שלום אני חדש בפורום
שלום אני ניר ואני כבר סמוי כאן איזה חודשיים קראתי את הספרים של הארי פוטר לפני הרבה זמן (את חמשת הראשונים באופן מעמיק ואת שני האחרונים באופן מחופף (הם יצאו כשהייתי בצבא, כן אני חאטייר) ולאחרונה חזרתי אליהם (אני כרגע קורא מחדש את ספר 6).
הנקודה ששמטרידה אותי היא סלית'רין הבית של ה"רעים" 1) ממה שמצטייר נראה שמודובר בבית שכולו צרה צרורה להוציא חריגים וגם הם "גואלים" את עצמם יותר ממה שהם גואלים את סלית'רין(סנייפ הוא דוגמה נהדרת לזה וזה עוד בא ממי שסנייפ הוא אחד ששני הדמיות האהובות אליו לאורך כול הדרך גם אחרי הספר הששי).
שנית לאור העובדה שרוב אוכלי המוות הם מסלית'רין כלומר על הנייר הם אמורים להיות ערמומים ושאפתנים לכן הגיוני לי שיהיו בניהם חתרנים בלתי נלאים. כלומר אוכלי מוות חזקים ושאפתנים מספיק כדי לרצות לחסל את וולדי כדי לתפוס את מקומו בהנהגה (ומכיוון שהם ערמומים הם מין הסתם יעדיפו לחתור למטרה הזאת דרך מניפולציות ותככים ולא בפעולה ישירה). היסטוריה מלמדת שזה בדרך כלל בסביבות של אנשים שאפתנים כמו עולם העסקים, הפוליטיקה, צמרת הצבא ולהבדיל אלף הבדלות המאפיה. כן זה הגיוני שיהיו הרבה אוכלי מוות נאמנים עם מפחד ועם מאידואולגיה אבל עדיין.
שלום אני ניר ואני כבר סמוי כאן איזה חודשיים קראתי את הספרים של הארי פוטר לפני הרבה זמן (את חמשת הראשונים באופן מעמיק ואת שני האחרונים באופן מחופף (הם יצאו כשהייתי בצבא, כן אני חאטייר) ולאחרונה חזרתי אליהם (אני כרגע קורא מחדש את ספר 6).
הנקודה ששמטרידה אותי היא סלית'רין הבית של ה"רעים" 1) ממה שמצטייר נראה שמודובר בבית שכולו צרה צרורה להוציא חריגים וגם הם "גואלים" את עצמם יותר ממה שהם גואלים את סלית'רין(סנייפ הוא דוגמה נהדרת לזה וזה עוד בא ממי שסנייפ הוא אחד ששני הדמיות האהובות אליו לאורך כול הדרך גם אחרי הספר הששי).
שנית לאור העובדה שרוב אוכלי המוות הם מסלית'רין כלומר על הנייר הם אמורים להיות ערמומים ושאפתנים לכן הגיוני לי שיהיו בניהם חתרנים בלתי נלאים. כלומר אוכלי מוות חזקים ושאפתנים מספיק כדי לרצות לחסל את וולדי כדי לתפוס את מקומו בהנהגה (ומכיוון שהם ערמומים הם מין הסתם יעדיפו לחתור למטרה הזאת דרך מניפולציות ותככים ולא בפעולה ישירה). היסטוריה מלמדת שזה בדרך כלל בסביבות של אנשים שאפתנים כמו עולם העסקים, הפוליטיקה, צמרת הצבא ולהבדיל אלף הבדלות המאפיה. כן זה הגיוני שיהיו הרבה אוכלי מוות נאמנים עם מפחד ועם מאידואולגיה אבל עדיין.
