שלום אני חדש בפורום

[yuni9]

שלום אני חדש בפורום

לא הספקתי להציג את עצמי כראוי. למרות שהספקתי כבר להגיב מעט בפורום. בכל שלום לכולם... אני קצת חדש בעניין הפורומים. חזרתי בתשובה בין כיתה ו' לז'. וגם פחות או יותר באותו זמן גיליתי את הנטיה שלי. כיום תלמיד ישיבה לפני גיוס לצבא...

 

[leopold5]

ברוך הבא! מקווה שהשכנים יהיו יפים בעיניך

ספר קצת על עצמך, שנכיר. אני סקרן: מה הביא אותך בגיל כל כך מוקדם לחזור בתשובה? בברכה, ליאו

 

[yuni9]

באופן פשוט במקרה

המשך יבוא...

 

[avitano]

ברור שהשכנים יהיו יפים בעיניו :]

לא לזלזל באנשים המדהימים שיש פה !!!

 

[מרי לנ3ח]

הם גם פנויים?? ../images/Emo8.gif

 

[avitano]

חחח לא יודע תשאל אותם :]

 

[yuni9]

טוב עכשיו קצת יותר באריכות...

את ההזדמנות לחזור בתושבה אני חייב לאימא שלי שהתקרבה לחב"ד (כך שגם להם יש לי הכרת טובה) והציעה לי לנסות בית ספר דתי. למרות שדווקא מבחינה לימודית בכיתה ו' הסתדרתי מצויין והיו לי ציונים טובים. וניסיתי. אחר כך התחזקיתי באופן הדרגתי. ואחר כך (כיתה ח'-טי) עיקר התהליך היה להביא את מה שעשיתי בישיבה לבית. כולל תפילות, שמירת שבת. וגם את הכשרות אני חייב לשתי ההורים שלי.. וההורים שלי נהיו מסורתיים כך שזה היה הרבה יותר קל. מבחינת האווירה בבית בשבת בעיקר. וחוץ מזה למדתי בישיבה תיכונית. ואחר כך בחרתי ללכת לישיבה גבוהה ללמוד. (למרות שהייתה הווא אמינא רצינית ללכת לעתודה בסוף וויתרתי על כך.) נ.ב. נראה לי שכתבתי קודם על כך? אולי זה יוכל להוסיף משהו...

 

[yuni9]

תוספת על עצמי

ייתכן שאני עדיין קצת צעיר ואופטימי. אבל אני חושב שכתבתי שאני מוכן לשתי דרכים. לנסות לשנות את הנטיה. ואם לא אז לנסות למצוא דרכים להתמודד עם כך. אבל אני עדיין מנסה למצוא דרך לשינוי. בטווח הרחוק יותר נראה אם נצליח מה טוב. וגם אם לא אני עדיין מקווה למצוא מישהי להתחתן איתה. ונראה לי שלא אסתיר ממנה את עובדת היותי מי שאני. למרות שאולי זה יהיה קצת יותר קשה מקשר רגיל שהוא מספיק מסובך גם ככה. אבל לזה יש עוד זמן. מאחר ואני מתגייס עוד מעט. חשבתי לנסות בעניין זה ללכת לפסיכולוג. למרות שיש לי רתיעה מסוימת מכך. אני הולך על זה. וכרגע אני מברר כרגע אפשרויות שונות עם רבנים שמכירים פסיכולוגים. או אישית, או דרך אלו שהלכו אליהם. באופן כללי אני לא רואה בעיין שלילית מי שהולך לפסיכולוג. שהרי ייתכן שלפעמים צריך מישהו שיעזור. אבל את העבודה אני אצטרך לעשות בעצמי ממילא. ואולי זה יעזור לי גם להכיר קצת יותר את עצמי, דווקא על ידי גורם חיצוני. גם אם לא אשנה את מי שאני עכשיו אוכל לפתח כיוון חדש לעתיד. וכמו כן צריך שיהיה פסיכולוג ירא שמיים. ככה שלפחות הוא יתחיל להבין אותי ולנסות לעזור לי. בנוסף לכך נרשמתי לאחרונה לתפוז. על מנת שאוכל להיות בקשר עם חברים בפורום שאוכל לדבר על כך איתם. מאחר ולא מצאתי אתרים דיים שעוסקים בכך. דבר נוסף שלא פרסמתי הוא שיש לי (אבל לא באותה רמה שהייתה בישיבה התיכונית ) גם כן בעיה של הוצאת זרע לבטלה. אמנם בישיבה המצב הרבה יותר טוב. (אני מחזיק מעמד במשך הרוב המוחלט של הזמן) כשאני חוזר הביתה ההתמודדות היא כמעט בלתי נסבלת, למרות שעם הזמן הצלחתי לשפר את ההתמודדות שלי. ובמקום רק להדחיק, ולהתרחק מכל מה שקשור לאינטרנט, לנסות לעסוק בדברים חיוביים, ולטפל בשורש הבעיה. ובבין הזמנים הארחון המצב היה ממש טוב יחסית. אך עם כל זאת אני תמיד נמצא עם יד על הדופק בעניין הזה. למרות שעברתי דרך ארוכה בכך. ומצאתי רב שאני יכול לדבר איתו על עניינים כאלו. ומנסה לא להתעלם מכך. וגם לא לחשוב על זה יותר מדאי. יכול להיות שלא לכולם כאן יש את הבעיה הזו. אני בעצמי מנסה לעשות קצת הפרדת רשויות בין הנטיה ההפוכה להוצאת זרע לבטלה. אבל מבחינתי יש קשר ביניהם, במובן הקיומי. בקיצור זו בעיה שצריך לטפל בה בלי קשר לנטיה. אחרי הכל אני צריך לשלוט בעצמי. וישנה השפעה כלשהי של הנטיה על צורת ההתמודדות. באופן כללי עיקר ההתמודדות שלי היא כלפי העתיד. והייתי רוצה גם לנסות מעט לתקן את העבר. כדי שאוכל לחיות בהווה. לברר ולהפנים את השאיפות שלי ולעבוד על פיהן.

 

[גיי40 גברי]

ועוד באותו נושא: האם יש קשר בין

הגילוי שצעיר הוא הומו ובין רצונו להתקרב לדת? הכרתי צעיר שכשהוא חש שהוא הומו הוא חשב בתת-הכרתו למצוא פתרון לבעיה זאת על ידי התקרבות לדת, והוא לא היה מודע לקשר בין השניים. - הוא התחיל בצעדים ראשונים של חזרה בתשובה, ובמסגרת זאת (כביכול) הוא בילה שבתות רבות יחד עם משפחתו של גבר דתי בהתנחלות בשומרון. הוא אמנם פירש את הביקורים התכופים הללו כרצון להתקרבות לדת, אבל הוא לא היה מודע לכך שהוא בעצם התאהב בגבר ההוא מההתנחלות. רק אחרי שהוא פגש בי ושוחחנו ארוכות, הוא הכיר בכך שהוא הומו ושבעצם כל רצונו להתקרב לדת היה רצון להתקרב לאיש הדתי הנשוי ההוא. בסופו של דבר הוא זנח את רעיון החזרה בתשובה. קרוב לוודאי שאתה,YUNI9 , חזרת בתשובה לא מצורך להתקרב לגבר. אבל חשבתי לציין שקיימת התופעה הנ"ל.

 

[yuni9]

תודה על העניין. ובנוסף...

בכל מקרה נהייתי מודע לנטיה באופן ברור יותר שנה שנתיים אחר כך. ואת היחס לעניינים מסוימים של הדת ידעתי רק בסוף כיתה ט'. אחרי הכל בכיתה ו' בשיעור בנושא מין ניתנה לגיטימציה לכל דבר פחות או יותר. כל עוד משתמשים באמצעי מניעה. ככה שלמרות שבפנים ידעתי שזה לא כל כך בסדר. זה עדיין לא היה מוחלט. ואחר כך הייתי די אבוד ומיואש בזמן הישיבה התיכונית. יחד עם זאת די הצלחתי בלימודים. גם לימודי הקודש וגם לימודי החול. למרות שלא נחשבתי לתלמיד מצטיין. הייתי "תלמיד טוב" וחביב על חלק מהמורים והרבנים שלי. למרות שלא הייתה לי יכולת לספר על כך לאף אחד. בכיתה ט' אמנם היה לי ר"ם טוב אבל אז הייתי בשלבי עיקול של מה שעובר עלי. כך שלא הייתי פתוח מי יודע מה ואחר כך הרמי"ם לא היו נראים ככאלה שיש לדבר איתם על כך. מאחר ובנושאים שקשורים בינו לבינה לא היה כל כך מה לדבר. קל וחומר שלא בינו לבינו. (לא היה לי קשר עם אף אחד. אבל הבנתי כבר בדיוק להיכן הכיוון הכללי.) וגם תהליך התשובה שלי היה קצת מאתגר. כי הייתי פחות או יותר לבד. (מחשבות על מה היה יכול להיות כבר לא יועילו כל כך) אבל היתה התקדמות. יחד עם נפילה בתחום האישי. ונוצרה מעיין הפרדה בין הבית לישיבה תיכונית. מאחר ובבית היה את האינטרנט וכו' והמבין יבין... חשוב לציין גם שההורים שלי נשארו חילוניים, אם כי שומרים באופן כללי על שבת וכשרות. לא מתעסקים עם חשמל בשבת. יש פלטה ומיחם וכו'... (למרות שגם זה הגיע לאט לאט, ברוך ה' תודה לאימא שלי.) במעבר לישיבה גבוהה הייתה לי התלבטות קשה מה לעשות בהמשך. כבר החלטתי שאני הולך להיות דתי ולא משנה מה. אבל עדיין היה צורך בהחלטה חזקה ללכת לישיבה. מאחר והייתה לי אופציה ללכת לעתודה במכון לב. ואפילו התקבלתי. אלא שהייתי צריך לעשות שיחת טלפון על מנת לסגור את זה. וגם השבוש"ים שעשיתי היו לא מי יודע מה. אבל אז החלטתי לקת את עניין הדת והאמונה באופן רציני יותר. או לפחות לנסות. וברוך ה' בזכות זה בעיקר התחלתי לחשב את דרכי בחיים כך שבישיבה התקדמתי המון. וגם בבית הצלחתי סוף סוף (אחרי שנתיים בישיבה) להרגיש בבית. כי זו היתה החלטה שממשתי אותה הרבה יותר. לפחות עם האינטרנט אני יותר מתמודד. אבל עם הנטיה נשארתי בסימן שאלה. ולכן הינה אני פה. מחפש.

 

[אילן175]

*חיבוק*

איזה יופי של סיפור. התרגשתי. ברוך הבא לך, והתמודדות קלה!

 

[גיי40 גברי]

גם אני למדתי בישיבה תיכונית

ב"פרחי אהרן" בקרית שמואל חיפה. וגם אני התקבלתי לעתודה. אלא שאני רציתי מאד ללכת לעתודה, והלחצים עלי ללכת לישיבה גבוהה לא עזרו. הבדל נוסף הוא שאני לא גדלתי בבית חילוני אלא בבית דתי מתנועת "הפועל המזרחי" ו"בני עקיבא". אז הלאומיות לא הייתה ממש חלק מהתנועה. פשוט היה ברור שאחנו ציוניים ושיש לשרת את העם והמדינה. בשנות השבעים ההומוסקסואליות גרמה לי חרדה גדולה אבל גם התרגשות שבתגלית ובגילוי התופעה והייתרונות שלה. אני מקווה שתמצא את מקומך בעולם הזה של דת והומוסקסואליות.

 

[avitano]

ברוך הבא לפורום :]

מאחל לך השתלבות מהירה מאיזה איזור בארץ אתה?

 

[Looking4CoolName]

ברוך הבא

יודע לאן מתגייס?

 

[טוהרtoar]

אפרופו

הנושא הזה הוא נושא שיצא לי להרהר בו מספר פעמים לאחרונה. נער הייתי וגם זקנתי, ויצא לי להכיר בחיי כבר הרבה מקרים של הומואים שעברו תהליך כלשהו של "חזרה בתשובה" אם ממש ברצון לאמץ אורח חיים "דתי" ואם התעניינות עמוקה ביהדות.(כולל חלק מהכותבים הפעילים פה בפורום) ועניין אותי מאיפה באמת זה בא... כלומר, משום מה יותר ברור לי המקרה של הומואים דתיים שעקב ההחשפות וההתמודדות עם הנטיה המינית עוזבים עם הזמן סממנים דתיים ומאבדים מהתשוקה הדתית עד כדי הפניית עורף מוחלטת (וגם לזה יש דוגמאות בין חברי הפורום...) מאשר המקרה הנ"ל של חזרה בתשובה והתקרבות ליהדות... אחד הידידים שלי טען בפני שלדעתו זה מגיע מצורך לתחושת יציבות עבור מי שמרגיש שהחיים שלו מעורערים בגלל הנטיה... ומה דעתכם? מתנצל אם הרהרתי יותר מדי בקול

 

[מצפה לגאולה1]

ברוך הבא יוני...

כייף לנו כאן לקבל אותך בחברתנו להגדיל ולהרחיב את הפורום - משאלת לבנו מקווים שבעז"ה תמצא את מקומך בינינו והאהבה והאחווה ישררו לעד עלינו כאן תמצא חברים טובים ולכל אחד ואחד הם קשובים כולם נחמדים ואהובים ובטח שהם שוים גם שווים. אז דע לך שלהיות הומו ודתי זה הפך להיות מאוד מסורתי כך נראים פני הדברים לדעתי אין לי ספק שיש עוד שחושבים כמותי אז יוני המתוק - תהיה שמח בחלקך אנחנו כאן בפורום עומדים לרשותך נשמח לחוות דיעה ולסייע לך אני כאן שלך, למענך ובשבילך...

 

[yuni9]

אין בעיה להרהר הרהורים שכאלו

אני מניח שזה פשוט בגלל שאני עקשן. כמובן אני לומד וחוקר ומברר . אבל כל זה מתוך פשטות ואמונה. אחרי הכל אני מאמין באמונה תמימה. רק שצריך לפתח את האמונה. ואני לא אוותר על האמונה כמו שלא אוותר את החיים (ואין לי נטיות אובדניות, רק הפוכות

) אני לא אומר שקל והכל הולך חלק. אבל אני משתדל...

החיים שלי מספיק מעורערים גם ללא הנטיה. החזרה בתשובה והדת לא נותנים יציבות במובן הפשוט. כמו שיכולה להביא השלמה עם הניטה וכו' וכו'.. דבר שנראה לי כרגע שעלול להביא לפשרנות מסויימת. אלא נותנת כיוון ושאיפה. כמו שכותב הרמח"ל בתחילת מסילת ישרים. יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה (יציבות) הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו (שאיפה). כמו שאנו רואים אצל אברהם שלא משנה מה ה' מפיל עליו הוא נשאר עם שאיפה איתנה. ולא הייתה לאברהם יציבות כלל ועיקר. וגם כפי שאנו רואים שעזב את מולדתו וארצו משפחתו, ועברו. וגם עזב את העתיד, בעקידת יצחק. ובכל זאת נשאר ירא ה'.

 

[גיי40 גברי]

ברור שהפניית עורף היא התגובה הטבעית

למי שדוחה אותך ומגנה אותך במילים כגון "תועבה". אני הפניתי עורף, אבל מצד שני העובדה שאני כותב כאן אינה מקרית... התופעה הנגדית, הומו חילוני שנמשך לדת, תמוהה בעיניי. אולי החשש מדחייה על ידי ההורים והמשפחה יוצר צורך להצטרף לכל מי שמוכן לאמץ אותך אל ליבו.