שלום, אני נוסעת... (ט)

[netushit]

שלום, אני נוסעת... (ט)

כל כך הרבה mixed emotions .....
אני במשקל הכי נמוך שלי ever מאז התפרצות הפרעת האכילה...
המון מחשבות חולות ביותר מתעצמות ומרגישה שאט אט מכלות כל קול בריא והגיוני שהיה או יכל להיות לי...
המחשבות על לחזור לארץ וישר להתאשפז קיימות ויחד איתן פחד עצום מלחזור לשם...
אבל נמאס לי, כואב לי כל יום שאני חייה, אם אפשר בכלל לומר שאלו חיים, אנשים מזהים את המבט החלול העיניים השקועות ומתחילים להעיר, הגוף חלש, עור צהוב סימנים כחולים צצים ואני- אני בשלי... האמת שאני בכלל מרגישה שזאת לא אני שם שלא מאפשרת לי לחיות כמו כולם ולאכול כמו כולם... (כמו הדוגמא של ילד שבא לקחת איזה ממתק והאבא נותן לו מכה ביד) זה בדיוק מתאר את התחושה שלי... אבל מי זאת בעצם היד המרשעת והמענה ?!? שאלות, מלא שאלות...

שלא תבינו לא נכון, אני רוצה לטוס, רוצה לבלות, לשכוח מהכל, לאכול עם הלהקה במסעדות בלי לדפוק חשבון...פשוט מן הסתם מתבקש שבמצב פיזי ונפשי כמו עכשיו נקודת ההתחלה היא כבר לרעתי...
אנסה להלחם במחשבות ובסמפטומים שכל כך פעילים כרגע, כדי שכן אוכל להפיק את המירב מהנסיעה....ובאמת להינות.

אחרי החזרה, כבר יהיה מה לדבר על אשפוז, כי הגיעו מים עד נפש !!
בכל אופן אתגעגע לפורום, לכתיבה ולקריאה פה גם כן...
נשתמע, מקווה שרק בשמחות...
תחזיקו לי אצבעות!!
נ.ב
אנסה לכתוב מידי פעם כשיהיה wireless ולעדכן מה מצבי...
ליל מנוחה

 

[Hilla1987]

לכמה זמן את נוסעת?...

אני חושבת שמהנקודות הכי נמוכות בחיינו אנחנו צומחים ומחליטים על שינוי שיהפוך אותנו לחלוטין.

אני מקווה שתצליחי לשמור על עצמך כמה שאפשר ושתחזרי מהר ותוכלי לטפל בעצמך...

 

[חלומותשל אחרים]

דרלינג

שיהיה בהצלחה, תהני מלא מלא מלא
ואל תשכחי לשמור על עצמך שם.
תזכירי לעצמך בשביל מה את שם בעצם, ובשביל זה צריך לאכול..

 

[פרפר בתוך אגרוף]

אוי, נטושית

עצוב לי לקרוא שככה.
את כל כך יפה, כל כך זוהרת,
ועצוב שאת מוכנה לכבות את האור הזה שבך, להחליש את עצמך,
בשביל... בשביל מה, בעצם? להיות יותר רזה? להרגיש בשליטה? להעניש את עצמך? לא ברור לי מה הדבר שבשבילו את מוכנה ככה...

הלוואי שתתני לעצמך להנות. הלוואי שהנסיעה הזו תחזיר את סדר העדיפויות שלך לסדרו הנכון, תאוורר ותשחרר.
מקווה שתצליחי, תהני, תזהרי ותרקדי, ותעשי לעצמך הרבה טוב

מחכה לשמוע ממך כשאת חוזרת.

 

[lital172]

יפה שלנו.

אני כולי מקווה שאת נהנית . עושה את הדבר שאת אוהבת ומשתחררת ומאפשרת לעצמך לשמוח. משמח אותי שאת מחליטה שדי ושצריך אישפוז ומבינה שההמשך יהיה רע מאוד. יש בזה משהו מרגש.. רק תשמרי על עצמך שם... ואז תחזרי לטפל בעצמך. להילחם.. ואנחנו פה.