכשיו וניפרדנו ,עברו עליי חודשיים נוראיים: חזרתי להורי לא מצאתי את עצמי וגרוע מזה לא קיבלתי ולא אהבתי את עצמי,שנאתי את עצמי ואת העובדה שזה כל כך השפיע עליי ,בכיתי המון,אבל באיזשהו מקום נשארתי עם הרגליים על הקרקע וידעתי שזו רק תקופה ושזה יעבור והכל יסתדר בסופו של דבר.ואז התחלתי לחשוב שאני צריכה חבר חדש מישהו להיות איתו עד שהבנתי :עד שאני לא אקבל את עצמי ואגשים את עצמי אין לי מה לחפש חבר. מה שכולם אומרים שהשינוי מתחיל מעצמנו כל כך נכון.עצתי לך היא שתיקח את הפרידה הזו למקומות חיוביים ותזכור כי מעז יצא מתוק תלמד להכיר את עצמך יותר, תלמד שלהיות ללא חברה זה לא אומר שאתה לבד (ממש ממש לא)-לדעתי זו דרך מצויינת להתמודד עם הכאב-תזכור שאתה זה אתה בזכות עצמך בלבד ולא בזכות אדם כזה או אחר,נכון שאנשים יכולים להשפיע עלינו ואפשר ללמוד מכל אחד הרבה אך בסופו של דבר אני תמיד נשאר אני.אל תפחד להוציא את הכעס המרירות העצב או כל הרגשה אחרת החוצה תאמין לי שבסופו של דבר זה מחזיר את הכח בצורה זו או אחרת...תעזר בחברים קרובים ובמשפחה, אין לך מושג כמה זה עוזר.תבטא את רגשותייך אני למשל בתקופה האחרונה התחלתי לצייר, תעשה דברים שאתה אוהב ושמעניינים אותך.ותזכור שאתה רק עובר תקופה, מותר לך להתגעגע אליה, גם אם היה לך רע איתה עברת איתה תקופה לא מבוטלת שאי אפשר למחוק בהינף יד אך בהחלט ניתן להתגבר עליה.ולדעתי התיאוריה שלך שכל הזדקקות שווה תלות שגויה ,זה שאתה רוצה או זקוק לדבר כלשהו לא אומר שאתה לא יכול בלעדיו והוא זה שיהיה עמוד השידרה שלך,להיות עם מישהו לא בהכרח אומר שאתה צריך להיות תלוי בו,להיות עם מישהו מצריך שותפות הבנה ואהדה לדעת לאהוב לדעת להיות ביחד אך יחד עם זאת להשאר אתה ,ולא לאבד את עצמך בדרך. שיהיה לך כל טוב והרבה בהצלחה. ותזכור שבסופו של דבר יהיה בסדר החיים בנויים מתקופות והכל עובר-רק אל תשכח להתמודד עם דברים ולא להדחיק.