שלום!! אני חדש פה...

שלום!! אני חדש פה...

אני בן 17, ממשפחה דתית, הומו וחוזר-בשאלה... כבר שנה שלמעשה, חוץ מההורים שלי ואחת מ-2 האחיות שלי, כולם (כולל אחותי השנייה ואח שלי) יודעים על הנטיות המיניות שלי, ועל הסטטוס הדתי שלי...
אני כבר הרבה מאוד זמן מרגיש שאני לא יכול להמשיך להסתיר את העניין מההורים שלי... קראתי המון חומר על העניין, ואני מודע לתגובות שעלולות להיות להם, אבל בכל מקרה הגעתי להחלטה שאני רוצה לספר להם הכל. אי לכך, רציתי להתייעץ איתכם- איך לדעתכם כדאי לספר להם את זה? ובעיה- אבא שלי בחיים לא יסכים לפנות לעזרה- לא לקבוצת תמיכה, לא לפסיכולוג, ולא לשום דבר בסגנון... איך אני אוכל לעזור לו להתמודד עם זה למרות זאת? תודה מראש
איסילמיר
 

יעל Y

New member
מעניין לדעת יותר על התקשורת במשפחה

האם לספר להם בנוכחות האח והאחות שיודעים? איך הם קיבלו את הידיעה? האם לספר להם לקראת סופו של השבוע ... שמפגיש עם ההכנות לשבת והליכה לבית הכנסת כ'קבוצת התמיכה'... האם בתוך הקהילה הדתית יש אפשרות להעזר ? יעל
 
תשובות חלקיות (פרטים נוספים): ../images/Emo13.gif

אח שלי חוזר בשאלה בעצמו... הוא סיפר להורים על החזרה בשאלה לפני שנתיים... יש לו עדיין מריבות עם ההורים שלי, אבל זה יותר בגלל שהוא מאוד בקטע של "למרוד" בכל מה שהם אומרים, ופחות בגלל שהם לא מקבלים את זה... אח שלי קיבל את זה בצורה מבינה ומקבלת לגמרי, והוא אומר שנראה לו שהוא בעצמו בי, למרות שהוא לא מתכוון לעשות כלום בקשר לזה בזמן הקרוב- הוא רוצה להתנסות קודם עם בנות... אחותי שיודעת היא הבת הבכורה במשפחה, והיא מאוד דוסית (אבל דתית לאומית...)- היא בת 23, נשואה+ ילד, וגרה ברובע המוסלמי בירושלים... כשסיפרתי לה היא היתה קצת בשוק, ואז התחילה להתעניין... בסה"כ היא קיבלה את זה בצורה מאוד טובה, ולא היו לה שום תגובות שליליות לזה... אחותי השנייה היא עוד יותר דוסית (התחתנה ישר בסוף י"ב עם תלמיד ישיבה, עכשיו היא בת 22, נשואה+ 2 ילדים...) (אבל גם היא דתית-לאומית...), ולה עוד לא סיפרתי... היא גם די מרובעת (היא ובעלה עדיין מציקים לי על זה שאני צמחוני- כבר שנתיים...
) אמא שלי שמו"צניקית במקור, ושומרת מצוות רק בגלל שהיא התחתנה עם אבא שלי... לפי ההערות שלה כשהיא רבה עם אבא שלי, היא היתה מעדיפה בכלל שאני אלמד בחינוך חילוני... גם לפני כמה ימים היא נתנה לי רמזים שהיא יודעת הכל בקשר לזה (היא שאלה אותי על לדוג' אני מדבר עם הפסיכולוגית שלי ולא איתם- אז אמרתי לה שכשיגיע הזמן אני אגיד להם, ואז היא שאלה אם אני מוריד את הכיפה, ואם זה קשור לנטייה מינית... התחמקתי מתשובה...) ואבא שלי הוא אדם דתי-לאומי, מאוד סגור רגשית, ואני חושב שהוא גם חושד בדברים האלה- אבל הוא פשוט בחיים לא יגיד כלום, גם אם הוא ידע בוודאות... זה האופי שלו...
זהו, מצטער שחפרתי קצת, אבל הייתי צריך להסביר את המרקם החברתי הקצת מוזר של המשפחה שלי כדי שיבינו... אממ... אני חושב שמה שכתבתי קצת עזר להבין את העניין של התקשורת בתוך המשפחה, אבל את השאלות האחרות לא ממש הבנתי... כאילו, לא ממש הבנתי אם אילו שאלות או הצעות...
אודה על הסבר....
 

יעל Y

New member
אז ככה ...

נראה ששיחה עם אמך תהיה יותר בקטע של לאמת תחושות שהיא שאלה אותן אחת לאחת 'מוריד כיפה וקשור לנטייה מינית'... היא בעצם הושיטה לך כפפה רק שעדיין לא הרמת אותה... מבחינתה היא 'הדליקה בלינקר' מוכנה לסיבוב. בתקשורת המשפחתית נראה שאתה קושר את המרובעות לרמת הדוסיות - היותר דוסים במשפחה האחות הצעירה והאב מגלים יותר סגירות ומרובעות והאחרים מסמנים קבלה: האח והאחות ונראה שגם האם יכולה ואפילו מזמינה לדבר על הנושאים. אתה צריך לבדוק איך אתה רוצה לדבר בשיחה משפחתית בנוכחות האחים שכבר יודעים ומקבלים כתמיכה עבורך בשיחה ... או בשיחה עם כל אחד לחוד... הבן שלי למשל סיפר לי במוצאי שבת בשיחה איתי לבד.. ולקראת החזרה שלו לצבא .. לא יודעת אם זה היה מתוכנן אבל בהחלט יכולתי להבין את העיתוי... כשכתבתי על האפשרות לקראת שבת... בתור חילונית ללא הרבה מושג על .. נראה לי שהתפילה היא זמן של להיות בדיבור עם האלוהים כערוץ שיכול לבטא כאב וערוץ שאפשר לקבל נחמה ובכל מקרה זמן לעכל את הדברים. בכל מקרה קח בחשבון שמי שמופנם ישאר מופנם וכנראה גם יבחר להתמודד עם הנושא באופן שהוא מכיר ויודע... ומי שמרובע כנראה ישמר מכל מה שעשוי לערער את שלוותו בריבוע... נראה שאתם משפחה מאד מגוונת ולמרות הקשיים יש אפשרות לבחור ולמצוא את הדרך והביטוי האישי של כל אחד. בהצלחה, יעל
 
קןדם כל, תודה!! ../images/Emo13.gif

למעשה, חשבתי לספר לאחותי לבד, בשיחה אישית... להורים שלי, לעומת זאת, חשבתי לספר בשיחה עם שניהם ביחד- על מנת למנוע צורך של אחד מהם להסתיר את העניין מהשני... בכל מקרה, שוב תודה!
 
למעלה