שלום אני חדש פה

פרוגיא

New member
לא מסכים

אני מבין טוב מאוד את הגישה שלך אבל מבחינה מעשית אין בה שום תועלת. אתה סבור שמי שאוהב את מריליון כנראה יאהב גם את אנגלגארד, אני מטיל בכך ספק רב. אתה באמת חושב שמי שאהב שירים כמו קיילי ונהנה לשיר שירים של מריליון יוכל להנות מהיצירות המורכבות של אנגלאגרד ? אולי האנשים מסביבך, אבל אם מעריץ מריליון יקנה את אנגלאגרד עפ"י המלצתך אני חושב שהוא יתאכזב (מה שלא יקרה אם הוא יקנה את IQ, פנדרגון, ספוקס בירד ואחרים). העניין העקרוני מבחינתי גם הוא קשור במידה מסוימת לרוח הכתיבה, נאו פרוג מבחינתי זו פופיזציה של הפרוג ואני לא עושה זיהוי בלעדי עם מריליון. זה מתבטא בכתיבה מבוססת שירים (לא קטעים אינסטרומנטליים) קצרים עם המבנה המוכר של בית ופזמון, לא מסובכים מבחינה מוזיקלית. לפי ההגדרה הזו (שהיא שלי בלבד) אני מניח שתסכים שאנגלגארד לא שייכת לסגנון.
 

begone

New member
אבל אבל אבל

הניאו-פרוג התחיל אמנם בחיקוי של ג´נסיס, אבל התופעה עצמה (של להקות פרוג בשנות השמונים והתשעים שעושות במודע פרוג כמו אז) היא הרבה יותר רחבה כיום. אני רואה שקשה לך מאוד להפנים את העובדה שמריליון לא מייצגת את הניאו בדיוק כפי שקרימזון לא מייצגת את הפרוג עצמו. מה שמייצג את הניאו היא הגישה הכללית, ולא להקה ספציפית. עובדה, למשל, שבפורום רוק מתקדם אתה מוצא הרבה אנשים שאוהבים את מריליון ואוהבים את אנגלגארד בו-זמנית.
 
טוב, עוד ויכוח שהולך לשום מקום

בשני הפורומים הקיימים לרוק מתקדם בארץ, אני מכיר רק אדם אחד, יונתן בר יהודה, שכתב שהוא אוהב את המוסיקה של מריליון. אחד. אחד זה הרבה, אני מבין. כל תת זרם ברוק המתקדם בדרך כלל ניתן לזיהוי סגנוני. אין שום סיבה שבעולם שדוקא "ניאו-פרוג" יוגדר על פי כרונולוגיה.
 

begone

New member
תוסיף עוד אחד

אני. ויש עוד הרבה. אני יכול לתת שמות, אבל זה מעייף.
 
למעלה