זה בדיוק העניין -
מונחים שתורגמו וקיבלו פרשנות מסויימת בתקופה אחת קיבלו פרשנות אחרת בתקופות אחרות. לכאורה אותו מונח, בפועל שימוש שונה לגמרי, שימוש שגם נותן משמעות אחרת, מתוך תפיסות שונות. סטנדרטיזציה של המונחים השונים נעשתה מאוחר יחסית (בסין, למשל, הוקם משרד מיוחד לסטנדרטיזציה בשלב מסוים - 國立編譯館, אבל הוא לא ממש עבד, ורק מאוחר יותר נעשתה סטנדרטיזציה משמעותית). המונח נשיא ארה"ב תורגם בזמן מאוד קרוב על ידי חלק מהאנשים כ 華旗合部大選 (המנהיג הנבחר של מדינות הנס המאוחדות או משהו כזה) ועל ידי אחרים כ 美國總統 - המונח המשמש גם היום. היות והרעיון שיש הבדל בין נשיא לבין ראש ממשלה (ובין המערכות הפוליטיות שמאפשרות את ההבדל) לא היה נהיר דיו בתחילה, היו גם לא מעט בלבולים בין השניים. בכל אופן, חשוב לזכור את הקשרים ההדוקים בין סין ליפן בהקשר זה של יצירת צירופים חדשים למונחים מערביים. דמויות כגון NISHI AMANE במאה ה 19, שהיו קשורים ישירות למייג'י (אם כי החלו עוד קודם בעבודתם בנושא) והעדיפו דגמים אחרים על פני גרמניה, חשובים מאוד להבנת ההיסטוריה של המונחים השונים. כך גם משלחות שונות לעולם - גם לגרמניה, אבל בשנות ה 60 וה 70 גם לאמריקה ולמקומות אחרים באירופה - הביאו מודלים שונים, ובתקופה הזו הוויכוחים על השיטה הפוליטית הנכונה ליפן היו מאוד מעניינים. שאלת התרגום הייתה חשובה לאותם אנשים, שכן הם ראו בתרגום כלי לדחיפת רעיונותיהם הפוליטיים. המודל הגרמני, אגב, שימש רק באופן חלקי - זכור שקיסר יפן במייג'י לא בדיוק היה איש מאוד ביצועי, וכך גם בגרמניה, כך שוודאי שצריך גורם ביצועי דוגמת ר"מ. בכדי לקשר